Page 157 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪157‬‬

‫כל הנוכחים התרוממו ועמדו‪ ,‬והחלו לשאת תפילה שנשמעה כמו מלמול‬
‫חסר פשר של מילים‪ ,‬ניגון מוזר בקולות עולים ויורדים‪.‬‬
‫הא מה דאלום ‪haa maa dalum‬‬
‫דה רע כסונטום ‪dee raa kesontum‬‬
‫מי לה רנגמנדה ‪me la rengmanda‬‬

‫שו אל ריי דמינטיקוס ‪shoe el rey deminticus‬‬
‫חלים דומה ‪ -‬ואריקלה ‪halim dome varikelaa‬‬

‫חונדלום‪ ,‬חונדלום‪ ,‬חונדלום דלה‪-‬מירקוס‬
‫‪chondulum dela mircus chondulum chondulum‬‬

‫מוזר בהחלט זה היה‪ ,‬שום משמעות הגיונית‪ .‬קצב המילים הוא זה שנתן‬
‫את ההרגשה של תפילה ובקשה‪ ,‬הכוונה הייתה רבה והיא אכן כנראה נישאה‬

‫לכל הרוחות לרחבי נותנה‪.‬‬
‫התפילה נפסקה‪ ,‬חמילורן סימן לכולם לשבת‪.‬‬
‫דלת הזזה גדולה מפתח שהיה באחד הקירות של החלל הגדול נפתחה‪,‬‬
‫וממנו יצאו שתי דמויות קטנות ‪ -‬הרצונאים אלרנון וזוגו ברמלול‪ ,‬ואחריהם‬
‫גבוה וצנום התהלך נופרינון והוא נושא בידיו חבילה גדולה‪ ,‬הם עברו בשביל‬
‫שהותווה בן החלמונאים הישובים‪ ,‬ושני הרצונאים עלו על הבמה ועמדו ליד‬

‫חמילורן‪ ,‬אשר סימן בידו גם לנופרינון לעלות‪.‬‬
‫שישה חלמונאים הגיעו מכיוון אחר של הבמה‪ ,‬הם נגשו אל המועמדים‬
‫המתרגשים‪ ,‬הפשיטו אותם והשאירו אותם בבגדיהם התחתונים‪ ,‬הגוף הלבן‬