Page 10 - Demo2

שער שלישי: אי הדרך, אי?
בשבח הגינוי העצמי / ויסלבה שימבורסקה תרגום: רפי וייכרט ָל ַא ָיה ֵאין ַב ֶּמה ְׁל ַה ֲא ִשים ֶּאת ַע ְׁצ ָמהּ. ִפ ְׁקפוּ ִקים ָז ִרים ְׁל ִדידוֹ ֶּשל ַה ַפ ְׁנ ֵתר ַה ָש ֹּחר. ָדּג ָהִפיַרְׁנָהה ֵאיֶּננוּ ֵמִטיל ָסֵפק ְׁבִצְׁדַקת ַמֲעָשיו. ָהֶּאְׁפָעה ְׁמַשֵבח ֶּאת ַעְׁצמוֹ ְׁבלֹּא ִהְׁסַתְׁיֻּגיוֹת.
לֹּא ַקָים ַתן ַבַעל ִבֹּקֶּרת-ַעְׁצִמית. ָהַאְׁרֶּבה, ַהַתִנין, ַהַשֲערוִֹניתוְּׁזבוּב-ַהסוִּסים ַחִיים ֶּאת ַחֵייֶּהםוְּׁשֵמִחים ָבֶּהם.
ִלבוֹ ֶּשל ִל ְׁו ָי ָתן ָהאוֹ ְׁר ָקה שוֹ ֵקל ֵמ ָאה ִקילוֹ ַאךְ ִמ ְׁב ִחי ָנה ַא ֶּח ֶּרת הוּא ַקל.
ֵאין ָדּ ָבר ַח ָי ִתי ִמ ַמ ְׁצפוּן ָנ ִקי ַעלַהכוָֹכבַהְׁשִליִשיְׁבַמֲעָרֶּכתַהֶּשֶּמש.
החיים שיש לך / יונה וולך ַהַחִיים ֶּשֵישְׁלךָ ֵהם ַהַחִיים ֶּשָחִייָת ַה ֵבט ָאחוֹ ָרה ַב ֲה ָב ָנה ְׁמ ָצא ֶּאת ְׁנ ֻּק ַדּת ַה ְׁב ֵרא ִשית ַהְׁבִריָאה ְׁבָרא ֶּאת ַעְׁצְׁמךָ ֶּזה ָהעוֹ ָלם ַהטוֹב ְׁביוֹ ֵתר ַה ָי ִחיד ֶּשתוּ ַכל ִל ְׁברֹּא ָכל ֶּזה ָמצוּי ְׁבתוֹ ְׁכךָ ַג ֵלּה אוֹתוֹ ַהְׁתֵחל ֵמַהְׁתָחָלה ַהֵבט ַעל ַחֶּייךָ ְׁכ ַעל ִשעוּר ַרע ַעל ַמה ֶּשָהָיה ְׁכַעל ֹּעֶּנש ַה ְׁר ָח ָקה ֲעִמיָדה ַבִפָנה נוְֹׁקַאאוּט ַבִסבוּב ָהִראשוֹן ַתֵקן ְׁכֶּאָחד ֶּשִהְׁבִריא ְׁכ ֶּא ָחד ֶּש ָח ָלה.
מעשה ברב זקן שהיה בדרכו לתפילת שחרית באחת הערים של רוסיה הסובייטית. לפתע ניצב למולו שוטר חמוש, כיוון אליו את רובהו ושאל בתקיפות:
"מי אתה? מה אתה עושה כאן? לאן אתה הולך?" הרבי חייך ופנה בשקט אל השוטר: "אדוני השוטר, כמה משלמים לך עבור העבודה הזאת שלך?" "עשרים קופיקות ביום, למה?" השיב השוטר בחשדנות.
"אני רוצה לבקש ממך טובה", אמר הרב, "אשלם לך עוד עשרים קופיקות ליום, אבל אתה חייב להבטיח לי שבכל בוקר בדרכי לתפילה, תחכה לי כאן, תעצור אותי ותשאל: מי אתה? מה אתה עושה כאן? ולאן אתה הולך?" (סיפור חסידי עממי)
"שאל, בן אדם, לנתיבות עולם, שאל, אי הדרך, אי?" –י.ח. ברנר
ִמי ָה ִאיש ֶּה ָח ֵפץ ַח ִיים ֹּא ֵהב ָי ִמים ִל ְׁראוֹת טוֹב:
ְׁנ ֹּצר ְׁלשוֹ ְׁנךָ ֵמ ָרע וּ ְׁש ָפ ֶּתיךָ ִמ ַדּ ֵבר ִמ ְׁר ָמה:
סוּר ֵמ ָרע ַו ֲע ֵשה טוֹב ַב ֵקש ָשלוֹם ְׁו ָר ְׁד ֵפהוּ תהילים לד, יג-טו