Page 21 - Demo
P. 21
נספח ב:
מצוי ונמצאים
הרב אמר בשיעור שזה שהוא נמצא מתאים לנו כי גם אנחנו נמצאים. [ואולי בדברי הרמב"ם אפשר לשייך זאת - "וכל הנמצאים אינם נמצאים אלא מאמיתת הימצאו"].
מצוי! פוסק הרמב"ם. ובכך הרב צוקרמן פותח את כל נושא האמונה.
אני רוצה להתחיל דווקא בזוגות שאני מחתן ולומד איתם לקראת חתונתם. תמיד אני שואל אותם על הברכה השנייה בשבע הברכות 'שהכול ברא לכבודו' - מדוע אנו מערבים את הבורא בברכות שאנו נותנים להם? בדרך כלל הם עונים שכך תהיה בהתחברות שלהם קדושה הקשורה בבורא העולם.
ותשובתי היא שהנישואים שלהם מבוססים על זה שיש בורא לעולם. כשזוג מחליט להתאחד ולהקים משפחה המבוססת על מסע משותף וארוך טווח, יש דבר אחד בסיסי בתוך התחושה שזהו הדבר הנכון - הביטחון שיהיה טוב. הידיעה שיהיה טוב יכולה להתקיים רק בעולם שיש לו כיוון, שיש לו התחלה ערכית ומעוצבת, מחשבה מוסרית, שנבראה כולה כדי לממש אותה. וכשאנו אומרים שהכול ברא לכבודו, אנו אומרים שבבסיס כל החיים שלנו יש תנועה אל יעד של טוב, תנועה שלא נקבעה על ידינו באופן מצומצם אלא על ידי
הבורא, שחשב טוב על העולם ועל בריאתו.
אנו רואים כל הזמן שאנשים מקווים לטוב, רוצים בטוב ומכוונים את עצמם אליו. ומתוך שזו תחושה פנימית ישרה כל כך ובסיסית, אנחנו יכולים להתחיל להבין איך הוא 'נמצא' בתוך העולם.
הפער הגדול ביותר בין מחפשי ה' לבין אלו שהתייאשו או התעצלו מלחפשו נובע מכך שממדים גשמיים רבים של המציאות אינם מאפשרים את הסקירה, הבדיקה, הנגיעה והמחקר בו. וכשאלו חסרים, יצרו של האדם מאיץ בו לומר
חיים שלי! המצאה - המציאות ולצאת 19
- אין!
