Page 50 - Demo
P. 50
אורות, זרעונים, א, עצ ּמּאפן ֹל ֵאל ַחי
עאי־ֶאֹוּשׁר עלֹמצֹא ַמֲעּמד ֹמֻבּסּס ּלרִַח עכּי־עאם ּבֲּאעויר ּהֱאלֹעהי. ַהֹיעדיּעה, ַהַהֹרּגּּשׁה, ַהעדֹּמיפןֹוַהֵחֶוץֹוַהֹלנִעפת ַהַֹעניעמכפתֹוַהעחיצפענכפת ֶשּׁלֶּהם, ֻכּּלּם ַמֹזעקיעקים ֶאת ֹבֵּני ּהּאּדם ֶשׁעכֹהיִ ֱאלֹעהעכים ַדֹּוּקא.
חייב האדם לעשות את הכול בכל נפשו ובכל מאודו. צריך לחיות את הרגע, לא לאפשר לו להיות חלש או אנמי, לא לבזבז את הזמן בעולם. לכן הנפש היא הפועלת. בלימוד תורה השכל יהיה דומיננטי, בתפילה - הרגש, ובעשייה
הרצון הוא הדומיננטי.
ּאז עיֹמֹצאִ ֶאת עמלִּּאם, ֶאת עיחִ ּשׂם ַה ּשֶּׁוה ֹוַהֵמּעניַח ֶאת ַהַדַּעת.
עאם ֹמַעט ַּחפת עמֹגֻּדּלּה זפ ֹיַבֵקּשׁ לפ ּהּאּדם ֲהֵרי הִא עמּכד ּטרִף עכֹּסעויּנה ַהֹמטֶֹרֶות ַבּּכם. ַגּעלּיםספֲעערים עמֹתַנֹגּעדים ֶזה ּלֶזה ַיֹדעריכִהִ ּל עמיד ֹמנִ ּחה, עמ ַגּל ֶאל ַגּל ֻי ַטּל ֹולֹא ּי ַדע ּשׁ ֵלו. עאם יִ ַכל על ֹשׁקֹ ַע ֹבּ ֵאי ֶזה ֶרֶושׁ ֲעֵבה ֶשׁל ַגּסִּת ּהרִַח ַוֲעעבכִת ַהַהֹרּגּּשׁה, עיֹצַלחלפ ֹלַמֵעט ֶאת אפר־ַחּכיו ֹלֵאיֶזה ֶמֶשׁךְ־ֹזַמן, ַעד ֶשֹׁבּעקֹרבּפ ֹיַדֶמּה ֶשֹׁכּּבר ּמּצא ּמנפַח. ֲאּבללֹאֶיֶאֹרכִ ַהּכעמים, ּהרִַחֵיּחֵלץ עמעמֹּסֹגּרפּתיוֹוַהֵטּרִף ַהַקֹּלעעיּיֵחל
ֶאתֳַּעלפֹבּּכל ֹלֶקף.
ייתכן שאדם ימצא איזו מעטפת של עוביות וגסות, שתכסה את האמת הפשוטה של המציאות העולמית.
ֹמקפם ֹמנִ ּח ֵתנִ הִא ַרק ֵבּאלֹ עהים.
יוצא אפוא מעין פרדוקס מתוק: מצד אחד האדם רוצה מנוחה המתבססת על כוחות אין־סופיים בתנועתם. האדם הנח מלא בעוצמה פנימית ובשקט של כוחות נפשו. אין התנגדות או מלחמות בין הרגש לשכל.
מכאן הרב עובר לחלק השני, שיש בו קושיה:
ֲאּבל ּהֱאלֹעהים ֲהלֹא ֹלַמֹעּלה עמּכּל ַהֹמּעציאִת ֲאֶשׁריִַכל ֹלעהּכֵּנס ֹבּעקֹרֵבּנִ עמֶמּנִּ ֵאיֶזהֶרֶגשֹׁוַרֹעיפןהִא,ֹוּכל ַמה ֶשּׁהִא ֹלַמֹעּלה עמּכּלֶרֶגשֹׁוַרֹעיפן ּבּנִ הִא ֹל ֶעֹר ֵכּנִ ַאעין ֹו ֶא ֶוס ִ ֹב ַאעין ֹו ֶא ֶוס לֹא לִ ַכל ַהַדּ ַעת ּלנִ ַח.
48 שיעור מס' 3 ַה ַשּׁ ַער
