Page 173 - sce smart
P. 173
חוברת תקצירים הנדסה כימית | מסיימי תשפ״ג
יריעות מבוססות כיטוזן וחלבון הלמין פרויקט 008-CHE
מאת: טגנה פנטה; Taganefanta@gmail.com
בהנחיית: ד"ר כפיר בן הרוש
SCE המכללה האקדמית להנדסה אשדוד, המחלקה להנדסה כימית, קמפוס אשדוד
אריזות מזון ממלאות תפקיד מכריע בשמירה על איכות המזון, אך, ההשפעה של אריזות המורכבות מתוצרי נפט על הסביבה מצריכה חלופות בנות קיימא. שילוב של פוליסוכרים וחלבונים הופיע כפתרון מבטיח בשל הפריקות הביולוגית והתכונות הפיסיקליות הרב-תכליתיות שלהם. פוליסוכרים, לעומת חלבונים, נפוצים וזולים יותר, אך בעוד שיריעות העשויות לדוגמא מהפוליסוכר כיטוזן מציגות חוזק מתיחה בינוני (MPa 40~) ואלסטיות נמוכה (10%~), סיבים העשויים מחלבונים סיביים, כגון משי העכביש הם בעלי חוזק מתיחה ואלסטיות גבוהים יותר. לאחרונה נמצא שסיבים מלאכותיים העשויים מחלבון הלמין, חלבון סיבי הנמצא
בגרעין התא הביולוגי, מציגים תכנות מכניות עילאיות העולות על סיבים ביולוגים אחרים. פרויקט זה עוסק בפיתוח ראשוני של יריעות המבוססות על חלבוני למין ופוליסוכרים ונותן הצצה על הפוטנציאל הגלום ביריעות אלו. תחילה נסקרו מספר פוליסכרידים, שלבסוף נבחר כיטוזן ששילובו עם למין היה הטוב ביותר. כמו כן, נבדקו השפעתם של שלושה פקטורים: 1. שיטות להכנת היריעות ( ערבוב, מריחה או הדבקה ) 2. אחוז משקלי חלבון הלמין ( 70%-9% ) 3. זמן ייבוש ( 1.5, 4 או 24 שעות ) על התכונות מכניות של היריעות. בהתבסס על התוצאות שנאספו עד כה, שיטת מריחה עם זמן יבוש של 24 שעות ואחוז
משקלי של- 20%, הציג את התכונות הטובות ביותר, חוזק מתיחה השווה ל -MPa 59 והתארכות של 33%.
173
