Page 17 - Etmol 265
P. 17

‫את השבועון בערים רבות במחוז והראן וכן בעיר הבירה אלג'יר‪.‬‬     ‫בתקופה השנייה‪ ,‬שהחלה ב־‪ 1896‬והסתיימה עם הגירת היהודים‬
            ‫תחילה כונה העיתון "‪'( "Le Tétouanais‬התטוואני'‪ ,‬על שם העיר‬    ‫מאלג'יריה בשנות ה־‪ 60‬של המאה ה־‪ ,20‬נכתבו כל העיתונים‬
            ‫תטוואן‪ ,Tetouan ,‬במרוקו שממנה הגיעו רבים מיהודי והראן)‪.‬‬      ‫היהודיים באלג'יריה‪ ,‬למעט אחד‪ ,‬בצרפתית‪ .‬העיתון היחיד שיצא‬
            ‫בהמשך שונה שמו ל‪"-‬מגיד מישרים"‪ ,‬ומאוחר יותר הושב לו‬          ‫לאור בערבית־יהודית במאה ה־‪ 20‬באלג'יריה הוא עיתון "אל‪-‬‬
            ‫שמו המקורי‪ .‬חילופי השמות נבעו כנראה מהלשנות של גורמים‬        ‫חיכמה" ("‪ )"El-Hikma‬מקונסטנטין שבמזרח המדינה‪ .‬סך הכול‬
            ‫שונים וממגבלות הצנזורה‪ .‬כנהוג בעיתונים בני הזמן‪ ,‬קרסנטי היה‬  ‫הופיעו באלג'יריה במאות ה־‪ 19‬וה־‪ 47 20‬עיתונים יהודיים‪ ,‬חלקם‬
            ‫הכותב הקבוע היחיד בעיתון ורק לעיתים נדירות הופיעו בעיתון‬     ‫לאורך זמן וחלקם בגיליונות בודדים‪ .‬מהם ‪ 34‬עיתונים בצרפתית‪,‬‬
            ‫דברי כותב אחר‪ .‬נראה שאת כל הטורים כתב קרסנטי בעצמו‪,‬‬          ‫‪ 9‬בערבית־יהודית (‪ 5‬מתוכם יצאו לאור בווהראן) ו־‪ 4‬עיתונים דו־‬
            ‫גם כשמופיעים בעיתון כינויים שונים לכאורה של כותבי טורים‪.‬‬     ‫לשוניים‪ .‬מרבית העיתונים‪ 28 ,‬במספר‪ ,‬יצאו לאור בבירה אלג'יר‪,‬‬
            ‫קרסנטי הוציא לאור שלושה עיתונים בערבית־יהודית‪" :‬אל‬           ‫‪ 11‬עיתונים בווהראן‪ 7 ,‬בקונסטנטין ואחד בבון‪ .‬עיתונים בעברית‬
            ‫ווהרני" ו־"אלמגיד אל ווהרני" שהופיעו כבר בשנות ה־‪ 80‬של‬
            ‫המאה ה־‪ 19‬והעיתון "מגיד מישרים"‪ ,‬שיצא לאור מאמצע שנות‬                                            ‫לא התפרסמו באלג'יריה‪.‬‬
            ‫ה־‪ 90‬של אותה המאה‪ .‬המילה ״מגיד״ הכלולה בשמות שניים‬                                                   ‫"מגיד ישרים"‬
            ‫מעיתוניו של קרסנטי מרמזת על השפעתו של עיתון "המגיד"‬
            ‫שיצא לאור באירופה והיה השבועון הראשון בתולדות העיתונות‬       ‫העיתונות בערבית־יהודית באלג'יריה היא כר פורה למחקר‬
                                                                         ‫מהיבטים שונים — מן ההיבט ההיסטורי‪ ,‬החברתי־קהילתי‪,‬‬
                            ‫העברית והעיתון הנפוץ של ההשכלה העברית‪.‬‬       ‫התרבותי וכמובן גם הלשוני‪ ,‬שהוא מעניין במיוחד‪ ,‬שכן התמורות‬
            ‫קשת הנושאים ותחומי העניין המיוצגים ב־"מגיד מישרים"‬           ‫הלשוניות שחלו בקרב בני הקהילות הללו בתקופת הקולוניאליזם‬
            ‫חבקה את כל תחומי החיים‪ .‬בדומה לעיתוני ההשכלה העברית‬
            ‫במזרח אירופה‪ ,‬בעמוד הראשון של השבועון הופיע דבר העורך‪,‬‬                                 ‫הצרפתי משתקפות היטב בעיתונים‪.‬‬
            ‫ובעמודים הפנימיים נדפס מידע על אירועים בקהילות יהודיות‬       ‫דוגמות לכך ניתן לראות בלשונו של השבועון "מגיד מישרים"‬
            ‫שונות ברחבי אלג'יריה‪ ,‬מידע על קורות היהודים ברחבי העולם‪,‬‬     ‫("‪ )"Maguid Micharim‬שנכתב בערבית־יהודית ויצא לאור‬
