Page 30 - מוסף קיץ 2018
P. 30
"ילדים זה שמחה!!!"
הטור השבועי של
רגינה הגננת
כל הפחדים כולם
הילד אוכל .ככל שעובר הזמן אפילו על תשומת לב .שלא נדבר על תם החופש הגדול .ביום א' נגיע
הכמויות גדלות משחקים .הוא לא אוכל כשבא לו, למסגרות החדשות חלקינו לכיתות א'
לא ישן כשבא לו .נו .....אז למה לא חלקינו לגנים עירוניים וחלקינו יגיעו
הילד משחק .ככל שעובר הזמן
המשחקים יהיו מורכבים יותר. לבכות? בפעם הראשונה למסגרת של גן.
לכן התשובה היא אחת ולא מתפשרת, המשותף לכולם יהיה הפחד מהלא
יתכן מאוד שכל התנאים שצוינו לא תמיד אנחנו עושים מה שבא ,מה נודע .כבר בתחילת דברי ארגיע ,זה
מתקיימים ,אולם בבוקר בזמן שכיף או מה שאנו רוצים-אנחנו כן טבעי ,זה אנושי ונכון שכך נרגיש.
הפרידה הילד עדיין בוכה .זה טבעי עושים מה שצריך(.עלינו להעניק הטעות תהיה כשנאפשר לפחד הזה
ואין צורך להתרגש .הוא מבין כבר לילד מה שהוא צריך -ולאו דווקא להשתלט עלינו .כשאני מציינת
שאתם חוזרים .הוא ישתלב בפעילות "עלינו" כמובן שבראש ובראשונה
מה שהוא רוצה) כוונתי היא שלא ישתלט על ההורים.
הגן והבכי יפסק כמעט מיד. על הילד ללמוד חוקים חדשים ,לא אנחנו אילה שנקבע אם הילד שלנו
מאוד קשה להיכנס לגן שבו ילדים רק בגן .התנסות חשובה זו תעניק לו יעבור את משוכת "ההסתגלות"
בוכים להשאיר את הילד ולצאת, את היכולת להיכנס למשבר ולדעת בקלות או שלחלופין תהיה שם
לכן קיים מדרג הפרידה בימים שביכולתו לצאת ממנו .זאת ועוד, קריסה .הכלים נמצאים אצלנו ועלינו
הראשונים .יחד עם זאת ככל שהילד הוא ילמד להתגבר על פחדיו וידע
יקדים להתגבר על חרדת הנטישה כך לדעת להשתמש בהם נכון.
שתמיד תהיו שם בשבילו. בראש ובראשונה אנחנו צריכים
ייטב לו. אז מה עושים? שמים-והולכים!!! להפנים שהם (הילדים) מסתכלים
אין ספק שההסתגלות לא נועדה אם תרצו תוכלו להישאר בגן בטווח ולומדים את התגובות שלנו .הם
לילדים בלבד ,היא נועדה גם להורים שמיעת בכיו של הילד עד שיפסק. קוראים את שפת הגוף שלנו וכך
על כל מה שמשתמע מכך .הכינו זה לא בשבילו זה בשבילכם .אם הם מנתחים את האירועים שניצבים
את עצמכם לימים מאתגרים נפשית. אתם סומכים על צוות הגן ,המשיכו
זכרו בימים אלו אתם מעצבים את בשגרת יומכם .דברו עם הילד לפני למולם.
דמותו של הילד .ילד שסומך על ההליכה לגן ,מספרים מה הולך לא משנה באיזה גיל ,הילד תמיד
הוריו שיחזרו כפי שהבטיחו יבלה לקראת ומרגיעים .כשמגיעים לגן, יראה בהוריו "מגדלאור" שאמור
את יומו בגן עם המון ביטחון עצמי, מעבירים את הילד לצוות המטפל עם להוביל אותו לחוף מבטחים .אם
אמא שבוכה עם הילד בגן לא תורמת שפת גוף בוטחת .ללא גינוני טקס ההורה לחוץ ,חסר ביטחון ,על גבול
לבטחונו העצמי .דרשו מעצמכם, מיותרים .הוא יבכה ! לא להתרגש. הפאניקה ,אין לצפות מהילד שיתפנה
האמינו בצוותי הגנים שהוכנו להגיד שחוזרים (לא נוקבים בשעה. להכיל את המסגרת החדשה ,לעומת
לימים האלה .מילה טובה מצדכם מציינים אמא הולכת לקנות לך חטיף, זאת ,הורה שלומד את המקום החדש,
לצוות תהיה דבר מבורך .הכי חשוב והיא חוזרת)מוודאים שהילד רואה מכיר את הצוות ,את הגאוגרפיה של
לדעת שהבכי הוא עניין נקודתי .זה את אמא .הילד צריך להפרד .לא המקום ,ישדר לילד ביטחון ורוגע ,זה
עובר הרבה יותר מהר מכפי שאתם נעלמים .חוזרים בדיוק כפי שהבטחנו. לא אומר שהילד לא יבכה ,אך תקופת
לא מאחרים .העקביות היא כלי מוביל
חושבים. !!! יום יום אותם שעות ,הכנה מראש. ההסתגלות שלו תהיה קצרה.
מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי מועטות הסיבות שיש לילד כדי
אלה הכלים לניצחון. שלא יבכה בתקופה זו בגן .הוא
יש שכר לפעולתך (ירמיהו לא)15, איך נבדוק אם אנחנו במסלול הנכון? עוזב בית חם ,מפנק ,הוא המרכז,
שתהיה לכולנו שנת לימודים רגועה אין התמודדויות ,הכל שלו ,הוא
קיימים מס' מדדים. המחליט .הילד עובר למקום שבו
ופוריה. עוצמת הבכי הולכת ופוחתת יש רעש אומרים לו מה לעשות ,יש
באהבה רגינה הגננת מרווחי הזמן בין אפיזודות הבכי ילדים נוספים איתם צריך להתחלק
הולכים וגדלים
רגינה כהן .מורה לכיתות א-ב-ג וגננת מוסמכת בכירה ,בוגרת סמינר לוינסקי .בעלת
וותק של 25שנות חינוך בגני הילדים
( 18שנות ותק בגנים עירוניים של משרד החינוך)
אוגוסט 2320 2018