Page 159 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 159

‫יודי מרטון |‪159‬‬

‫שאת‪ ,‬ואז פרץ האור הלבן מכיוון הכדורים אל עמוד הזכוכית והאיר אותו‬
‫באור כמעט בלתי נסבל‪ .‬הנוזל שהיה באמבט הצמוד לעמוד החל לפעפע ולזהור‬
‫באור כחול‪ ,‬שלוש הדמויות בתוך האמבט היו כענן אמורפי המרחף בתוכו ‪...‬‬
‫הזמן עבר והאקסטאזה של החלמונאים הייתה מרתקת‪ ,‬הם המשיכו‪ ,‬וללא‬
‫התראה מוקדמת‪ ,‬ובתיאום מושלם הם הפסיקו‪ ,‬ובבת אחת צנחו כולם וראשם‬

                                               ‫נרכן בין רגליהם המשוכלות‪.‬‬

             ‫האור הפסיק‪ ,‬הפעפוע באגן הזכוכית הפסיק‪ ,‬והכול כבה‪.‬‬

‫חמילורן וששת עוזריו עלו על הבמה‪ ,‬העוזרים עזרו לשלושה‬
             ‫החלמונאים לצאת מהאמבט‪ ,‬אבל שניים היו כחולים ואחד לבן‪.‬‬

‫המטמורפוזה התחוללה‪ ,‬כל אחד מהחלמונאים נתן חלק קטן מעצמו‬
‫לאלרנון וברמלול‪ ,‬כנראה זו הייתה הפעולה שלשמה נועדה שטיפת הפנים של‬

 ‫כולם‪ ,‬ביחד הם יצרו את השלם‪ ,‬עוד סיבה לכמות הספורה של החלמונאים‪.‬‬

‫שני החלמונאים היו אלרנון וברמלול‪ ,‬הרצונאי הגבוה והלבן היה‬
        ‫נופרינון‪ .‬הם נראו תשושים מאוד‪ ,‬וכולם שמו לב לדבר מוזר ביותר‪.‬‬

‫ברמלול היוותה דמות נשית עם גוף מעט עגלגל וחזה קטן‪ ,‬היא הייתה‬
‫גבוהה‪ ,‬ופניה היו עדינות ביותר וכחלחלות‪ ,‬שיערה היה לבן עם נטייה לסגול‪,‬‬
‫עיניה היו כחולות בהירות גדולות ומלוכסנות‪ ,‬שפתיה קטנות ואדומות ‪ -‬היא‬

                         ‫הייתה אישה יפה מאוד‪ ,‬ואי אפשר היה לטעות בכך‪.‬‬

                                       ‫רעש של תדהמה נשמע בקהל‪.‬‬

‫חמילורן הרים את ידיו בבקשה ואמר בקול רם ״חכו ידידי‪ ,‬ההסבר‬
                                                                     ‫יבוא״‪.‬‬

                                ‫הרעש הפסיק‪ ,‬אבל מלמול רב נשמע‪.‬‬

‫אלרנון כחלמונאי היה גבוה וכחול‪ ,‬הוא היה צנום מאוד‪ ,‬אבל כתפיו היו‬
‫רחבות‪ ,‬שיערו היה ארוך ושחור כפחם‪ ,‬ועיניו היו גדולות וכחולות‪ .‬תווי פניהם‬

              ‫הקודמים נשארו ועדיין ניתן היה לזהותם באישיותם המקורית‪.‬‬
   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164