Page 4 - Etmol 265

‫הוא בהכרח עיתון יהודי? אמנם הוא נוסד בידי יהודי‪ ,‬וחלק‬ ‫העולם‪ .‬בעבר הלא רחוק‪ ,‬עיתונים היו זמינים לעיון‬
‫ניכר מחברי המערכת שלו היו יהודים‪ ,‬אך הוא פנה לכלל דוברי‬ ‫ולמחקר רק בספריות ובארכיונים ספורים‪ ,‬כמקור נייר‬
‫הצרפתית בעיר ובמרחב‪ .‬העיתונות היהודית במרוקו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫או כמיקרופילם‪ .‬השימוש בהם לצורכי מחקר היה כרוך במשאבי‬
‫כשנכתבה בשפות הלא יהודיות‪ ,‬הייתה חלק מהעיתונות הכללית‬ ‫זמן רבים‪ ,‬בעיקר בגלל כמויות החומר האדירות בהיקפן וחוסר‬
‫במרוקו‪ ,‬ובחלקה הייתה חלק מעולם העיתונות הצרפתית הרחב‪.‬‬ ‫היכולת לסנן אותן באמצעים טכנולוגיים‪ .‬החוקר‪ ,‬או מי מעוזריו‪,‬‬
‫בה בעת‪ ,‬היא גם חלק מרשת של עיתונים יהודיים שיצאו במרוקו‪,‬‬ ‫היה נדרש לשבת ימים ארוכים ולעבור באופן סיזיפי על כרכי‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬ארגנטינה ופולין‪ ,‬וקיימו ביניהם שורה של‬ ‫עיתונות מתפוררים או לגלול סלילי מיקרופילם שרוטים ודהויים‬
‫מרוב שימוש‪ .‬דבר זה הגביל את פוטנציאל השימוש בעיתונים‬
‫קשרים גלויים וסמויים‪ ,‬שאת חלקם איננו מכירים עדיין‪.‬‬
‫העמדת כל העיתונות היהודית הצפון אפריקנית על אותו "מדף‬ ‫ככלי מחקרי‪.‬‬
‫וירטואלי" באותו מדור‪ ,‬מאפשרת לנו לבחון אותה בצורה‬ ‫רוב הארכיונים הדיגיטליים החדשים סרקו את העיתונים‬
‫רוחבית בהקשרים שונים‪ .‬למשל‪ ,‬העיתונות בשפה הצרפתית‬ ‫בשלמותם והעניקו גישה אליהם באתר ייעודי שזמין מכל‬
‫שיצאה במקביל בקהיר‪ ,‬בספאקס‪ ,‬באלג'יר ובקזבלנקה היא כר‬ ‫מקום בעולם ובכל עת (חלקם בתשלום‪ ,‬אך רובם ללא עלות)‪.‬‬
‫פורה למחקרים משווים מבחינה תרבותית‪ ,‬תקשורתית‪ ,‬לשונית‬ ‫בחלק ניכר מהארכיונים הדיגיטליים הללו נעשה שימוש‬
‫ועוד‪ .‬שלא לדבר על העיתונות היהודית והלא־יהודית בשפה‬ ‫בטכנולוגיית ‪ — Optical Character Recognition) OCR‬זיהוי‬
‫הצרפתית שיצאה בצרפת באותן שנים‪ .‬התובנה שעיתונות‬ ‫תוים אופטיים) — שהפכה את הטקסט בעיתונים לבר חיפוש‪ .‬כאן‬
‫הייתה אחד האמצעים היעילים והמהירים להפצת מידע ורעיונות‬ ‫כבר מדובר במהפכה של ממש‪ .‬אפשר לחפש מילת מפתח (שם של‬
‫איננה חדשה‪ ,‬אך הכלים החדשים מאפשרים לנו לאשש אותה‬ ‫אדם או של מקום למשל) ולקבל תוך שניות את כל המופעים שלה‬
‫בדרכים שונות‪ ,‬ולהעשיר אותה‪ .‬ניתן לעקוב מתי מושג מסוים‬ ‫בעיתון מסוים או בכל העיתונים במאגר האמור‪ ,‬לפי פילוחים שונים‪.‬‬
‫צץ לראשונה במצרים‪ ,‬ומתי באלג'יריה‪ ,‬באיזה אופן השתמשו‬ ‫מה שדרש בעבר חודשים רבים של מאמץ‪ ,‬ניתן לעשות היום בדקות‬
‫באותם מונחים במקומות השונים ואיך התפתח והשתנה השימוש‬ ‫ספורות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬התרחבה הגישה לקהלים נוספים — כחלק‬
‫באותו מונח‪ .‬החל מדברים פשוטים יחסית (התנועה הציונית‬ ‫מ"הדמוקרטיזציה של הידע"‪ .‬אם בעבר אנשים שאינם אקדמאים‬
