Page 10 - Etmol 265

‫האחים חדידא מקזבלנקה ו"אור המערב"‬ ‫סלומון בניון בין העולמות‬
‫בניון אולי בחר בערבית־יהודית מרוקאית לעיתוניו מסיבות‬ ‫סלומון בניון‪ ,‬הופיע בזירה עם מותו בטרם עת של אברהם לוי־‬
‫כלכליות ותועלתניות‪ ,‬אך לא זה הרושם שמתעורר מול "אור‬ ‫כהן‪ ,‬שנפטר בשנת ‪ 1888‬בגיל ‪ .44‬עיתונו הועמד למכירה ונרכש‬
‫המערב" של האחים חדידא מקזבלנקה‪ ,‬שיצא לאור‪ ,‬כמו‬ ‫בידי תומך ותיק שלו‪ ,‬ראש ועד הקהילה בטנג'יר‪ ,‬חיים בנשימול‪.‬‬
‫"אלחורריא" של בניון‪ ,‬אחרי הכיבוש הצרפתי‪" .‬אור המערב" היה‬ ‫בנשימול‪ ,‬איש עסקים וכספים‪ ,‬לא התמצא דיו בעיתונות וכנראה‬
‫עיתון חברתי־לוחמני‪ ,‬שיצא לאור בלשונם הערבית של היהודים‬ ‫לא מצא בטנג'יר ובסביבתה מחליף שייכנס לנעליו הגדולות של‬
‫(שנכתבה תמיד באותיות עבריות)‪ ,‬ושראה בממסד הקהילתי‬ ‫לוי־כהן‪ .‬הוא נזקק לסיוע ופנה לאוראן הצרפתית באלג'יריה‬
‫אסון לציבור הרחב‪ .‬ועד הקהילה נשא אופי של ממסד אוליגרכי‪,‬‬ ‫הסמוכה‪ ,‬שם מצא את סלומון בניון שהיה בעל בית דפוס ומעורכי‬
‫שבראשו עמד עושה דברם של הכובשים הצרפתים יחיא זאגורי‪,‬‬ ‫עיתון בערבית־יהודית‪ .‬בניון הגיע לטנג'יר בסביבות ‪,1890‬‬
‫שנשא בשני התפקידים הקובעים לעניין היהודים‪ :‬נשיא קהילת‬ ‫וכנראה שלא עמד בציפיות של מזמינו‪ .‬אבל ניתן להתרשם שבואו‬
‫קזבלנקה והמפקח על המוסדות היהודים מטעם השלטונות‬ ‫הביא להתפתחויות חדשות בשדה העיתונות היהודית המרוקאית‪.‬‬
‫הצרפתיים‪ .‬דמותו הריכוזית והסמכותית עוררה מחלוקת ורבים‬ ‫הוא שהכניס לרפרטואר שלה את הדיאלקטים הערביים של יהודי‬
‫סברו שתיפקודו אינו הולם את צרכיה הבוערים של הקהילה‬ ‫מרוקו‪ ,‬ובקריירה שנמשכה כשלושים שנה הוא ערך והוציא לאור‬
‫הגדלה בקצב חסר תקדים‪ .‬האחים חדידא‪ ,‬שהיו בעלי חנות ספרים‬
‫וכלי כתיבה בשערי המלאח (הרובע היהודי) של קזבלנקה הרהיבו‬ ‫עיתונים בשתי שפות‪ :‬ערבית־יהודית וצרפתית‪.‬‬
‫עוז ונתנו לטענות כלפיו ביטוי בעיתונם‪ .‬כצפוי‪ ,‬הדבר עלה להם‬ ‫באיזה מחנה יש למקם את בניון? בדמות המשכיל‪ ,‬המתעניין‬
‫במודרניזציה של תרבויות המקור שלו‪ ,‬או המתמערב הנוטה‬
‫ביוקר — סגירת העיתון מקץ זמן קצר‪.‬‬ ‫לנטוש את התרבויות הללו לטובת תרבויות מערביות? לצד‬
‫מאבק כוחות מול המודרנה‬ ‫הדמויות הקלאסיות המנוגדות‪ ,‬ההיסטוריה מפגישה אותנו‬
‫באין סוף מקרים היברידיים (מעורבים)‪ ,‬וקרוב לוודאי שבניון‬
‫האפיזודה החדידאית‪ ,‬שהייתה האפיזודה העיתונאית היהודית‬ ‫נמנה עמם‪ .‬בניון ראה בעיתונות עסק כלכלי‪ ,‬וכיזם בתחום זה‬
