Page 55 - Demo
P. 55
אלא היא כזו המאפשרת לצמצם את הגדול ביותר לתוך הקוטן.
כל הבריאה היא למעשה גבורה - מפני שהבורא מכניס את כל גדולתו בתוך הבריות הקטנטנות הללו. כך גם אתה צריך לשאוף שכל הגודל שלך יבטא בכנות את מעשיך. וזהו "בכל דרכיך דעהו".
שאלה: בכל פעולה של האדם?
תשובה: כל פעולה צריכה להיות כזו. לכן כל דרך שלו תהפוך למצווה, והוא מסוגל להכניס את הגודל בכל פעולה. חז"ל קוראים לזה: "כל מעשיך יהיו לשם שמיים".
אם אדם מחליט ללכת לתל אביב, כל פסיעה ופסיעה היא 'תל אביבית', כי התכלית של צעידתו כבר נמצאת בכל צעד שמקרב אותו, כל צעד שייך לגודל. אם האדם קובע לעצמו תכלית לדעת את ה', הוא חייב לשקול כל דבר - האם הוא מועיל לתכלית? אין מעשה שהוא פסול מכדי לגלות את התכלית, אבל
צריך לוודא שאתה עוסק באמת בדברים הנכונים.
שאלה: האם צריך לעשות את הכול בכוונה מסוימת? תשובה: הכוונה של האדם צריכה להיות שיהיה מועיל. ואם המועיל הוא גם ערב, אומר הרמב"ם, אז מצוין. ואם הוא רק מועיל, זה גם בסדר. אם הוא רק ערב, הוא כמו בהמה. ואם הוא גם מזיק אז פחות מבהמה. השכל אמור להיות המנהל הראשי של האדם.
צריך לשאוף להיות גיבור. גבורה היא אחת המידות המרכזיות שאדם צריך לפתח בעצמו, לצד שמחה, אומץ, ענווה ועוד.
ֹו על ֹוּר עקים על ֹו ֹקֵדנִ ֹבּ ּבּרק ֶע ֹליפן עמעזּיו ֶשׁל ַמ ֹע ּלה, ֵמאפר ֶע ֹליפן ֶשׁ ֵמּ ַעל ּכּל ַר ֹעיפן ִ ַמ ֲח ּשׁ ּבה.
לפעמים יש השראה.
ַה ּשּׁ ַמעים ענ ֹו ּל עחים ֹו ּאנִ רפ עאים ַמֹראפת ֱאלֹ עהים, - ֲא ּבל ּאנִ יפֹד עעים ֶשֶׁזּהִ ַמּצּב ֲאּרעעי ּלנִ, ַהּבּּרק ַיֲחלֹף ֹועהֹּננִ יפֹרעדים ּלֶשֶׁבת עפד לֹא עבֹּועניםַהֵהיּכלעכּיעאםֹבַּחֹצרפתד'.
האדם הלבבי האחד 53
