Page 93 - Demo
P. 93
נספח ג
שעבוד שאפתני
הרב אמר בשיעור שהאהבה מבוססת על תכונה פנימית עמוקה שיש בשני האוהבים - הניצוץ האלוקי שבהם. הרב גם תיאר כיצד מגלה האדם את האור האלוקי שבו, באופן שמשנה אותו ומרחיב מאוד את נקודת חייו.
אם נברר ונעמיק עוד את הנקודה הזו, נמצא שלדברים שהרב מלמד אותנו כאן יש עוצמה אדירה, שמאפשרת לנו להסתכל מחדש על מפגש האדם עם הצלם שבו - נקודה משנת חיים! ניקח למשל את המושג: 'עבד ה''. כשאנו מדמיינים 'עבד', התמונה שעולה בדרך כלל היא של אדם חסר חירות, שאינו חופשי להיות מי שהוא, ורצון אדונו נכפה עליו. בני החורין נדמים לנו תמיד זקופי ראש ומישירי מבט אל המציאות ואל האחרים, ואילו העבדים נדמים לנו כפופים ומשפילי מבט (נציין ש'עבד' הוא נטול חירות, ולכן באופן בסיסי
הגדרה זו מתאימה לסוג האמונה הראשון של השיעור - הפשוטה).
איזה שעבוד הקב"ה מטיל על עבדיו? הרצון להיטיב עם הכול! אבל בשביל להיטיב אתה חייב להסתכל על הכול, אתה צריך להבין את הכול ולמצוא משהו שאפשר להתחבר אליו. אתה חייב להתמלא באהבה אל הנקודה שטבע הבורא באותה הברייה. כשאתה רוצה למלא את רצונו של אדונך, אתה צריך
משקפיים ורודים ממש!
איך תוכל להעביר ביקורת על מישהו כשאתה מצוּוה לראות את הטוב שבו? איך תוכל להתנגד אליו?
נקודת החיים מתהפכת כשאתה מגלה את הצלם האלוקי שבתוכך ומתחבר אליו. זהו עניין מהותי כל כך. בשיעור הציע הרב כמה נקודות מבט המרחיבות את הכלל הגדול הזה של הופעת הבורא בבני האדם ובתכונת המציאות.
בירור הנשמה והגוף: אנו רגילים לומר ש'חלק אלוה ממעל' שיש באדם הוא נשמתו. הנשמה בתכונתה היא אהבה וחיבור, היא רואה את המחבר ואת
חיות האדם מתוך חיית האדם ה אמונה מעיפה ומשחררת 91
