Page 236 - Demo
P. 236
אנחנו אומרים שה' הוא 'גדול וגיבור', 'הגדולה והגבורה'. מה הכוונה לגדולה וגבורה? על הפסוק "זה אלי ואנוהו" דורשים חז"ל - "אני והוא", כלומר הקטן, הגילוי הנעלם והנסתר והלא ידוע. אני הוא מה שהוא מופיע בי. וכמה שהוא
נעלם, אתה צריך להופיע אותו ב'אני'. אחרת אינך קיים.
המילה 'אן' בתוך המילה 'אני' מעידה על מקום. ה'אן' הזה מיוחס אליי. במילים אחרות אפשר לומר שכל אדם הוא מקום לשכינה והוא חי מהחיים. ה'אני' הוא 'אנוכיות' - המקום שבו מופיעים החיים. לכן מובן "מה הוא - אף אתה". מה הוא נעלם, אף אתה נעלם, ככל יכולתך למצוא את האלוקי האין
סופי בתוכך.
אז מהי גבורה?
המשנה אומרת - "איזהו גיבור הכובש את יצרו". ברור לנו שלה' הגבורה, אבל מה הכוונה שהקב"ה יכבוש את יצרו? הגמרא אומרת שניתנו לישראל תרי"ג מצוות כחשבון תורה, אבל תורה בגימטרייה היא תרי"א. ועונה הגמרא, ששתי הדיברות הראשונות מפי הגבורה שמענו. 'הגבורה' היא מידת ההנהגה שנתנה את עשרת הדיברות - משה קיבל את התורה מפי הגבורה. המילה
'גבורה' מיוחסת אל ה' כשהוא משמיע לנו את חוכמתו.
כדי שזה יישמע לאוזניים פיזיות ויהיה מובן בשכל רציונלי, צריך את מידת הגבורה.
'לכבוש' זה להשרות במים ואז המים מקבלים את הטעם של מה שכבוש בהם. "כובש את יצרו" זה אומר שאותה 'גדולה' היא אין־סוף, ואותו אין־סוף, בהיותו אומן, החליט לברוא עולם ולהוויע בחומר. ואי אושר שההנהגה הראשונה תוויע בלי ההנהגה השנייה. היוצר רוצה שיהיה אדם בעל גוף ובריות אחרות. כדי שיהיו בריות, כדי להכניס את כל הגדולה בכל יציר, צריך
גבורה. כל יציר הוא אלוקי.
זו הגבורה. אז צריך להיות מסוגל להיות גדול בכל קוטן. כשה' הנהיג את ההנהגה של הגבורה הוא החליט שהגדולה צריכה להיות בכל פרט.1
1 ראה נספח א - להגביר. 234 שיעור מס' 13 'צבריות'
