Page 10 - Etmol 265
P. 10
האחים חדידא מקזבלנקה ו"אור המערב" סלומון בניון בין העולמות
בניון אולי בחר בערבית־יהודית מרוקאית לעיתוניו מסיבות סלומון בניון ,הופיע בזירה עם מותו בטרם עת של אברהם לוי־
כלכליות ותועלתניות ,אך לא זה הרושם שמתעורר מול "אור כהן ,שנפטר בשנת 1888בגיל .44עיתונו הועמד למכירה ונרכש
המערב" של האחים חדידא מקזבלנקה ,שיצא לאור ,כמו בידי תומך ותיק שלו ,ראש ועד הקהילה בטנג'יר ,חיים בנשימול.
"אלחורריא" של בניון ,אחרי הכיבוש הצרפתי" .אור המערב" היה בנשימול ,איש עסקים וכספים ,לא התמצא דיו בעיתונות וכנראה
עיתון חברתי־לוחמני ,שיצא לאור בלשונם הערבית של היהודים לא מצא בטנג'יר ובסביבתה מחליף שייכנס לנעליו הגדולות של
(שנכתבה תמיד באותיות עבריות) ,ושראה בממסד הקהילתי לוי־כהן .הוא נזקק לסיוע ופנה לאוראן הצרפתית באלג'יריה
אסון לציבור הרחב .ועד הקהילה נשא אופי של ממסד אוליגרכי, הסמוכה ,שם מצא את סלומון בניון שהיה בעל בית דפוס ומעורכי
שבראשו עמד עושה דברם של הכובשים הצרפתים יחיא זאגורי, עיתון בערבית־יהודית .בניון הגיע לטנג'יר בסביבות ,1890
שנשא בשני התפקידים הקובעים לעניין היהודים :נשיא קהילת וכנראה שלא עמד בציפיות של מזמינו .אבל ניתן להתרשם שבואו
קזבלנקה והמפקח על המוסדות היהודים מטעם השלטונות הביא להתפתחויות חדשות בשדה העיתונות היהודית המרוקאית.
הצרפתיים .דמותו הריכוזית והסמכותית עוררה מחלוקת ורבים הוא שהכניס לרפרטואר שלה את הדיאלקטים הערביים של יהודי
סברו שתיפקודו אינו הולם את צרכיה הבוערים של הקהילה מרוקו ,ובקריירה שנמשכה כשלושים שנה הוא ערך והוציא לאור
הגדלה בקצב חסר תקדים .האחים חדידא ,שהיו בעלי חנות ספרים
וכלי כתיבה בשערי המלאח (הרובע היהודי) של קזבלנקה הרהיבו עיתונים בשתי שפות :ערבית־יהודית וצרפתית.
עוז ונתנו לטענות כלפיו ביטוי בעיתונם .כצפוי ,הדבר עלה להם באיזה מחנה יש למקם את בניון? בדמות המשכיל ,המתעניין
במודרניזציה של תרבויות המקור שלו ,או המתמערב הנוטה
ביוקר — סגירת העיתון מקץ זמן קצר. לנטוש את התרבויות הללו לטובת תרבויות מערביות? לצד
מאבק כוחות מול המודרנה הדמויות הקלאסיות המנוגדות ,ההיסטוריה מפגישה אותנו
באין סוף מקרים היברידיים (מעורבים) ,וקרוב לוודאי שבניון
האפיזודה החדידאית ,שהייתה האפיזודה העיתונאית היהודית נמנה עמם .בניון ראה בעיתונות עסק כלכלי ,וכיזם בתחום זה
הראשונה בקזבלנקה ,הייתה כולה "משכילית" והזכירה את מוצאם הוא ניסה להגיע למרב הלקוחות בתנאים הקשים של כפילות
ומעמדם החברתי של משכילי מוגאדור ,את מוקדי האג'נדה שלהם תרבותית ההולכת ומתרחבת ,הולכת ומעמיקה .הוא ניסה לערוך
ואת גורל פעילותם .אלה ואלה באו מן השכבות הבינוניות ,אם עיתון בצרפתית; מאמציו לא עלו יפה ,לכן ניסה לפעול אחרת
לא הנמוכות של החברה ,ועיקר מאבקם היה פנימי ויצא נגד והוציא לאור עיתונים בערבית־יהודית; כשגם אלה כשלו — ניסה
עשירי הקהילה והממסד הנשלט בידיהם .הם לא מאסו בתרבויות לחסוך בהוצאות אך להרבות קונים ולהוציא עיתון דומה בשתי
המקור שלהם ולא הניחו שסופן להידחק ולהיעלם ,אלא המשיכו השפות .קשה לדעת מה הייתה עמדתו המדויקת כלפי כל אחת
להשתמש בהן ולתרום בצורות מגוונות לעדכונן ולמודרניזציה מן הלשונות .כל מה שיש באוסף ג'ייפרס מעיתונות בניון הוא
שלהן .משכילי מוגאדור היו נטולי אמצעים וכוחות מכדי לנהל עיתונו האחרון ,הדו־לשוני בצרפתית ובערבית־יהודית ,על שתי
מאבק אפקטיבי נגד גבירי הקהילה .אילו היה להם מעט יותר כוח, מהדורותיו " "Libertéו"אלחורריא" שמשמעות שמם היא —
היו אולי הם מוציאים ראשונים עיתון לוחמני לא אינפורמטיבי "החירות" ,וגם הן אינן מצויות בשלמותן .לפי התרשמותו של
בערבית־יהודית ,כפי שעשה בניון ב"אלחורריא" שלו .באין להם דוד גדג' שחקר אותן ,יש הבדל גדול בין שתי המהדורות .לקוראיו
כוח ,הם השתמשו בעיתונות ההשכלה העברית .לא היה זה מהלך בצרפתית מגיש בניון מאמרי עיון מלאי תוכן ,ויכוחים על נושאים
שונים ,ביניהם על המעמד הרצוי לעברית במרוקו .הוא מאתגר
שגוי ,כי בסופו של דבר גם תמיכה מן החוץ הייתה נחוצה. אותם ונדמה שהוא מתייחס אליהם בכבוד אינטלקטואלי גדול
רבנים פקוחי עיניים כמו דוד אלקאים הבינו שהעולם עובר שינוי, יותר מאשר לקוראיו בערבית־יהודית ,שלהם הוא מגיש בעיקר
והבינו את החשיבות של העיתון ככלי תקשורת ההמונים החדש. ידיעות קצרות שמלוקטות ממקורות מגוונים ,יהודיים וכלליים.
אך ההשפעות הכלכליות של השינוי לא היו לטובת ההנהגה של אך כלום ניתן להתרשם מכך שהאופציה התרבותית הצרפתית
המגזר ״הילידי״ היהודי .באופן מסורתי היה לרבנים מונופול על
ההנהגה הרוחנית ועל ניהול הכספים הציבוריים שבאו בעיקר שבתה את לבו? רק מחקר נוסף יוכל אולי לפסוק בשאלה זו.
ממסים קהילתיים .פתיחת הקהילות לרוחות המודרנה ולהשפעות
אירופיות פגעה בהשפעתם כבר בשלהי השלטון הפרה-קולוניאלי
עת־מול 265
8