Page 238 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪238‬‬

‫פרק ‪ - 43‬ההחלטה‬

‫בוקר יום שני‪ ,‬החלטתי היום‬
‫לנסוע עם הילדה ללונה פארק בעיר‬
‫השכנה‪ ,‬התקשרתי אל מיה ואמרתי‬
‫לה להכין לילדה בגדים מתאימים‬
‫ולהגיד לה שתביא איתה חברה‬
‫אחת או שתיים‪ ,‬יום נורמאלי לא‬

‫יזיק‪.‬‬

‫אנני שמחה מאוד‪ ,‬היא התקשרה לאנאבל ורונה חברותיה הטובות מהגן‪,‬‬
‫ההורים שלהן שמחו על היוזמה‪.‬‬

‫בשעה תשע התייצבו כל הגברות הקטנות עם האימהות‪ ,‬קיבלתי הנחיות‬
‫ברמה של ספר תנ״ך מקוצר‪ ,‬רשמתי הכול‪ ,‬הנהנתי בראשי היטב‪ ,‬ואכסנתי את‬

‫הרשימה בכיסי‪.‬‬

‫אחרי שהלכו שלוש האימהות (לא מהתנ״ך‪ ,)...‬אמרה אנני הקצת‬
‫ספקנית לאור המגבלות שהונחתי בהן ״סבא באמת‪ ,‬יהיה כיף אני מקווה ?״‬

‫״לא לדאוג‪ ,‬אנחנו סופר נכייף‪ ,‬בואו בנות‪ ,‬היכנסו לרכב בבקשה‪ ,‬נא‬
‫לחגור חגורות בטיחות‪...‬״‬

‫הדרך ארכה כשעה‪ ,‬אנני העבירה לחברותיה משחקי מילים ושירים‪,‬‬
‫חברותיה העריצו אותה‪ ,‬היא ידעה להיות ילדה‪ ,‬וזה היה חשוב לי לראות את‬

‫זה‪ ,‬פשוט גאוני מצידה‪.‬‬

‫כשהגענו למקום התארגנו‪ ,‬ודבר ראשון עליתי עם שלוש הגרציות‬
‫הקטנות על רכבת ההרים‪ ,‬באמת חבל ששכחתי את פקקי האוזניים בבית‪ ,‬כי‬
‫אני חושב שהתחרשתי‪ ,‬פורקן של צעקות רמות בעשרת אלפים דציבל זה יותר‬

‫מדי בשבילי‪.‬‬