‫למשל)‪ ,‬ועד נושאים שחשיפתם דורשת עבודה יותר מעמיקה‪,‬‬ ‫מיעטו להגיע לספריות ולארכיונים כדי להשתמש בעיתוני העבר‪,‬‬
‫כמו תחום המגדר‪ :‬כמות אזכורי הנשים ואופני ההתייחסות אליהן‪,‬‬ ‫הרי שהיום‪ ,‬אפשר להגיע לעיתונים בעזרת המחשב האישי בבית‬
‫והאם הסיקור היה שלילי או חיובי‪ .‬ניתן עתה להשוות את אלו מול‬ ‫או מכל טלפון נייד‪ .‬העיתונים‪ ,‬שרבים מהם יועדו במקור לציבור‬
‫עיתונים אחרים במרחב‪ ,‬בשפות השונות‪ ,‬בסוגות השונות‪ .‬גם כאן‪,‬‬ ‫הרחב כשיצאו לאור לפני ‪ 50‬או ‪ 150‬שנה‪ ,‬חוזרים אט אט לרשותו‪,‬‬
‫לצד האפשרויות האדירות‪ ,‬חשוב לשים לב למכשלות‪ .‬לא כל‬
‫החומר זמין מבחינה דיגיטלית‪ ,‬ולכן צריך להיזהר שלא להישען‬ ‫ויש בכך לא מעט צדק פואטי‪.‬‬
‫רק על מה שנסרק ועלה לרשת‪ ,‬דבר שעלול ליצור הטיה מחקרית‪.‬‬ ‫)‪ — JPRESS (Jewish Press‬ג׳ייפרס‬
‫האתר "עיתונות יהודית היסטורית" (‪ )www.JPress.org.il‬הוא‬
‫המחקר הדיגיטלי‬ ‫מיזם משותף של אוניברסיטת תל אביב והספרייה הלאומית‬
‫המפגש בין אוסף העיתונים ששימשו בזמן אמת במה מרכזית‬ ‫של ישראל‪ .‬זהו ארכיון דיגיטלי‪ ,‬מהמובילים בעולם בתחום‬
‫לדיונים ציבוריים‪ ,‬מאבקים פנים־קהילתיים וכר פורה להפצת‬ ‫מדעי היהדות‪ ,‬שמכיל מעל ל־‪ 350‬עיתונים וכתבי עת יהודיים‬
‫רעיונות ותפיסות עולם‪ ,‬ל"מפנה הדיגיטלי"‪ ,‬הוא מפגש בעל‬ ‫מהארץ ומהתפוצות ביותר מעשר שפות‪ ,‬והוא מאפשר לבצע‬
‫בכל העיתונים הללו חיפוש טקסטואלי מלא‪ .‬לצד מדורים של‬
‫פוטנציאל נפיץ שמחייב משנה זהירות‪.‬‬ ‫עיתונות מארץ ישראל‪ ,‬אירופה ואמריקה‪ ,‬אחד המדורים הוותיקים‬
‫אחד המאפיינים הבולטים של מחקר היסטורי בעידן הדיגיטלי‪,‬‬ ‫והחשובים באתר הוא "המדור לעיתונות יהודית בארצות ערב"‪.‬‬
‫שחוסה תחת המעטה הרחב של המושג האופנתי "מדעי הרוח‬ ‫מדור זה מכיל מעל ל־‪ 30‬עיתונים וכתבי עת שיצאו לאור רובם‬
‫הדיגיטליים" (‪ — )Digital Humanities‬הוא היכולת לקחת‬ ‫בצפון אפריקה‪ :‬מצרים‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬אלג'יריה ומרוקו‪ ,‬במגוון השפות‬
‫מקורות מידע קלאסיים (מפות‪ ,‬כתבי יד‪ ,‬מסמכים ארכיוניים‬ ‫שאפיין את הקהילות היהודיות השונות במרחב זה‪ :‬צרפתית‪,‬‬
‫ועיתונים) ולהמיר אותם לכדי פריטים דיגיטליים‪ ,‬שעליהם אפשר‬
‫״להריץ״ אלגוריתמים וכלים שונים‪ ,‬הפותחים בפני החוקר מגוון‬ ‫ערבית־יהודית‪ ,‬ספרדית‪ ,‬ערבית ועברית‪.‬‬
‫אפשרויות חדש לחלוטין‪ ,BIG DATA .‬המושג החם בעולם זה‬ ‫העיתונות היהודית בצפון אפריקה‬
‫ובעולם הטכנולוגי בכלל‪ ,‬רלוונטי לעולם העיתונות ההיסטורית‬ ‫העיתונות היהודית בצפון אפריקה הייתה חלק מהעיתונות‬
‫במיוחד‪ .‬הפיכת קורפוס העיתונות היהודית ההיסטורית מצפון‬ ‫המקומית במדינות השונות והגדרתה כיהודית אינה תמיד מובנת‬
‫אפריקה לאלפי גיליונות בני חיפוש‪ ,‬יוצר מאגר מידע עצום שהוא‬ ‫מאליה‪ .‬האם עיתון כמו "‪ ,"Le Réveil du Maroc‬עיתון חשוב‬
‫בשפה הצרפתית שנוסד ב־‪ 1883‬בטנג'יר בידי אברהם לוי־כהן‪,‬‬

‫עת־מול ‪265‬‬

‫‪2‬‬