Page 13 - Etmol 265

‫האירופית‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה התפשטה הפעילות‬ ‫הקפות שמחת תורה בבית הכנסת בפאס‪( 1950 ,‬בית התפוצות)‬
‫הציונית במרוקו לקהלים שלא שלטו בצרפתית ובעברית ועלה‬
‫הצורך בייסוד עיתון שייתרגם את הרעיון הלאומי יהודי לשפה‬ ‫יחיאל בוסקילה‬ ‫הרב מרדכי אלמליח‬ ‫חיים נחמני‬

‫ולתרבות המקומית‪.‬‬ ‫במרוקו‪ ,‬ובאוגוסט ‪ 1949‬השתתף בוועידה העולמית הראשונה‬
‫קק״ל וכתבי העת‬ ‫של המזרחי שהתקיימה בירושלים‪ .‬בזמן שהותו בישראל נוצר‬
‫“כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה״ הוא אחד מתוך כתבי‬ ‫שיתוף פעולה בינו לבין קרן קיימת לישראל‪ ,‬והוחלט על הוצאת‬
‫עת רבים שקק״ל הוציאה לאור או העניקה להם חסות בתפוצות‬ ‫“כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה״ באופן סדיר אחת לשבוע‪.‬‬
‫ישראל‪ .‬עדיין לא נכתב מחקר מקיף על כל כתבי העת שהוציאה‬ ‫עד להוצאת השבועון בחסות קק״ל‪ ,‬פירסם אותו נחמני באופן לא‬
‫קק״ל‪ ,‬אך בחינה של מצאי העיתונים בקטלוג הספרייה הלאומית‬
‫מעלה כי מאמצע שנות ה־‪ 20‬של המאה העשרים יצאו לאור בחסות‬ ‫סדיר ובתפוצה מצומצמת‪.‬‬
‫קק״ל כתבי עת בארץ ישראל‪ ,‬אירופה‪ ,‬אסיה‪ ,‬צפון אפריקה וצפון‬ ‫לאחר עלייתו של נחמני לישראל באוקטובר ‪ 1954‬החליפו‬
‫אמריקה‪ ,‬בשפות מגוונות שכללו שפות יהודיות כמו ערבית־‬ ‫בעריכה הרב מרדכי אלמליח‪ ,‬לימים רבה הספרדי של קריית גת‪.‬‬
‫יהודית‪ ,‬לאדינו ויידיש ולצידן שפות לאומיות רבות‪ .‬בכתבי העת‬ ‫לאחר עלייתו של הרב אלמליח החליפו יחיאל בוסקילה‪ ,‬מחנך‬
‫דווח על פעילות קק״ל‪ ,‬פורסמו קריאות לתרומות לקרן‪ ,‬הופיעו‬ ‫ומשורר עברי‪ ,‬ששימש מנהל המועדון לעברית של אגודת “מגן‬
‫רשימות של תורמים והופצו חדשות על קהילות ישראל בתפוצות‪.‬‬ ‫דוד״ בקזבלנקה‪ .‬במרץ ‪ 1956‬עם קבלת עצמאותה של מרוקו‬
‫לכתבי העת היו גוונים שונים והם הותאמו לאופי הקהילות שבהן‬ ‫מצרפת וסיום שלטון הפרוטקטורט‪ ,‬עלה גם בוסקילה לישראל‬
‫פורסמו וכך גם במקרה הייחודי של הקהילה היהודית במרוקו‪.‬‬
‫חדשות הארץ כחוויה דתית‬ ‫והשבועון הפסיק להתפרסם‪.‬‬
‫“כבאראת עלא כואננה בארץ ובגולה״ הודפס במבנה של דף אחד‬ ‫לשבועון “כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה״ קדמו שני עיתונים‬
‫באורך ‪ 40‬ס״מ‪ .‬בראש הגיליון הופיעה כותרתו‪ ,‬כתובת המערכת‪,‬‬ ‫בערבית־יהודית שיצאו לאור במרוקו במחצית הראשונה של המאה‬
‫התאריך בעברית ובלועזית‪ ,‬שנת ההוצאה‪ ,‬מספר הגיליון ופרשת‬ ‫העשרים‪“ :‬אלחוררייא״ (“החירות״)‪ ,‬שיצא לאור בטנג׳יר בין השנים‬
‫השבוע‪ .‬בשנים שבהן ערך אותו נחמני‪ ,‬הוא הוסיף בכותרת‬ ‫‪ 1922-1915‬על ידי העורך והמדפיס שלמה בניון והעיתון “אור‬
‫פסוק מתוך ההפטרה של השבת‪ .‬השבועון כלל אוסף ידיעות‬ ‫המערב״ שיצא לאור בקזבלנקה בין השנים ‪ 1924-1922‬על ידי‬
‫חדשותיות קצרות על קורות היהודים במדינת ישראל‪ ,‬במרוקו‬ ‫האחים חדידא‪ ,‬בעלי דפוס וחנות ספרים‪ .‬התהפוכות הפוליטיות‬
‫והתרבותיות שהתרחשו במרוקו השפיעו על הקהילה היהודית‬
‫והביאו לכך שמשנות ה־‪ 20‬נדחקה הערבית־היהודית לשוליים‬
‫ופורסמו בעיקר עיתונים בצרפתית שפנו לקהל שאימץ את השפה‬

‫עת־מול ‪265‬‬ ‫תערוכה של קק"ל בפאס‪( 1950 ,‬ארכיון ציוני מרכזי)‬

‫‪11‬‬