Page 24 - Demo

מגזינים
מהדורה מיוחדת לשיווק תוצרת
נפגשים בתערוכת Fresh AgroMashov ב-10-11 ביוני
26 גיליון מס' 301 מאי 2014, אייר תשע"ד 25 ש"ח
מעבר לים השחור
בעשור האחרון הוכפל יצוא התוצרת החקלאית לרוסיה פי עשרה. ההזדמנויות, האתגרים - ולאן הולך השוק הזה בשנים הקרובות.
עמ' 00
לקטוף רק את הפירות הבשלים ויפסח על אלו שאינם כאלה". ד"ר אמיר שפירא, מהמחלקה להנדסת מכונות באב"ג, מסר ל"משוב חקלאות" כי "כעיקרון, הפרויקט ירוץ עוד כשנתיים, אבל כבר עכשיו ישנה התקדמות משמעותית בפרויקט, וכבר הגענו למצב שבו האב-טיפוס הנוכחי מסוגל לזהות את הפלפל, להגיע אליו עצמאית ולתפוש אותו. הדגם הראשון של הרובוט הבסיסי עדיין בפיתוח. אנחנו כל הזמן עורכים עליו ניסויים ומוסיפים עוד ועוד עדכונים ושיפורים".
הכול נשמע מצוין, אבל נניח לרגע שתסיימו את הפרויקט בהצלחה. האם הרובוט לא יהיה יקר מדי לחקלאים בישראל?
ד"ר שפירא: "אנחנו לא עובדים בחלל ריק ועם תקציב
1. לזהות את הפרי בנוף הצמח. 2. לבדוק את רמת בשלותו. 3. לנוע לכוון הפרי. 4. לתפוס אותו. 5. לקטוף את הפרי הבשל בלבד ברכות. התפקיד שיועד לחוקרי אב"ג בפרויקט הוא להוביל את
פיתוח האלגוריתמים לחישה ולתפיסה. לדברי פרופ' יעל אידן, ראש צוות המחקר הישראלי:
"רובוט חקלאי חייב להיות מצויד בידע ובמערכת נבונה, על מנת שיהיה ביכולתו להיות חסין מספיק לפעול בסביבה החקלאית הלא מובנית, משתנה ואף עוינת. אנחנו מפתחים רובוט עצמאי, שיהיה בעל שיפוט אמין ומדויק, עם מערכת קבלת החלטות מסתגלת לתנאים משתנים ושונים, שילמד
פרויקט המחקר והפיתוח של רובוט ריסוס וקטיף סלקטיבי, שהחל לפני כשנה וחצי, משותף לחוקרים מהולנד, בלגיה, צ'ילה ואוניברסיטת בן
גוריון f אב-הטיפוס הראשון כבר מזהה פלפל ואוחז בו f בתום הפרויקט הוא עתיד לרסס ולקטוף פלפל, תפוח וענבי יין
ב- עמוס דה-וינטר
23 במרץ 2011, קיבלה קבוצת חוקרי רובוטיקה,
מיכון ומחשוב באוניברסיטת בן-גוריון (אב"ג)
בבאר-שבע מענק בסך כמיליון יורו, לטובת
פיתוח אלגוריתמים חכמים לחישה ורובוטים, שיהיו מסוגלים
לבצע ריסוס וקטיף סלקטיבי. המחקר היישומי והפיתוח מתבצע בשיתוף פעולה עם
"המחלקה לרובוטים חקלאיים" של אוניברסיטת ווחנינגן (WUR) בהולנד, שגם מנהלת את הפרויקט, האוניברסיטה הקתולית בליאובן (KULeuven)שבבלגיה, וכאמור, חמישה חוקרים ממחלקות שונות באוניברסיטת בן גוריון (BGU). כן שותפים בפרויקט מוסדות וחברות מסחריות שונות מסלובניה (UL), שבדיה (SLU ,ULU), צ'ילה (INIA), איטליה (UniMI), הולנד (Jentjens), בלגיה (CNH), ספרד (CSIC), גרמניה (TUM, Festo) וצרפת (Force
A). במסגרת הפרויקט יפותחו מספר רובוטים שמטרתם: * ריסוס וקטיף ירקות בבתי רשת או חממות. * ריסוס וקטיף פירות במטעים. * ריסוס וקטיף ענבים ליינות פרימיום. כשנה וחצי מתחילת הפרויקט חזר "משוב חקלאות"
לשוחח עם חוקרים בקבוצה ומתברר כי חלה התקדמות משמעותית. הפרויקט עתיד להימשך עוד כשנתיים ימים, אולם עד עתה נבנו מספר אבות טיפוס ונראה שהפיתוח
נמצא בדרך הנכונה. קבוצת החוקרים מהצד הישראלי כוללת את המשנה
אב הטיפוס של הרובוט הבסיסי (Prototype of Manipulator), שמפותח בימים אלה - עליו יורכבו תופסנים וקוטפנים שונים
מתקדמים
שני תרשימים ראשוניים של רובוט לריסוס וקטיף פלפל (משמאל) ורובוט לריסוס וקטיף פרי (מימין) (רפרודוקציה: יח"צ אב"ג)
ריסוס וקטיף
בדרך לרובוט
"
לרקטור אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' יעל אידן, העומדת בראש הפרויקט, ד"ר סיגל ברמן ופרופ' הלמן שטרן מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול, ד"ר אוהד בן-שחר מהמחלקה למדעי המחשב, וד"ר אמיר שפירא מהמחלקה
להנדסת מכונות. הפרויקט הינו חלק מתוכנית "Clever( "cRops
Robots for Crops), תכנית מסגרת העבודה השביעית של האיחוד האירופי (FP7) לפיתוח רובוטים חכמים ליבולים חקלאיים. במסגרת התכנית מפותחים אלגוריתמים לתכנון ותפעול הרובוטים ומספר מערכות לקטיף יבולים מובחרים, הכוללים פלפלים מתוקים, הגדלים בחממות, תפוחים וענבי
יין יוקרתיים. הדרישות והמשימות, שהרובוט נדרש לבצע, כלל אינן
פשוטות - האתגר הוא עצום. בין היתר, נדרשת המערכת הרובוטית להיות בעלת יכולת ריסוס באזורים נבחרים (כולל ריסוס מונחה-מטרה - רק עבור העלווה, ומטרות נבחרות - הפירות בלבד) וכן, כאמור, עליה להיות מסוגלת לבצע קטיף
סלקטיבי, מבלי שיפגע בפרי - ובעלות סבירה. מלבד הריסוס הסלקטיבי יהיו הרובוטים שיפותחו, בסופו
של דבר, מסוגלים:
הסלקטיבי יהיו הרובוטים שיפותחו, בסופו של דבר, מסוגלים לזהות את הפרי בנוף הצמח, לבדוק את רמת בשלותו, לנוע לכוון הפרי, לתפוס אותו ולקטוף את הפרי הבשל בלבד ברכות"
22 חקלאות
הריסוס
מלבד
חקלאות 23
רח' הסדנא 2, 6022002, אור יהודה אי-מייל: galilee@galil-export.com | טל: 03-6539011 | פקס: 03-6539026
24