Page 30 - מוסף קיץ 2018
P. 30

‫"ילדים זה שמחה!!!"‬

                                       ‫הטור השבועי של‬

                                      ‫רגינה הגננת‬

                                      ‫כל הפחדים כולם‬

‫הילד אוכל‪ .‬ככל שעובר הזמן‬             ‫אפילו על תשומת לב‪ .‬שלא נדבר על‬      ‫תם החופש הגדול‪ .‬ביום א' נגיע‬
                     ‫הכמויות גדלות‬    ‫משחקים‪ .‬הוא לא אוכל כשבא לו‪,‬‬        ‫למסגרות החדשות חלקינו לכיתות א'‬
                                      ‫לא ישן כשבא לו‪ .‬נו‪ .....‬אז למה לא‬   ‫חלקינו לגנים עירוניים וחלקינו יגיעו‬
‫הילד משחק‪ .‬ככל שעובר הזמן‬
      ‫המשחקים יהיו מורכבים יותר‪.‬‬                                  ‫לבכות?‬      ‫בפעם הראשונה למסגרת של גן‪.‬‬
                                      ‫לכן התשובה היא אחת ולא מתפשרת‪,‬‬      ‫המשותף לכולם יהיה הפחד מהלא‬
‫יתכן מאוד שכל התנאים שצוינו‬           ‫לא תמיד אנחנו עושים מה שבא‪ ,‬מה‬      ‫נודע‪ .‬כבר בתחילת דברי ארגיע‪ ,‬זה‬
‫מתקיימים‪ ,‬אולם בבוקר בזמן‬             ‫שכיף או מה שאנו רוצים‪-‬אנחנו כן‬      ‫טבעי‪ ,‬זה אנושי ונכון שכך נרגיש‪.‬‬
‫הפרידה הילד עדיין בוכה‪ .‬זה טבעי‬       ‫עושים מה שצריך‪(.‬עלינו להעניק‬        ‫הטעות תהיה כשנאפשר לפחד הזה‬
‫ואין צורך להתרגש‪ .‬הוא מבין כבר‬        ‫לילד מה שהוא צריך‪ -‬ולאו דווקא‬       ‫להשתלט עלינו‪ .‬כשאני מציינת‬
‫שאתם חוזרים‪ .‬הוא ישתלב בפעילות‬                                            ‫"עלינו" כמובן שבראש ובראשונה‬
                                                          ‫מה שהוא רוצה)‬   ‫כוונתי היא שלא ישתלט על ההורים‪.‬‬
        ‫הגן והבכי יפסק כמעט מיד‪.‬‬      ‫על הילד ללמוד חוקים חדשים‪ ,‬לא‬       ‫אנחנו אילה שנקבע אם הילד שלנו‬
‫מאוד קשה להיכנס לגן שבו ילדים‬         ‫רק בגן‪ .‬התנסות חשובה זו תעניק לו‬    ‫יעבור את משוכת "ההסתגלות"‬
‫בוכים להשאיר את הילד ולצאת‪,‬‬           ‫את היכולת להיכנס למשבר ולדעת‬        ‫בקלות או שלחלופין תהיה שם‬
‫לכן קיים מדרג הפרידה בימים‬            ‫שביכולתו לצאת ממנו‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬       ‫קריסה‪ .‬הכלים נמצאים אצלנו ועלינו‬
‫הראשונים‪ .‬יחד עם זאת ככל שהילד‬        ‫הוא ילמד להתגבר על פחדיו וידע‬
‫יקדים להתגבר על חרדת הנטישה כך‬                                                     ‫לדעת להשתמש בהם נכון‪.‬‬
                                                ‫שתמיד תהיו שם בשבילו‪.‬‬     ‫בראש ובראשונה אנחנו צריכים‬
                            ‫ייטב לו‪.‬‬  ‫אז מה עושים? שמים‪-‬והולכים!!!‬        ‫להפנים שהם (הילדים) מסתכלים‬
‫אין ספק שההסתגלות לא נועדה‬            ‫אם תרצו תוכלו להישאר בגן בטווח‬      ‫ולומדים את התגובות שלנו‪ .‬הם‬
‫לילדים בלבד‪ ,‬היא נועדה גם להורים‬      ‫שמיעת בכיו של הילד עד שיפסק‪.‬‬        ‫קוראים את שפת הגוף שלנו וכך‬
‫על כל מה שמשתמע מכך‪ .‬הכינו‬            ‫זה לא בשבילו זה בשבילכם‪ .‬אם‬         ‫הם מנתחים את האירועים שניצבים‬
