Page 9 - Etmol 265
P. 9
רבי דוד אלקאים — משכיל ממוגאדור
דמות שונה לחלוטין היא דמותו של רבי דוד אלקאים
( .)1941-1851הוא לא עזב את מעונו בא-צווירה (שמה הערבי של
מוגאדור) ולא הפליג למדינות הים .הביוגרפיה שלו לא חושפת כל
להט להשתלם בתרבויות המערב ובלשונן .בשונה מלוי־כהן ,הוא
לא התנסה בכור היתוך תרבותי רדיקלי ,וככל הנראה ,גם אם היה
בכוחו לעיין בעיתון בצרפתית ,בזכות לימוד עצמי ,לא היה בכוחו
לכתוב כתבות בשפה זו או בלשון אירופית אחרת .מרכז הכובד
של מורשתו התרבותית הייתה כשל תלמיד חכם מרוקאי מימים
ימימה .ידיעותיו הרבות בספרות התורנית איפשרו לו תקשורת
קלה עם העולם היהודי שמחוץ למרוקו ,ובזכותן הוא נהנה מזיקה
לחוג הבינלאומי של היהודים ששלטו בלשון הקודש בפזורה.
בשעה שחברו המתמערב של אלקאים ,לוי־כהן ,ייסד עיתון חדש
בצרפתית ,אלקאים וחבריו הסתפקו בשליחת כתבות לעיתונות
היהודית בעברית .למרות משקלם הרוחני כאליטה של הרוב
היהודי המקומי ,ה"ילידי" במונחי התקופה
הקולוניאלית ,הם חסרו את תנאי ההגנה חברי מערכת "( "L’Avenir illustréעומד שני משמאל :יונתן טורש) ,קזבלנקה 1926
המשפטית או החסות הפוליטית ,הקשרים (אוסף " ,"L’Avenir illustréארכיון יד בן־צבי)
החברתיים והאמצעים הכלכליים שנדרשו
להקמת עיתון במרוקו בשלהי המאה לשגרירויות ולבתי הקונסולים השונים כבקי ורגיל בהליכות
ה־ .19אך בכתבותיהם לעיתונות העברית העולם הדיפלומטי הבינלאומי .הדמות שמצטיירת לעינינו היא
במזרח אירופה ובארץ ישראל הם חנכו של מקומי שהעתיק את מרכז הכובד התרבותי שלו מסביבתו
ערוץ תקשורת חדש שהביא את דברם של
יההכולדילUיאAת,רTוצעםר&ואIץלLזההN,זיגרeםהthאהםיfהoהודש)יתsתתsקהeצrליעבPיוJרת(ייתםHistorical Jewish Press המרוקאית המקורית ללשון ולתרבות הצרפתית.
לשנים אחדות — לא פסק מלזרום. " "Le Réveil du Marocשיצא לאור בשנים ,1904-1883עובר
, 15.11.1891, page 3הצפירה עתה דיגיטציה ומועלה בהדרגה לאוסף העיתונים בג'ייפרס.
לוי־כהן לא ייעד את עיתונו ליהודים ,אלא לקוראים אירופים,
הרב דוד אלקאים לאנשי עסקים ולנציגי המעצמות הזרות שלטשו עיניים למרוקו,
טרם כיבושה בידי הצרפתים ( .)1912לכן יש מי שיערערו על
הניסיון להציגו כחלוץ העיתונות היהודית־המרוקאית ,אך קרוב
לוודאי שעיתונו הוא לפחות העיתון החשוב ביותר שיצא ביוזמה
יהודית במרוקו .זאת דווקא בשל העובדה שהוא לא פנה רק או
במיוחד אל בני דתו .בשנותיו הארוכות באירופה למד לוי־כהן
לעמוד בסטנדרטים עיתונאיים אירופיים ,חתר ל"סקופים" ,ידע
להשתמש בסגנון המתאים ,השיג מנויים ,והחשוב מכל :הוא
השיג לעיתונו את חסות השגריר הצרפתי שישב בטנג'יר .קבלת
חסות וסיוע כלכלי ופוליטי מצידו של גורם אינטרסנטי ורב כוח
היו המפתח להצלחה במרוקו של אותם ימים .הדבר לא הפריע
לו להסתכסך מאוחר יותר עם השגריר הצרפתי ,ולא הפריע לו
גם להתקיף את המח'זן ,מנגנון השלטון המרוקאי ולהסתבך עם
הסולטאן .זהו פרק בתולדותיה של העיתונות היהודית במרוקו,
שבו חרגה השפעת עיתון בבעלות יהודית הרבה מעבר לגבולות
הקהילה היהודית .אנשי העיתון היו מעורבים במסעות ציבוריים
ופוליטיים שנועדו לא רק להגן על היהודים ,אלא ,מבחינתם,
לעצב גם את דמותה המודרנית של מרוקו .העזה זאת ,החריגה
בנוף היחסים המוסלמיים־יהודיים המקובלים עדיין בשלהי המאה
ה־ ,19הביאה אותם להתנגשות עם גורמי השלטון ועם רבים מן
הדיפלומטים הזרים.
עת־מול 265 מכתב שהרב דוד אלקאים שלח לעיתון הצפירה
(הצפירה7 )15.11.1891 ,
