Page 67 - Demo
P. 67
באופן זה ה'אני' מכיל את האלוקי, מתענג על כך ונינוח, וכאן מתעוררת השפעה אחרת -ההתפשטות. הקב"ה הוא אין־סופי, ותכונתו אינה 'עוצרת' לרגע אלא משפיעה וממשיכה כל הזמן. הוא משפיע על המציאות מכוח בריאתו כל העת. וככל שיש לנו יותר 'כלים' (ראו נספח ב) במציאות שיכילו
את השפע שלו, כך הוא משפיע יותר.
אם מצאתי יותר מנוחה, משמע שהמודעות שלי התעמקה ובדקה אם אני תואם את האלוקות, ובהכרח עשיתי מעצמי 'כלי' גדול יותר להכלת השפע האלוקי, ולכן הבורא יכול להופיע בי יותר! כך, כשאני במנוחה, אני מרחיב את
אין־סופיותו הנשפעת ומגביר את האור האלוקי במציאות.
ככל שיש בי יותר מנוחה עם האמונה שבי, כך האין־סופיות האלוקית משפיעה יותר בעולם, ואני נעשה שותף לאין־סופיותו של הבורא. לשם כך ברא את בני האדם בצלמו ובדמותו, והיותנו שגרירי הטוב האלוקי בעולם
הוא התפקיד המיוחד לנו מכל הברואים כולם.
התהליך הייחודי הזה של מנוחה מתפשטת מורה על דבר מופלא - העולם שאנו חיים בו הולך ומוטב! (זה כיף כל כך לכתוב על דברים כאלו כשמסביב יהום הסער על 'סבירות' ועוד הבלים של מבולבלים). בבירור עמוק ומהותי של האמונה והחיות האלוקית שהיא מבטאת בנו, אנו נעשים 'נוחים' לעצמנו, והעולם נעשה טוב יותר בזכותנו. 'תחשוב טוב יהיה טוב' אינה רק סיסמה של
עידוד ונחמה, אלא הפעולה האנושית המרכזית של 'תאמין בעצמך'.
מעמדה של נפש המגיעה ל'מנוחה מתפשטת' אינו נשאר רק בתוך המתחם הפנימי שלה, אלא הוא יוצא אל החיים ומתפשט גם בהם. הפעולות הגופניות מתחברות ומושפעות מתוך המודעות הרוחנית של האדם. באופן זה ההיבטים
הגופניים נעשים מדויקים ומתאימים לאמת של הבריאה.
לחיות את האמת הפנימית - זו כבר אינה סיסמה אלא מציאות נפלאה שמאפשרת לאדם להשתנות, להיות אחר. פעולותיו מיטהרות, מידותיו נצרפות, מחשבותיו מחוברות במעשיו, והוא מרגיש את חייו על כלל מרכיביהם כתמונה אחת שלמה ולא כמדורים מנותקים. וכך הוא הופך לשלם.
האדם הלבבי האחד 65
