Page 11 - Etmol 265

‫ועם השתלטות המעצמות היא הפכה לדידם להרסנית‪ .‬על מקום‬
‫ההנהגה הרוחנית נאבקו מולם גורמים חדשים לחלוטין‪ .‬תחילה‬
‫הייתה זו אליאנס שהלכה והשתלטה על חינוך הנוער ומקורות‬
‫המימון הקהילתיים שלו‪ .‬אט אט נוספו לאליאנס תנועות‪ ,‬זרמים‬
‫וארגונים נוספים‪ ,‬מן הציונות ועד הקומוניזם‪ .‬ראשיהם היו בדרך‬
‫כלל זרים בעלי מעמד אירופי וזכויות יתר עדיפות‪ ,‬אך שורות‬
‫התנועות והזרמים האלה התמלאו בהדרגה ביהודים מקומיים וגם‬

‫הם חתרו עתה להשפעה רוחנית ותפקידי הנהגה בקהילות‪.‬‬

‫תעודת חסות‪ ,‬מרוקו ‪( 1925‬אוסף ציפי ושאול מרק‪ ,‬מעלות נגלית לעין‪ ,‬ארכיון יד בן־צבי)‬ ‫בין שתי מלחמות עולם ואחריהן‬
‫"אור המערב"‪ ,‬עיתונם של האחים חדידא‪ ,‬המשכילים המקומיים‬
‫רשת החינוך של כי"ח; השני‪ ,‬בערבית־יהודית מרוקאית‪ ,‬יועד‬ ‫שלא היו רבנים ושלא הצליחו להשיג תמיכה מבחוץ — נסגר‪.‬‬
‫למגזר הילידי ונקרא מדי שבת בבתי כנסת ברחבי המדינה (ראו‬ ‫אחריו עלה ככוכב בשדה העיתונות היהודית בקזבלנקה עיתון‬
‫ציוני בצרפתית "‪"( "L'Avenir illustré‬העתיד המצויר" — עיתון‬
‫מאמרו של דוד גדג' בחוברת זו)‪.‬‬ ‫מאויר)‪ ,‬שנוסד בידי מתיישב אירופי‪ ,‬יונתן טורש‪ ,‬ונערך על ידיו‪.‬‬
‫התמורה במעמד הציונות במרוקו הייתה כה מאיימת עד ששלטונות‬ ‫טורש נולד בפולין‪ ,‬היגר לבריטניה ומשם למרוקו‪ ,‬לצורכי עסקים‪.‬‬
‫הפרוטקטורט (משטר החסות הקולונאלי) מצאו לנכון לייסד‬ ‫הצלחת העיתון שזכה לתמיכת הארגון הציוני העולמי הייתה כה‬
‫ביטאון בצרפתית שאמור היה לחזור ולהשליט את קולם בזירה‬ ‫גדולה עד שאליאנס‪ ,‬יריבתה האידאולוגית של הציונות‪ ,‬חשה‬
‫הציבורית‪ .‬הביטאון‪ ,‬שנקרא בעברית "קול הקהילות" ובצרפתית‬ ‫צורך להוציא לו בן תחרות‪" ,‬׳‪( "L'Union Marocaine‬האחדות‬
‫"‪ ,"La voix des communautés‬היה אמנם בעיקר קולם של‬ ‫המרוקאית)‪ .‬שני העיתונים פנו למגזרים ה"חזקים" בחברה‬
‫הפקידים היהודים ששירתו את השלטון הקולוניאלי (מוריס‬ ‫הקולוניאלית‪ :‬המתמערבים והאירופים — ולא למגזר הרוב הילידי‪.‬‬
‫בוטבול‪ ,‬המפקח על המוסדות היהודים וז'אק דהאן‪ ,‬מזכיר מועצת‬ ‫שניהם החזיקו מעמד עד מלחמת העולם השנייה‪ ,‬שהייתה גם‬
‫הקהילות היהודיות שהתמנה גם לעורכו של העיתון)‪ ,‬אך הוא היה‬
‫עשיר במידע על התפתחות החיים הציבוריים של יהודי מרוקו‬ ‫במרוקו קו פרשת מים‪.‬‬
‫בשנותיו האחרונות של הפרוטקטורט הצרפתי ובין שורותיו נחבאו‬ ‫אחרי המלחמה קיבלה הציונות במרוקו דמות חדשה‪ :‬מתנועה‬
‫קולות רבים נוספים‪ .‬אחרי יציאת הצרפתים ושיקום עצמאותה‬ ‫השואבת מן הבית הלאומי רק השראה לפעילות יהודית קהילתית‬
‫של מרוקו (‪ )1956‬נסגר "קול הקהילות" והוא נפתח מחדש תחת‬ ‫מקומית ברוח לאומית חדשה‪ ,‬היא הפכה לתנועה שמכינה את‬
‫הנהלה שהתאימה לשינויי השלטון‪ ,‬בשנים ‪ ,1964-1961‬שנות‬ ‫חבריה לעלייה המונית ולהצטרפות לבית הלאומי‪ .‬תמורה‬
‫העלייה הגדולה של יהדות מרוקו‪ ,‬שבישרה את קיצה של הגדולה‬ ‫משמעותית זו ניכרת בסיפור שמאחורי הופעתם של שני עיתונים‬
‫ציוניים חדשים "‪( "Noar‬נוער) ו"כבאראת עלא כואננא בארץ‬
‫שבקהילות היהודיות בארצות האסלאם‪.‬‬ ‫ובגולה" (ידיעות על אחינו בארץ ובגולה)‪ .‬הראשון‪ ,‬בצרפתית‪,‬‬
‫יועד למגזר המתמערב שהלך וגדל עם כל מחזור חדש של תלמידי‬