‫את עצמכם לימים מאתגרים נפשית‪.‬‬         ‫אתם סומכים על צוות הגן‪ ,‬המשיכו‬
‫זכרו בימים אלו אתם מעצבים את‬          ‫בשגרת יומכם‪ .‬דברו עם הילד לפני‬                                  ‫למולם‪.‬‬
‫דמותו של הילד‪ .‬ילד שסומך על‬           ‫ההליכה לגן‪ ,‬מספרים מה הולך‬          ‫לא משנה באיזה גיל‪ ,‬הילד תמיד‬
‫הוריו שיחזרו כפי שהבטיחו יבלה‬         ‫לקראת ומרגיעים‪ .‬כשמגיעים לגן‪,‬‬       ‫יראה בהוריו "מגדלאור" שאמור‬
‫את יומו בגן עם המון ביטחון עצמי‪,‬‬      ‫מעבירים את הילד לצוות המטפל עם‬      ‫להוביל אותו לחוף מבטחים‪ .‬אם‬
‫אמא שבוכה עם הילד בגן לא תורמת‬        ‫שפת גוף בוטחת‪ .‬ללא גינוני טקס‬       ‫ההורה לחוץ‪ ,‬חסר ביטחון‪ ,‬על גבול‬
‫לבטחונו העצמי‪ .‬דרשו מעצמכם‪,‬‬           ‫מיותרים‪ .‬הוא יבכה ! לא להתרגש‪.‬‬      ‫הפאניקה‪ ,‬אין לצפות מהילד שיתפנה‬
‫האמינו בצוותי הגנים שהוכנו‬            ‫להגיד שחוזרים (לא נוקבים בשעה‪.‬‬      ‫להכיל את המסגרת החדשה‪ ,‬לעומת‬
‫לימים האלה‪ .‬מילה טובה מצדכם‬           ‫מציינים אמא הולכת לקנות לך חטיף‪,‬‬    ‫זאת‪ ,‬הורה שלומד את המקום החדש‪,‬‬
‫לצוות תהיה דבר מבורך‪ .‬הכי חשוב‬        ‫והיא חוזרת)מוודאים שהילד רואה‬       ‫מכיר את הצוות‪ ,‬את הגאוגרפיה של‬
‫לדעת שהבכי הוא עניין נקודתי‪ .‬זה‬       ‫את אמא‪ .‬הילד צריך להפרד‪ .‬לא‬         ‫המקום‪ ,‬ישדר לילד ביטחון ורוגע‪ ,‬זה‬
‫עובר הרבה יותר מהר מכפי שאתם‬          ‫נעלמים‪ .‬חוזרים בדיוק כפי שהבטחנו‪.‬‬   ‫לא אומר שהילד לא יבכה‪ ,‬אך תקופת‬
                                      ‫לא מאחרים‪ .‬העקביות היא כלי מוביל‬
                           ‫חושבים‪.‬‬    ‫!!! יום יום אותם שעות‪ ,‬הכנה מראש‪.‬‬          ‫ההסתגלות שלו תהיה קצרה‪.‬‬
‫מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי‬                                            ‫מועטות הסיבות שיש לילד כדי‬
                                                     ‫אלה הכלים לניצחון‪.‬‬   ‫שלא יבכה בתקופה זו בגן‪ .‬הוא‬
  ‫יש שכר לפעולתך (ירמיהו לא‪)15,‬‬       ‫איך נבדוק אם אנחנו במסלול הנכון?‬    ‫עוזב בית חם‪ ,‬מפנק‪ ,‬הוא המרכז‪,‬‬
‫שתהיה לכולנו שנת לימודים רגועה‬                                            ‫אין התמודדויות‪ ,‬הכל שלו‪ ,‬הוא‬
                                                      ‫קיימים מס' מדדים‪.‬‬   ‫המחליט‪ .‬הילד עובר למקום שבו‬
                            ‫ופוריה‪.‬‬          ‫עוצמת הבכי הולכת ופוחתת‬      ‫יש רעש אומרים לו מה לעשות‪ ,‬יש‬
‫באהבה רגינה הגננת‬                     ‫מרווחי הזמן בין אפיזודות הבכי‬       ‫ילדים נוספים איתם צריך להתחלק‬

                                                           ‫הולכים וגדלים‬

‫רגינה כהן‪ .‬מורה לכיתות א‪-‬ב‪-‬ג וגננת מוסמכת בכירה‪ ,‬בוגרת סמינר לוינסקי‪ .‬בעלת‬
                            ‫וותק של ‪ 25‬שנות חינוך בגני הילדים‬

                    ‫( ‪ 18‬שנות ותק בגנים עירוניים של משרד החינוך)‬

                                      ‫אוגוסט ‪2320 2018‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35