Page 259 - Demo
P. 259
גם העולם האלוקי בממדים העליונים שלו, במציאות האין־סופית שלו, פועל באופן אחר שאיננו מוכל בתוך החושים ובכללי המחשבה האנושיים. זו הסיבה שאי אפשר לתרגם במחשבה אנושית את הסיבה החשובה ביותר, זו שבראה את המציאות, זו שכוללת את כל התופעות הטבעיות וההיסטוריות
ביחד.
הגישור על הפער הזה, שמאפשר לאנושות לבנות מחשבה שמחוברת לסיבה של הבריאה, מתרחש בדרך מיוחדת הנקראת 'נבואה'. אפשר שתהיה חוכמה אנושית מבוססת, אבל אם היא לא תהיה מחוברת עם הסיבה הראשונה, אם לא תהיה נבנית על גבי הנבואה שמעידה על האמת של המציאות, אזי לא תהיה לחוכמה כל אחיזה במציאות. אם מנסים להביט בעלים בלי להבין את השורש שלהם, או כשמבינים אותו בצורה מעוותת, לא ניתן לגעת בעלים בצורה רצינית. לכן אנחנו חייבים את הנביאים ואת ממשיכי דרכם - חכמי
הפנימיות.
הרב בעצם אומר לנו, שכל מדע שאינו מתבסס על אמונה חסר בו עיקר הדרך. הוא יכול להיות שימושי לזמן מסוים, אבל הוא איננו עושה את עיקרה של החוכמה - להכשיר את המציאות להיות נכונה ומדויקת יותר, כך שתצעד אל השלב המאושר והטוב של שלום עולמי, המבוסס על האמת היסודית של הבריאה - האמונה. זו הכוונה בפסוק: "והחכמה מאין ִתּ ָמּ ֵצא", שהחוכמה האמיתית מתחילה ממקום שאינו נראה כחוכמה, מקום שאין לחוכמה
האנושית שום תפיסה בו אלא הוא כולו הסיבה העליונה האין־סופית.
צדיק עולמי וצדיק אנושי 257