Page 189 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪189‬‬

‫פרק ‪ - 34‬בגידה?‬

‫הערב יצאנו סוזי ואני‬
‫למסעדת בשרים של השף אל‪-‬‬
‫פרננדו‪ ,‬מסתבר שהייתה לאשתי‬
‫הזמנה שכמעט שכחה ממנה‪ .‬היא‬
‫קיבלה אותה לאחר שהשף פרננדו‬
‫הידוע היה בהרצאה שלה ומאוד‬
‫התרשם ממנה‪ ,‬הוא ניגש אליה וביקש ממנה להיות אורחת שלו והוא אכן שריין‬
‫לה בשעה שמונה הערב מקום‪ ,‬על חשבוננו כמובן‪...‬‬

‫המסעדה הייתה מלאה עד אפס מקום‪ ,‬המקום היה מטופח והיה בסגנון‬
‫אירופאי מיושן‪ .‬אפילו היו וילונות כבדים ואדומים על החלונות הצרפתיים‬
‫הגדולים‪ ,‬אווירה של כבוד‪ .‬ידענו שלפעמים גם שלושה חודשים לא היו מספיק‬
‫בשביל להזמין מקום‪ ,‬הרווחנו כנראה‪ ,‬להיות דוקטור לחינוך לפעמים משתלם‪.‬‬

‫פרננדו‪ ,‬לבוש בחולצת שף וכובע לבן גבוה ומרשים כיאות למעמדו‪,‬‬
‫ניגש לשולחננו‪ .‬הוא נתן לנו הרצאה על הדרכים הנכונות‪ ,‬לדעתו‪ ,‬של דרכי‬
‫ההכשרה של הדור הבא של השפים‪ ,‬לא רק ידע אלא גם איך לבנות את הנשמה‬
‫שהיא המהות של האוכל ‪ -‬שניצל מצופה בפירורי לחם ובגוון קל של רוחניות‬

‫באמת עושה לי את זה‪...‬‬

‫אשתי הסתכלה עלי‪ ,‬קלטה את המבט הציני שלי‪ ,‬ורמזה לי שאשתוק‪.‬‬
‫מאוד היה לה נחמד תשומת הלב שקיבלה והיא לא רצתה שאקלקל לה את‬

‫החוויה‪.‬‬

‫המנה ראשונה שהוגשה הייתה פרורי בשר אווז מעושן על מצע של כבד‬
‫אווז ונגיעות כמהין‪ ,‬כל זה הונח על קלי לחם לבן‪ ,‬שהושחם ברוב אמנות‬
‫בקצותיו‪ ,‬עיטור אמנותי של עלים כל שהם קישטו את סביבת היצירה‪ ,‬לא‬

‫ראיתי בקבוק קטשופ על השולחן‪ ,‬זה נראה לי מתאים ביחד‪.‬‬