Page 64 - Demo
P. 64
נספח ג
גיבור גדול
הרב אמר בשיעור שכשאתה נותן חשיבות למעשה שלך, אתה מעניק לו גבורה.
ישראל נפגשו עם הגבורה במעמד הר סיני: "אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". זהו אולי החיבור המודע ביותר שהיה אי פעם ָלאומה עם הבורא. הם שומעים ממש מה הוא רוצה, וכולם מקבלים את המסר. לכן העניין
מתמצה בשני הדיברות הללו - איך ההמון אמור להיפגש עם הבורא.
דיבור של גבורה שמופיע לפני האומה הוא המעבר מהאלוקות לאנושות, מהאין־סוף אל העולם. האתגר כאן הוא הצבה נכונה של גבולות שבתוכם ייכנס הבלתי מוגבל, האין־סופי, ויהפוך לסופי. מרוח לחומר, מאידיאל למעשה. כשנותנים לכך 'שיעורים', המשמעות היא להכניס את כל הגודל
בתוך כל הקוטן.
הגבורה מחייבת התאמות רבות. לכל דבר במציאות שלנו יש זמן, מקום, משקל, צבע, צורה ואין ספור מאפיינים נוספים. כדי שהדבר יבטא נאמנה את המקור שקבע אותו בעולם הזה, נדרשות פעולות 'תרגום' ו'התמרה' בין
הצביון הרוחני של העולם העליון המחיה ובין ממדי העולם הזה.
כפי שתיארנו בנספח א, אין דבר במציאות הזו שיש בו רק היבט אחד, אלא הכול בנוי ומורכב מאין־ספור כוחות ופעולות. כאשר הכוח החי, האלוקי, רוצה להתבטא ולהתגשם בתוך המציאות הארצית, הוא חייב להכיל את כל אותם ההיבטים, ולכן עניין שנראה פשוט כביכול, מופיע במציאות תמיד כעניין מורכב. עד כה לא הצליחה האנושות לפתח את יסודות החיים, וגם אינה יודעת
איך לקשר את כל ממדי המציאות החומרית עם הקו העליון הרוחני.
התורה עושה את העבודה עבורנו. היא מקצרת לנו תהליכים בשנות דור כשהיא מורה לנו שצריך לעשות כך ולא כך. ההגדרה והמפרט שהיא מעניקה
62 שיעור מס' 3 ַה ַשּׁ ַער
