Page 28 - Milk and Medicine חלב ורפואה

‫החלב והרפואה | גליון ‪29 1‬‬

‫אמינו פשוטות לחלבונים‪ .‬אך לשם כך יש לפרה צורך במנגנון‬ ‫תחום רווחת בעלי החיים מתרחב ומתפתח גם בגידול חיות‬
‫יסודי ביותר של לעיסה‪ ,‬בליעה‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫משק‪ .‬מעבר למחויבות המוסרית כלפי בע"ח הגדלים לצרכינו‪,‬‬
‫היום מיטיב הרפתן להבין את הקשר שבין רווחת הפרה ליצרנות‬
‫משך העלאת ה ֵגירה‪ ,‬אם כן‪ ,‬מספק מדד אחד המרמז על‬
‫רווחתה של הפרה‪ .‬העלאת גירה מספקת נעה בין ‪ 8‬ל‪10-‬שעות‬ ‫שלה‪ .‬דהיינו‪ ,‬פרה שחיה ברווחה היא פרה בריאה יותר ולרוב‬
‫יומיות שבמהלכן זקוקה הפרה לנוח ולרבוץ‪ ,‬על מנת לעכל את‬ ‫יצרנית טובה יותר‪ ,‬ובמילים אחרות ‪ -‬רק כאשר יסופקו לה כל‬
‫מזונה בצורה מיטבית‪ ,‬תוך שמירה על תפקוד תקין של מערכת‬ ‫התנאים הנדרשים היא תוכל לספק חלב בכמות ובאיכות טובות‪.‬‬
‫העיכול שלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כדי שתעלה גירה יש לספק לה מרחב ומצע‬ ‫בעידן הנוכחי לא מספיק שהבקר‪ ,‬שאותו אנו מגדלים‪ ,‬יהיה‬
‫בריא‪ ,‬יוזן במזון מתאים ומוצריו יעברו פיקוח שוטף לאיכות המוצר‪.‬‬
‫מתאימים לרביצה‪ .‬המרחב האופטימלי לפרת חלב נע בין ‪20‬‬ ‫מדינות רבות בעולם מסמנות מוצרים מהחי בתו וולונטרי‪ ,‬בהתאם‬
‫ל‪ 30-‬מ"ר‪ 2‬והמינימום הסביר הוא ‪ 60%‬מכך‪ .3‬כמו כן‪ ,‬פרה בריאה‬
‫לעמידתם בסטנדרטים בנושאי רווחת בע"ח‪ .‬באירופה ישנו‬
‫וחזקה מתהלכת בקלות במהלך יומה‪ .‬שינוי במצבה בא לידי‬ ‫סימון מוצרי ענף‪ :‬באנגליה‪ ,‬למשל‪ ,‬קיים התקן ‪,RPSCA Assured‬‬
‫ביטוי בפעילות שלה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שינוי במצב הפיזיולוגי (כגון עלייה‬ ‫ובארה"ב ניתן תו תקן ‪ )AWA (animal welfare-approved.‬החוות‬
‫בפעילות בזמן הייחום או לקראת המלטה) או במצב הבריאותי‬
‫(ירידה בפעילות בזמן מחלה או צליעה)‪ .‬שני מדדים אלה‪ ,‬העלאת‬ ‫שמהן מגיעים המוצרים המסומנים בתווי תקן אלה מבוקרות‪,‬‬
‫גירה ופעילות‪ ,‬נמדדים באופן רציף ברפת המודרנית באמצעות‬ ‫לפחות פעם בשנה‪ ,‬בידי גופים בלתי תלויים‪ .‬זה רק עניין של זמן‬

‫חיישנים המאפשרים לרפתן להיות מודע להם בזמן אמת‪.‬‬ ‫עד שגם בארץ יסומנו המוצרים בסימון שכזה‪.‬‬
‫פרות הן חיות עדר‪ ,‬בעלות מבנה חברתי היררכי‪ ,‬ולכן כל שינוי‬ ‫צרכנים רבים בארץ ובעולם מעדיפים שמקור החלב והבשר‬