‫‪000‬‬

‫כל העיתונים שנזכרו במאמר‪ ,‬ועוד אחדים שיקצר המצע מלהציגם‪,‬‬
‫כלולים באוסף המרוקאי של ג'ייפרס‪ .‬קורותיהם מגלמים בחובם‬
‫מידע רב על תולדות יהודי מרוקו במאה השנים האחרונות לקיומה‬
‫של יהדות גדולה זו‪ ,‬פניה המגוונות והתמורות המתחוללות בה‪.‬‬
‫אך לא רק האוסף המרוקאי מכיל מידע חשוב על יהודי ארצו;‬
‫אין הוא אלא מקור אחד המצטרף בעידן הדיגיטלי לסדרה ארוכה‬
‫של אוספי עיתונות שעשויים לאצור בחובם פרטי מידע עלום‪,‬‬
‫שלא נזכר בשום מקור אחר‪ ,‬ושאיש אינו יודע על קיומו‪ :‬עיתונות‬
‫ההשכלה העברית‪ ,‬ביטאוני כי"ח‪ ,‬עיתוני היישוב הציוני ומדינת‬
‫ישראל‪ ,‬העיתונות היהודית הצרפתית והפרנקופונית‪ ,‬העיתונות‬

‫היהודית המערבית ועוד‪0 .‬‬

‫עת־מול ‪265‬‬ ‫לעיון נוסף‬
‫‪ .1‬י' שיטרית‪" ,‬מודעות חדשה לאנומליות וללשון ‪ -‬ניצניה של תנועת השכלה עברית במרוקו בסוף המאה הי"ט"‪ ,‬מקדם ומים‪ ,‬ב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.168-129‬‬

‫‪ . 2‬י' שיטרית‪" ,‬מודרניות לאומית עברית מול מודרניות צרפתית"‪ ,‬מקדם ומים‪ ,‬ג‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬תש"ן‪ ,‬עמ' ‪.66-11‬‬
‫‪ . 3‬ה' הלל‪" ,‬הרפורמיזם היהודי־הלאומי במבחן‪ :‬העיתון ל'אווניר אילוסטרה קזבלנקה ‪ ,"1936-1926‬בתוך‪ :‬ירון צור והגר הלל (עורכים)‪ ,‬יהודי קזבלנקה — עיונים‬

‫ במודרניזציה של הנהגה יהודית בתפוצה קולוניאלית‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪.1995 ,‬‬
‫‪ .4‬י' צור‪ ,‬קהילה קרועה‪ :‬יהודי מרוקו והלאומיות ‪ ,1954-1943‬עם עובד‪9 .2001 ,‬‬