Page 90 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 90
הזמן של אנני |90
המראה של החבורה העליזה היה חביב ,והיינו מספיק קרובים בכדי
לשמוע את הנוכחים ,הם דיברו בשפתם המתנגנת וההרמונית ,ואנני ואני,
אפילו לא שמנו לב ,שהבנו את הנאמר.
אנני פנתה בחטף לאלרנון ,״למה עכשיו אנחנו מבינים את מה שהם
אומרים ? מתי למדנו את השפה שלהם ?״ ״בחלומות שלכם ,זוכרת שאמרתי
לך ?״ ״אבל כל כך מהר ?״ שאלה בתמיהה ,״כן״ ענה אלרנון ,את זוכרת ?
הזמן שלנו שונה משלכם ,ולכן אתם לומדים בזמן שלכם מהר יותר״
״אבל לא היינו על המשטח״ אמרה אנני ,״נכון ,הקופסא היא זאת
ששידרה אליכם .המשטח ,כפי שאתם קוראים לו ,הוא רק איזור שבו אתם
עוברים לעולמינו המדומה ,הקופסא עצמה כל הזמן פעילה ,והיא פשוט מפעילה
את המעבר רק כאשר אתם נמצאים על הזכוכית ,היא פשוט מציגה יותר יפה
את הצבעים של התחלת השידור.״ חייך במשובה ״ולשאלתך הנרי ,כל היתר
זה פשוט קישוט...״ אמר אלרנון וכולו גיחוך אחד גדול (ודאי תשאלו מאיפה
הוא ידע את השאלה ?).
הבנתי ,הרצונאים והחלמונאים רצו שנכנס לעולמם על ידי כך שאנחנו
נחשוב שאנחנו בעצם עשינו משהו בנידון ,אבל באותה המידה יכולנו לעמוד
על משטח מפלסטיק או מעץ או על הרצפה עצמה ,כל כך מתוחכם ,ומתחכם,
יש להם הומור מעניין לחברה האלה ...
שני רצונאים התווכחו בניהם על התועלת שבתולעים להשבחת הקרקע,
אנני הפנתה אלי מבט של גועל אמיתי ואמרה ״חבל שאנחנו לא יכולים להקשיב
לשיחה יותר רצינית ,וקצת פחות מבחילה ,אלרנון אנחנו יכולים להתקדם לשם
?״ הצביעה אנני בידה לכיוון השולחן שלידו ישבו כעשרה רצונאים וניהלו
שיחה עירה.
״ברור״ אישר אלרנון ,ואנחנו שייטנו לכוון החבורה.
במרכז השולחן הייתה מונחת קערה ענקית עם פירות צהובים ואדומים.
השיחה נסבה על הרעיון לשפץ את ביתם של אלרנון וזוגו ברמלול ,בתיקווה
