Page 237 - Demo
P. 237
האם הקדושה היא בכל דבר? או שהשיא הוא רק בעליונים? אצל הגויים ובדתות אחרות, הקדושה היא רק בעליונים ובשמיים לאחר מות הגוף או באין־סוף. הם אומרים שהקדושה היא נגד הטבע, ואנו אומרים שהקדושה הנלחמת בטבע אינה קדושה. היכן שאתה מוצא את גדולתו של הבורא, שם תמצא את ענוותנותו. ה' סידר את המציאות כך שאתה מוצא את גדולתו
בכל קוטן.
אם סיגלנו לעצמנו איזו מעלה טובה בתפילה, היא צריכה להמשיך ולהופיע בכל עניין חומרי. הגודל צריך להופיע בחייך בכל רגע.
האדם קיבל בחירה חופשית אם להוציא את כוח היצירה אל הפועל לטוב (כרצון הבורא) או שלא לטוב (שלא לפי רצון הבורא), והוא צריך להיות מסוגל לא להתפרד ולהתקטן אלא להראות את כל הגודל שבו גם בפרט הקטן. אם הוא יורד לקטנותו, הוא רשע. הוא נפרד מהכלל, ואז צריך להקהות
את שיניו. הכלל הוא גדול ולא פשוט לגלות אותו בפרט.
שאלה: מה זה "בצלם אלהים ברא את האדם"? תשובה: זה לא קשור לכאן אלא לנושא של החופש. זה לא ענייננו כעת.
המציאות של 'להיות מאמין' קשורה אל הגבורה. האדם הוא הכלי, הוא האומנות שנוצרה מהאין־סוף, והוא יכול להוסיף את ההופעה שניתנה בו. להיות גיבור זה שכל הגודל של האומן יתגלה בך בכל רגע.
התורה היא תוכן האין־סוף שקיבל את הְמָצִרים של העולם הזה בגבולות מעשיים (מעשי המצוות שלה). זהו סוד המצוות - שאין גבורה יותר מהגדרתן החותכת - כך תעשו - וכך לא. הנבואה מסרה לנו איך המעשה מגלה את כל הגודל הנשמתי של רצון הבורא. השכל האנושי אינו יכול להגיע לגילוי, איך המעשה מגלה את זה. 'צו' זה מגלה מה הוא רוצה אבל גם את הצוותא עםה'ועםרצונו.המַצוֶוההואהמקור,הואהגדולה,והחיבורמתעצםככל שיהיה האדם גיבור יותר, ככל שרצונו של המקור יחול באדם. צריך לדעת את
גבורה וגדולה במקום אחד 235
