Page 187 - #סבאשלכם הספר - 2019
P. 187
• ישראל היא שיאנית ה -OECDבפער ההישגים בין תלמידים מצטיינים
לתלמידים חלשים.
• לילדים המתגוררים בישובים מבוססים יש סיכוי גדול בהרבה להגיע
להישגים לימודיים טובים ,בהשוואה לילדים המתגוררים ביישוביי
"האשכול החברתי-כלכלי" הנמוך.
ממשלות ישראל לדורותיהן הצהירו כי החינוך נמצא בראש מעייניהן וכי הן
תפעלנה במלוא כוחן לצמצום הפערים ,כדי שכל ילד יקבל "שוויון
הזדמנויות" ויוכל למצות את כישוריו .אבל הצהרות לחוד – ומציאות לחוד.
כדי לצמצם את הפערים בחינוך נדרש להשקיע הרבה יותר בתלמידים
המגיעים מהשכבות החלשות – מורים איכותיים ,כיתות קטנות ,תכניות-
לימוד ייחודיות ,טיפול פרטני ,אמצעים חינוכיים ,מחשוב .לשם כך יש לוודא
שסך משאבי החינוך מכל המקורות ,המיועדים לשכבות החלשות – יאפיל על
המשאבים העומדים לרשות השכבות החזקות .אמנם בעשורים האחרונים
פעלה המדינה באופן חלקי לגיבושו של תקציב מובדל ,דיפרנציאלי ,אך
היקפה של פעילות זו רחוק מלספק.
להמחשה – תקציב משרד החינוך לתלמיד בעיירה רהט עומד על כ–18,000
₪לשנה ,בהשוואה לתקציב של ₪ 15,000לתלמיד ברמת השרון .אבל כאן
נכנס לתמונה הפער בין העיריות ,שאחת מהן עתירת משאבים והשנייה
ענייה ביותר :עיריית רמת השרון משקיעה מתקציבה שלה כ₪ 6,000-
נוספים לתלמיד ,לעומת עיריית רהט המסוגלת לתרום מתקציבה ₪ 50
לתלמיד בלבד! לכך יש להוסיף את סכום ההוצאה הפרטית של המשפחות
על חינוך ילדיהן :בניגוד למשפחה אופיינית ברמת השרון ,משפחה ברהט –
185