‫בקבוצות וערבוב בין הפרטים גורם לערעור המבנה החברתי‬ ‫שלהם יגיע מפרה שחיה בתנאים טובים‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬רווחת‬
‫ומביא פרות המצויות נמוך בהיררכיה החברתית למאבקים על‬ ‫הפרה מתייחסת לא רק אל מצבה הפיזי והפיזיולוגי‪ ,‬אלא גם אל‬
‫מקום מרבץ ועל גישה לאבוס ולשוקת‪ .‬מכאן החשיבות בשמירה‬ ‫צרכיה המנטליים והנפשיים‪ .‬אך כיצד נקבעת רווחת בעלי החיים?‬
‫בראשית הדרך הסתמכו על דרך השלילה וניסו לקבוע מתי לא‬
‫על קבוצות קבועות ומניעת ערבוב ביניהן‪.‬‬
‫בריאות הפרה היא נדבך מרכזי ברווחתה‪ .‬ביקורי רופא וטרינר‬ ‫מתקיימת רווחה כלל‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מתי נגרם צער בעלי חיים‪.‬‬
‫תכופים ‪ 3-1 -‬פעמים בשבוע‪ ,‬בהתאם לגודל העדר ‪ -‬מבטיחים‬ ‫עקרונות למזעור צער בעלי חיים מוכרים זה אלפי שנים‬
‫טיפול ומעקב בריאותי שוטפים‪ .‬שינויים פיזיולוגיים בעקבות עקה‬ ‫ומוזכרים במקורות של דתות ועמים רבים‪ .‬באמצע המאה ה‪,20-‬‬
‫מכל סיבה שהיא‪ ,‬יכולים להימדד היום במדויק באמצעות חיישנים‪,‬‬ ‫עם התרחבות התיעוש במשק החקלאי והעלייה בגודל המשקים‪,‬‬
‫התעוררו שאלות לגבי השמירה על רווחת חיות המשק‪ .‬בשנת‬
‫סמנים ביוכימיים ובדיקות מולקולריות מתקדמות‪.‬‬ ‫‪ ,1965‬ועדת מומחים בראשות פרופ' ברמבל‪ ,‬פרסמה עבור‬
‫המגמה בעולם וגם אצלנו היא של מעבר מרפתות משפחתיות‬ ‫ממשלת בריטניה מסמך המפרט את "חמש החירויות" המהוות‬
‫גם היום בסיס לשמירה על רווחתן של חיות משק‪ .‬המסמך‬
‫קטנות לרפתות עם מספר רב של פרות‪ .‬על מנת שתינתן‬ ‫מסכם חמישה עקרונות מנחים למניעת צער בעלי חיים (צעב"ח)‬
‫תשומת לב לכל פרה ופרה‪ ,‬גם בחֹוות ענק‪ ,‬עולה הצורך בשימוש‬ ‫בחיות משק‪ :‬חופש מצמא ורעב‪ ,‬חופש מאי‪-‬נוחות‪ ,‬חופש מכאב‪,‬‬
‫באמצעים טכנולוגיים המסייעים בניטור הפעילות והבריאות שלהן‪,‬‬ ‫פציעה או מחלה‪ ,‬חופש מפחד ומצוקה‪ ,‬וחופש לביטוי התנהגות‬

