Page 192 - Demo
P. 192
בבניין האמונה יש ציורים של האלוקי המקיף אותנו, הנקרא 'מקיף' כי הוא במרחק שווה מכל ברייה. וכך האין־סוף כמו מקיף את העולם המוגבל. יש אמרה שאי אפשר לרבע את העיגול. היחס בין העיגול ובין הריבוע החסום בתוכו הוא מספר אי רציונלי1 (בתנ"ך כתובים הממדים של הים של שלמה, שהיו רוחצים בו את ידיהם ורגליהם, והגמרא שואלת על המספר הזה ואומרת
שבאמת לא דייקו...).
אם כן, היחס בינינו ובין האין־סוף הוא יחס אי רציונלי ושירי, לא משהו שניתן לתרגם בצורה מדודה ונתונה עד הסוף. כמו שאדם חי מן החיים, כך הוא היחס בינינו ובין הבורא, אנחנו חיים ללא תלות בהבנה או בשכל. כשמדברים על האמונה, אנו מוודאים את החיים המקיפים (יודעים בוודאות שיש משהו כזה) על ידי כך שאנו חיים. איננו יכולים לדבר על אמונה במושגים רציונליים.
על כן האמונה אינה הידיעה 'מי' הבורא אלא היחס בינינו ובינו. כל אמונה שתדבר 'עליו' היא עבודה זרה ושקר. כמו שהגוף חי מהנשמה ומכיר את המהלך החי שנמצא וחושב בו ומדבר - אלו פעולות של חיים, כך היחס שלנו
אל הקב"ה. הוא נמצא ומחיה...
אז איך אפשר לדעת מהו החיבור הנכון אליו? אנו נסמכים על הנבואה שאומרת לנו כי החיים הם חופש. כלומר היחס בין העיגול האין־סופי ובינינו הוא חופש, משהו לא סגור, אין־סוף לכל כיוון, והאדם המאמין בכך בוודאות
יכול להתפתח ללא סוף. הסופיות שלו יכולה להמשיך ולהתרחב.2
הסופי שבי יכול להפוך לאין־סוף כאשר אני משתפר כל הזמן. להתעלות המשמעות היא להרבות את האין־סוף שבי. כיצד אשתפר? עלידי כך שאני חי מהאין־סוף. כשהאדם מוסיף חיים הוא יכול להוסיף עוד ועוד, בלי סוף. אין־סוף להתקדמות.3 לכן הפסוק אומר: "אדם לעמל יולד", כלומר לא כדי
להגיע ליעד כלשהו אלא תמיד לעבוד ולעשות עוד.
1 העיגול והריבוע - שתי צורות שהנמשל שלהן הוא שפת האמונה, המנסה לגעת בעומקי החיים, והיא שונה משפת השכל הריאלי.
2 הקב"האינופוליטי,כוחומאפשרכמעטכלדבר.אתהיכוללהיותצדיקאורשע,הבחירהבידךוהואימשיך להחיות אותך.
3 האין־סופיות האנושית פירושה להתקדם ולא להגיע! ראה נספח ב - דרך של מוצא. 190 שיעור מס' 11 שירה וקבלה
