Page 77 - Demo
P. 77

שפיתח את דמיונו בצורה מופלאה? נביא. זהו "ביד הנביאים אדמה", אבל זה מחייב עבודה. איש המדע אינו עושה את העבודה הזו אלא הוא פועל בשכלו, ולכן הוא תופס רק את העניין החיצוני.
המהר"ל אומר: באותו המקום שהשמש עומדת היא גם נעה. אלו דברים שמתרחשים באופן סימולטני. במדע של היום זה פשוט. המהר"ל אומר: מי אינו יודע שהנחש הוא מקל או שדם הוא מים? כל אלו ניסים שקרו
במצרים.
האדם,שהואמלשון ֶאַדֶּמּהלעליון,מסוגללהיותגםבגופניותוגםבחיצוניות בו־זמנית. הוא מסוגל ליהנות מאסתטיקה ולהתעלות לעליונים ולפנימיות ממש. ולכן כשבתו של רבי חנינא בן דוסא הצטערה מאוד, החומץ הפך לשמן ודלק. כך הוא רואה את החומץ. אלו הם ניסים, אבל רבי חנינא בן דוסא הכיר מדרגה פנימית יותר מגוף החומץ, כזו שאנשים רגילים אינם מכירים. החומץ מסוגל לבעור, אבל האדם צריך להיות במדרגה הזו, ואם לא - אסור לו לסמוך
על הנס.
ליהושע הייתה מדרגה כזו עם העם שהשמש תעמוד בשבילו, והיה שם נס כפול - בעוד שהוא ראה באור השמש, לאויבים היא שקעה. האדם הזקוף יכול לעבור את כל הקליפות ולחיות על פי הפנימיות. וכמו שחוקי הטבע
מסודרים, אומר המהר"ל, כך יש לנס חוקים משלו.
שאלה: האם הטבע הוא הרצון הקבוע של ה'? תשובה: חלילה, החוקים הם הרצון שלו להתגלות.
שאלה: אבל הוא גם החליט שיש שינויים בחוקים? תשובה: גם זה לא נכון. המדרגה השונה, שהיא נס, היא חוק של עולם אחר. אבל שניהם חוקים. ה' אינו מתערב בזה כמעט אף פעם, אבל מי שחי ברמה השנייה או השלישית - בשבילו זה רגיל. ולכן כשרבי פנחס בן יאיר היה צריך לעבור את הנחל, הוא אמר לנחל ' ֲחלוֹק ֵמי ֶמיךָ'.
עבור מי שאינו במדרגה הזו זהו שידוד מערכות הטבע, והוא פוגש את האלוקי בצורה טבעית בתוכו, כי במציאות החיצונית הזו יש פנימיות שהוא חי בה.
האמונה היא לראות את האלוקי בכל דבר, ועכשיו זה כבר לימוד. משקפיים של פנימיות - הלימוד של הנס והטבע המחוברים 75
























































































   75   76   77   78   79