‫הראשונה בקזבלנקה‪ ,‬הייתה כולה "משכילית" והזכירה את מוצאם‬ ‫הוא ניסה להגיע למרב הלקוחות בתנאים הקשים של כפילות‬
‫ומעמדם החברתי של משכילי מוגאדור‪ ,‬את מוקדי האג'נדה שלהם‬ ‫תרבותית ההולכת ומתרחבת‪ ,‬הולכת ומעמיקה‪ .‬הוא ניסה לערוך‬
‫ואת גורל פעילותם‪ .‬אלה ואלה באו מן השכבות הבינוניות‪ ,‬אם‬ ‫עיתון בצרפתית; מאמציו לא עלו יפה‪ ,‬לכן ניסה לפעול אחרת‬
‫לא הנמוכות של החברה‪ ,‬ועיקר מאבקם היה פנימי ויצא נגד‬ ‫והוציא לאור עיתונים בערבית־יהודית; כשגם אלה כשלו — ניסה‬
‫עשירי הקהילה והממסד הנשלט בידיהם‪ .‬הם לא מאסו בתרבויות‬ ‫לחסוך בהוצאות אך להרבות קונים ולהוציא עיתון דומה בשתי‬
‫המקור שלהם ולא הניחו שסופן להידחק ולהיעלם‪ ,‬אלא המשיכו‬ ‫השפות‪ .‬קשה לדעת מה הייתה עמדתו המדויקת כלפי כל אחת‬
‫להשתמש בהן ולתרום בצורות מגוונות לעדכונן ולמודרניזציה‬ ‫מן הלשונות‪ .‬כל מה שיש באוסף ג'ייפרס מעיתונות בניון הוא‬
‫שלהן‪ .‬משכילי מוגאדור היו נטולי אמצעים וכוחות מכדי לנהל‬ ‫עיתונו האחרון‪ ,‬הדו־לשוני בצרפתית ובערבית־יהודית‪ ,‬על שתי‬
‫מאבק אפקטיבי נגד גבירי הקהילה‪ .‬אילו היה להם מעט יותר כוח‪,‬‬ ‫מהדורותיו "‪ "Liberté‬ו"אלחורריא" שמשמעות שמם היא —‬
‫היו אולי הם מוציאים ראשונים עיתון לוחמני לא אינפורמטיבי‬ ‫"החירות"‪ ,‬וגם הן אינן מצויות בשלמותן‪ .‬לפי התרשמותו של‬
‫בערבית־יהודית‪ ,‬כפי שעשה בניון ב"אלחורריא" שלו‪ .‬באין להם‬ ‫דוד גדג' שחקר אותן‪ ,‬יש הבדל גדול בין שתי המהדורות‪ .‬לקוראיו‬
‫כוח‪ ,‬הם השתמשו בעיתונות ההשכלה העברית‪ .‬לא היה זה מהלך‬ ‫בצרפתית מגיש בניון מאמרי עיון מלאי תוכן‪ ,‬ויכוחים על נושאים‬
‫שונים‪ ,‬ביניהם על המעמד הרצוי לעברית במרוקו‪ .‬הוא מאתגר‬
‫שגוי‪ ,‬כי בסופו של דבר גם תמיכה מן החוץ הייתה נחוצה‪.‬‬ ‫אותם ונדמה שהוא מתייחס אליהם בכבוד אינטלקטואלי גדול‬
‫רבנים פקוחי עיניים כמו דוד אלקאים הבינו שהעולם עובר שינוי‪,‬‬ ‫יותר מאשר לקוראיו בערבית־יהודית‪ ,‬שלהם הוא מגיש בעיקר‬
‫והבינו את החשיבות של העיתון ככלי תקשורת ההמונים החדש‪.‬‬ ‫ידיעות קצרות שמלוקטות ממקורות מגוונים‪ ,‬יהודיים וכלליים‪.‬‬
‫אך ההשפעות הכלכליות של השינוי לא היו לטובת ההנהגה של‬ ‫אך כלום ניתן להתרשם מכך שהאופציה התרבותית הצרפתית‬
‫המגזר ״הילידי״ היהודי‪ .‬באופן מסורתי היה לרבנים מונופול על‬
‫ההנהגה הרוחנית ועל ניהול הכספים הציבוריים שבאו בעיקר‬ ‫שבתה את לבו? רק מחקר נוסף יוכל אולי לפסוק בשאלה זו‪.‬‬
‫ממסים קהילתיים‪ .‬פתיחת הקהילות לרוחות המודרנה ולהשפעות‬
‫אירופיות פגעה בהשפעתם כבר בשלהי השלטון הפרה‪-‬קולוניאלי‬

‫עת־מול ‪265‬‬

‫‪8‬‬