Page 11 - הפסקת קפה 22
P. 11

‫טור‪-‬בינה לחיים | מיכל הררי‬

‫לבית הספר‪ ,‬טיסה לעבודה וניסיון לחטוף ברכות השחר‬              ‫רצונו –‬
‫וקריאת שמע‪ .‬אחה"צ – שיעורי בית‪ ,‬מקלחות והשכבה‪,‬‬              ‫כרצונו‬

                 ‫ובכלל מן מרוץ מטורף כזה של החיים‪...‬‬        ‫פחד היה מאז ומעולם מסוג הרגשות שגורמים לי‬
‫ואז מגיע ראש השנה‪ ,‬הרגשה של חידלון מעשים תופסת‬              ‫להשתתק‪ ,‬לאבד כיוון‪ ,‬להרגיש חסרת אונים לחלוטין‪ .‬אני‬
                                                            ‫נזכרת בערב ההוא שבו אמי ז"ל נכנסה לצנתור חירום‬
                         ‫מקום בלב ומדכדכת את הנפש‪.‬‬          ‫במוח‪ ,‬לאחר שלקתה באירוע מוחי קשה וטרגי‪ .‬טרם‬
‫בעוד זמן קצר נעמוד למשפט על כל מעשה‪ ,‬דיבור‪,‬‬                 ‫שנכנס לחדר ניתוח‪ ,‬אסף אותנו הפרופסור וסיפר לנו‬
‫מחשבה והרהור‪ .‬בעוד זמן קצר – מי לחיים‪ ,‬מי לבריאות‪,‬‬          ‫שהמצב קשה מאוד וספק אם אמא תצא בחיים‪ .‬אלו היו‬
                                                            ‫שלוש השעות הארוכות ביותר בחיי‪ .‬שלוש שעות שבהן‬
                     ‫מי לפרנסה‪ ,‬מי לבנים‪ ,‬מי לשמחה‪...‬‬       ‫הרגשתי שהדם קופא בעורקי ולא כהשאלה או דימוי‪,‬‬
‫לפני כשנה‪ ,‬בדיוק בזמן הזה‪ ,‬עמדתי בפני שופט בשר‬              ‫כפשוטו ממש‪ .‬קמתי והתיישבתי ופסעתי אנה ואנה‪ .‬לא‬
‫ודם (סתם ענייני שכנים ותביעות קטנות על דוד שמש‬              ‫מצאתי את עצמי‪ ,‬הרגשתי שהחיך מתייבש וזיעה קרה‬
‫שניזוק בסופה חורפית) ובקושי הצלחתי לדבר‪ .‬המילים‬             ‫מכסה את פני‪ .‬לא הצלחתי אפילו להתפלל או לחשוב‪.‬‬
‫התבלבלו לי ורעדתי‪ ,‬אבל הפעם‪ ,‬להבדיל אלף אלפי‬                ‫הרגשתי שהפחד עוד שניה מתפוצץ בתוכי וטורף‬
‫הבדלות – זה שופט כל הארץ‪ ,‬מלך מלכי המלכים‪ ,‬ולב‬              ‫הכול‪ ...‬לבסוף‪ ,‬כשיצא מחדר הניתוח‪ ,‬שח הפרופסור‬
                                                            ‫תוך שהוא מסיר את כסיותיו‪ ,‬שהצנתור הצליח אבל‬
                                              ‫מי לא יימס?!‬  ‫סיכויי ההישרדות קלושים‪ .‬בסופו של דבר בחסדי שמים‬
‫והפחד שוב משתק‪ ,‬אבל רק עד לאותם הרגעים שבהם‬                 ‫מרובים ועם המון תפילות שלא הרפו לרגע‪ ,‬שרדה אמי‬
‫אני קוראת את דבריו של הרב שמואל ברוך גנוט על‬
‫השאלה "האם בחודש אלול צריכים להיות בלחץ מאימת‬                                                              ‫עוד שנתיים‪.‬‬
‫הדין?"‪ .‬הרב משיב באופן נחרץ כי "רובם המוחלט של‬
‫האנשים לא יכולים להתקדם בלחץ או בפחד‪ .‬הפחד‬                  ‫אלול! דגים שבים רועדים! אם אני עוצרת רגע את‬
‫רק מגביר את לחץ הדם ופעימות הלב וגורם לבלבול‬                ‫המרוץ ויושבת להרהר – שוב הפחד מזדחל בתוכי‪ .‬פעם‬
‫בעבודת ה'‪ .‬יהודי צריך לדעת ולהרגיש שיש משפט גדול‪,‬‬           ‫היינו בנות סמינר‪ ,‬חלקנו מקרוב ממש‪ ,‬חלקנו זה מכבר‪.‬‬
‫אך למשפט‪ ,‬כמו לכל משפט בבתי משפט‪ ,‬צריך להתכונן‬              ‫אלול היה החודש שבו הרגשנו ביתר שאת את ההכנה‬
                                                            ‫לימי הדין‪ ,‬היכולת להתפלל ברגש‪ ,‬להתרפק על המילים‬
          ‫בנחת ובישוב הדעת‪ ,‬בלי להילחץ"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬          ‫כמה שרק נרצה‪ ,‬חוויית בית הכנסת‪ ,‬הסליחות והחזרה‬
‫"גדולי החסידים אמרו ש''הושע נא נפש מבהלה" נאמר‬
‫על אלו שמנסים לעבוד את ה' מתוך לחץ ובהלה‪ .‬הלחץ‬                                                      ‫בתשובה כפשוטה‪.‬‬
‫אמנם מעיד על הבנת כוחו העצום של הבורא והדין‬                 ‫אלול הראשון מחוץ לחממה הזו משאיר חלל גדול‪.‬‬
‫המתקיים בראש השנה‪ ,‬אך מרוב לחץ אי אפשר לתפקד‪,‬‬               ‫כבר אין את הרבנית‪ ,‬המורה והרב שימסרו לנו שיעורים‬
‫ללמוד ולעשות את רצון ה'‪ .‬עבודתנו בחודש אלול צריכה‬           ‫מרטיטי לב‪ .‬עם השנים ובברכת ה' כשהבית נמלא‬
‫להיות בשמחה גדולה מאוד"‪ .‬הרב מביא את דברי חז"ל‬              ‫בילדים‪ ,‬הזמן שהיה שייך פעם לתפילה ארוכה‪ ,‬הופך‬
‫ב'פרקי דרבי אליעזר'‪ ,‬המבארים כי ימי חודש אלול הם‬            ‫להיות השעות הכי לחוצות של הכנת סנדוויצ'ים בבוקר‬

                                                            ‫‪11‬‬

‫לתוכן המדורים‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16