            ‫וכן חדשות בינלאומיות‪ .‬בעמוד האחרון‪ ,‬ולעיתים אף בזה שלפניו‪,‬‬   ‫בשנים ‪ 1896-1895‬בעיר והראן‪ ,‬העיר השנייה בגודלה באלג'יריה‪,‬‬
            ‫הופיעו קטעי סיפור בהמשכים‪ ,‬ידיעות קצרות על אירועים חריגים‬    ‫ששוכנת במערבה‪ .‬והראן (־"שני האריות" בברברית) היא עיר נמל‬
            ‫או פליליים‪ ,‬ברכות לרגל אירועים משפחתיים‪ ,‬מודעות אבל‪,‬‬         ‫שוקקת חיים הנמצאת כ־‪ 500‬ק"מ ממערב לבירה אלג'יר‪ .‬עדויות‬
            ‫פרסומות ומודעות מסחריות‪ .‬עיתונים נוספים שיצאו לאור בצפון‬     ‫להימצאות יהודים בווהראן קיימות החל מהמאה השביעית‪ .‬עיר‬
                                                                         ‫זו הייתה נמל מפלט ליהודים שברחו מספרד עקב גזירות קנ"א‬
                                              ‫אפריקה נערכו בדגם דומה‪.‬‬    ‫(‪ ,)1391‬שעם הגעתם למקום מצאו בו קהילה יהודית מבוססת‪.‬‬
                                                                         ‫מאוחר יותר שימשה והראן מפלט למגורשי ספרד ב־‪ .1492‬שודדי‬
                                                                         ‫ים מווהראן‪ ,‬שסיכנו את נתיבי השייט של ספרד בגלל קרבתה‬
                                                                         ‫של העיר לחופי ספרד‪ ,‬הביאו את הספרדים לפתחה של העיר‪.‬‬
                                                                         ‫בשנת ‪ 1509‬נכבשה והראן בידי הספרדים‪ ,‬והחלו בה שלוש‬
                                                                         ‫מאות שנה של שלטון ספרדי קתולי‪ ,‬עד ‪( 1792‬למעט תקופה‬
                                                                         ‫קצרה בין השנים ‪ 1732–1708‬שבה שלטו בעיר הטורקים)‪.‬‬
                                                                         ‫השלטון הקתולי לא היה קל ליהודים‪ ,‬ובשנת ‪ 1669‬גורשו כל‬
                                                                         ‫היהודים אל מחוץ לעיר ובית הכנסת הראשי הפך לכנסייה‪ .‬עם‬
                                                                         ‫עזיבת הספרדים עברה והראן לתקופה קצרה לידי העות'מאנים‪,‬‬
                                                                         ‫עד לכיבוש הצרפתי בשנת ‪ .1830‬לפיכך‪ ,‬קהילת יהודי והראן‪,‬‬
                                                                         ‫שרבים מחבריה מקורם במגורשי ספרד‪ ,‬חוותה שלוש מאות שנה‬
                                                                         ‫של שלטון ספרדי‪ ,‬שלאחר הפסקה קצרה הוחלף בשלטון צרפתי‪.‬‬
                                                                         ‫העיתון "מגיד מישרים" יצא לאור מדי יום שישי בידי המו"ל אליהו‬
                                                                         ‫קרסנטי‪ ,‬שהיה עורך ובעל בית דפוס בווהראן‪ .‬אפשר היה לרכוש‬

‫עת־מול ‪265‬‬  ‫גלויה מווהראן (אוראן) (אוסף ז' לוי‪ ,‬ארכיון יד בן־צבי)‬

‫‪15‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22