‫וביכולת להשתמש בנתונים ביעילות‪ .‬ברפתות החלב בישראל‬ ‫נורמלית‪.1‬‬
‫ישנה שונּות גבוהה בגודל הרפת‪ ,‬בצורת הממשק‪ ,‬בכוח האדם‬
‫ובדרכי העבודה‪ .‬רבות מרפתות החלב השיתופיות משתמשות‬ ‫כיצד במבחן התוצאה נוכל לדעת כי‬
‫באמצעי ניטור מתקדמים‪ ,‬ועורכות מעקב ממוחשב מקיף אחר‬ ‫אותן חירויות אכן מתקיימות במשק?‬
‫בריאות הפרות‪ .‬ישנן גם רפתות קטנות‪ ,‬אך אלה עובדות עדיין‬
‫מדד או מדדים אחדים אינם מספיקים לקבלת תמונה כוללת‬
‫בשיטות המסורתיות‪.‬‬ ‫והמגמה היום בעולם היא לשלב מספר מדדים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מצב‬
‫על מנת לוודא כי נשמרת הרווחה הנדרשת לכל בני הבקר‬ ‫פיזי משביע רצון הוא מצב שבו הפרה אינה רזה‪ ,‬שערה מבריק‪,‬‬
‫בכלל הרפתות החלו הווטרינרים הממשלתיים של השירותים‬ ‫תיאבונה טוב‪ ,‬והיא בריאה‪ ,‬חסונה וחיונית‪ .‬אך מה בדבר רווחתה‬
‫הווטרינריים (שו"ט) ‪ -‬בהנחיית ד"ר דגנית בן‪-‬דב‪ ,‬הממונה על‬ ‫הפיזיולוגית? הרבה יצביעו קודם כול על גרף תנובת החלב שלה‬
‫חוק צעב"ח ‪ -‬לבצע סדרת ביקורות ברפתות‪ .‬שו"ט במשרד‬ ‫שכן‪ ,‬תנובת חלב גבוהה דורשת הזנה טובה ובריאות תקינה‪ .‬אך‬
‫החקלאות הינה יחידה האחראית לא רק לבריאות בע"ח‪ ,‬אלא גם‬ ‫לא כל פרה‪ ,‬שמניבה הרבה חלב‪ ,‬חיה בהכרח ברווחה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫לרווחתן‪ .‬מטרת היוזמה‪ ,‬נוסף על הדרכה ופיקוח בנושאי רווחת‬ ‫ניתן למדוד את צריכת המזון שכן פרה רעבה כמובן שאינה פרה‬
‫בע"ח ברפתות‪ ,‬לחשוף את הרפתנים לסעיפי תקנות צער בעלי‬ ‫שרווח לה‪ ,‬אך גם לפי מדד זה‪ ,‬הפרה יכולה לקבל מזון מצוין אך‬
‫חיים (גידול ואחזקת עגלים) העומדות להתפרסם בקרוב‪ .‬לשם‬ ‫לא מספיק‪ .‬אם כן‪ ,‬מהם המדדים הפיזיולוגיים החשובים להערכת‬
‫ביצוע ביקורות‪ ,‬באופן אחיד ועקבי‪ ,‬למדידת רווחת הבקר‪ ,‬גובשו‬ ‫מצבה? אין די בהזנה בכמות מספקת‪ ,‬יש לדאוג למנה מאוזנת‬
‫סטנדרטים לכל פרמטר מקובל המסתמכים על פרוטוקולים‬ ‫ומלאה בהתאם לשלבי התחלובה‪ .‬לפרה מערכת עיכול מופלאה‪,‬‬
‫בינלאומיים ואלה הותאמו למשק הישראלי בעזרת אנשי המקצוע‬ ‫בעלת ארבע קיבות‪ ,‬המאפשרת לה לנצל מגוון מזונות דלים‬
‫משה"ם‪ ,‬ממועצת החלב‪ ,‬מ"החקלאית" ומהאקדמיה‪ .‬כמקובל‬ ‫באנרגיה ובחלבון ולהפכם‪ ,‬באמצעות חיידקי הכרס‪ ,‬מחומצות‬
‫בכל העולם‪ ,‬נמדדים במסגרת זו פרמטרים שונים שניתן לחלקם‬
‫למדדים עקיפים (‪ )non-animal based indicators‬ומדדים ישירים‬
‫הנבדקים על הבקר עצמו (‪ .)animal-based indicators‬מדדים‬