Page 193 - Demo
P. 193
כל בעל חיים ניחן ביכולת מיוחדת כלשהי שהוא חי בעבורה. והאדם? האם הוא חי בשביל מה שקיבל מלידה? או שהוא חי בשביל מה שאין לו? ובכן, האדם חי תמיד בשביל מה שחסר לו. הוא יכול להשתמש בכישרון שלו וזה מצוין. אבל הוא אינו נעשה מוזיקאי רק משום שהיה ילד פלא, מפני שאם יהיה כפוף לכישרון שלו - הוא ישתעבד לו. האדם לעמל יולד, מתעלה תמיד.
על האמונה להיות שירה ולא פרוזה, כי האדם מתעלה למדרגה שהוא שר את החיים. הסגנון של השיר הוא הסגנון של התורה והנבואה: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת". הכוונה לתורה שנקראת גם שירה.
ביטוי חריף של חז"ל מתייחס לדברי דוד "זמירות היו לי חוקיך". פרוזה בעברית היא זמר, ולזמור פירושו גם לחתוך, לקצוץ - ליישר ולסדר את הצמח. שירה מאפשרת חופש ביטוי רב מפרוזה, ואילו דוד אומר "זמירות היו
לי חוקיך". חז"ל אומרים שהוא נענש על כך, כי דברי ה' אינם אלא שיר.
השיר הוא תוכן שבא מעולם שאינו מוגבל לרציונל ולסדר שלנו. המצוות בתורה הן סדרים מעשיים שבאים מהעולם העליון, מעולם של שירה. כיצד נגלה בנו את עולם השירה? באמצעות המצוות, כי המצוות מגלות את רצון המַצווה,ולכןנחוצהלהןכוונה.לפניהמצווהצריךלחשוב'אניעושהאת רצונך' כדי שיופיע בי רצון האין־סוף. לא המעשה הוא העיקר (סוד גדול הוא
מדוע דווקא המעשה הזה הזדמן ולא אחר) אלא הכוונה.
אם כן, מדוע האדם מפתח כישרון? מכיוון שיש בו חוסר. אבל אם הוא זורם עם הכישרון הוא אינו נעשה אנושי יותר בשל כך, אלא הוא נענה לכוח בהמי בתוכו.4 אדם צריך לשאוף תמיד להיות טוב יותר ולא להסתוק רק במה שקיבל. אם הוא מתפרנס מזה - ניחא, אבל שלא ישתעבד לזה. המהר"ל אומר ש'אדם' בגימטרייה זה 'מה' - מי שאינו שואל שאלות אינו בן אדם, ותשובה מעלה תמיד שאלה חדשה. בני האדם שואפים לעוד, והחופש הוא
יסוד האמונה.
4 להיותאדםבהמיפירושולהמשיךאתהכישרון.להיותאנושי,לעומתזאת,פירושולפתחמשהושאינוטבוע בך, שאינו כישרון מולד. ראה נספח ג - אדם ובהמה תושיע.
שירת האמונה 191
