Page 262 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪262‬‬

‫השחורה ולהטמיעה בתוכי‪ ,‬אלף שנים הם חיפשו את המתאים ורק אני נמצאתי‬
‫כראויה״‬

‫״אני שמחה על כך״ אמרה מיה‪ ,‬והיא באמת התכוונה לכך‪.‬‬

‫אנני אמרה ״בואי אימא ובוא סבא‪ ,‬נוסעים לעולם שלי״‬

‫״נוסעים ?״ התפלאה מיה‪.‬‬

‫״כן זה לא רחוק‪ ,‬זה ביער הבשורה‪ ,‬סבא קורא לו היער של אנני על‬
‫שמי‪ ,‬אבל זה רק בינינו כרגע״‬

‫מיה לא שאלה שאלות נוספות‪ ,‬היא מאוד התרגשה‪ ,‬גם היא אהבה‬
‫הרפתקאות‪ ,‬חיבקתי ככל יכולתי את אימא של אנני היא ביתי האהובה והבכורה‬

‫והודיתי לה על ההשלמה שלה‪.‬‬

‫אנני אמרה שקודם כל נוסעים לקניון‪ ,‬היינו מופתעים‪ ,‬אנני הסבירה‬
‫שאין מה לעשות היא לא תסתובב עם גלימה ורודה‪ ,‬יש גבול לכל תעלול‪...‬‬

‫הקניון היה מלא‪ ,‬אנני סחבה אותנו לחנות בגדים יוקרתית ‪ -‬דולצ׳ה‬
‫גבנה ‪ -‬לא פחות ולא יותר‪ ,‬ובחרה לעצמה שמלה כחולה יפה ואופנתית מאוד‪.‬‬
‫מיה שאלה אותה מאיפה היא יודעת את מידותיה החדשות‪ ,‬אנני חייכה ואמרה‬
‫״אימא באמת‪ ...‬רק על זה את מתפלאת ?״‪ ,‬היא הוסיפה לבנים תואמים ונעלי‬

‫בד רקומים‪ ,‬היא לא מוכנה לנעול נעלי עור‪...‬‬

‫״את תהיי ממש גבוהה אנני שלי‪ ,‬אבל אני לא דואגת‪ ,‬גם אבא שלך גבוה‬
‫למדי״ אמרה אימא‪ ,‬ובחרה לעצמה גם שמלה‪ ,‬אצטרך לעבוד שעות נוספות‪...‬‬

‫״אימא אני אהיה גבוהה מאבא״ אמרה אנני ביובש קל‪.‬‬

‫יצאנו מהקניון‪ ,‬אני שילמתי כמובן‪ ,‬אנני אמרה שהיא תחזיר לי את‬
‫הכסף‪ ,‬צחקתי כי לא ידעתי מה שמצפה לי‪.‬‬

‫הגענו ליער הבשורה‪ ,‬החניתי את האוטו בן העצים‪ ,‬לקחנו את שקית‬
‫הבגדים ופסענו לשביל‪ ,‬מיה הייתה מופתעת מזה שלא ראתה מעולם את‬