Page 20 - Demo
P. 20
הראשון - שנקודת ההמצאה היא שינוי דרסטי. הבורא החליט להוציא את הכול מהאין־סוף ולהקים מתחם סופי של בריאה, המכיל בפנימיותו משהו מהטעם של האין־סוף שהוא מקורו. לכן הבריאה בכל סופיותה, יש בה נקודות בלתי מובנות של כוח, יכולת ומחשבה ששורשן הוא המקום שמהן
יצאו.
השני - שאנו נפגשים בהופעתו של ממציא שכל מה שנאבחן הוא רק קצה קצהו של מהותו, ובה אין אנו מדברים. עם זאת, במציאות המומצאת שהוא הביא אותנו אליה יש עדויות רבות על חוכמתו, הדרכתו ורצונו, ואליהם אנו
מנסים לכייל את החיים כדי שמה שנמצא במציאות יוסיף בנו חיים.
על פי זה, 'להיות מציאותי' זה לא 'ריאלי' ו'ציני' בכך שאתה פסימי בהצלחתם של דברים, אלא להפך - אתה מתעורר ושמח מכל הזדמנות שנקרית בדרכך להבנת עומק החיים ולהתבוננות על מה שבאמת עומד פה בסיטואציה
הנוכחית.
המאמין במציאות מוצא שהחיוך לא מש מעל פניו, לאחר שהרגש הבלתי ניתן לעצירה הרעיד את גרונו בתנודות מהירות שעלו מליבו החם, שחש את העוצמה של החיים בתוך העולם.
18 שיעור מס' 1 ֹל עוי ַסת עפ ּלם
