Page 132 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר
P. 132

‫‪ 118‬הליכה לקיסריה‪ :‬מבט היסטורי וארכאולוגי‬

‫רבן‪ ,‬שהיה מנהל שותף גם במשלחת המשותפת‪ .‬המחקר התת־ימי נמשך גם כיום‪ .‬סחף חופי חושף‬                                 ‫איור ‪150‬‬
                                 ‫לעין עוד ועוד שרידים תת־ימיים שבעבר היו קבורים תחת החול‪.‬‬         ‫מזח הנמל הפנימי ואבן‬
                                                                                                  ‫קשירה עם חור מפולש‬
‫הנמל ההלניסטי הקטן שקדם לזה ההרודיאני נבנה אל תוך היבשה‪ ,‬כנראה בשפכו של נחל קדום‪,‬‬
‫מזמנים פרהיסטוריים (איור ‪ ,9‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪ .)6‬הממצא הארכאולוגי שהתגלה בסקר ובחפירות התת־‬
‫ימיות תואם במפתיע את תיאורו של יוסף בן מתתיהו‪ .‬הנמל ההרודיאני‪ ,‬על חלקיו‪ :‬הפנימי‪ ,‬התיכון‬
‫והחיצוני‪ ,‬חדר כדי כ־‪ 400‬מ' לתוך הים‪ .‬שטחו הכולל היה יותר מ־‪ 200‬דונם‪ ,‬ועל פי הערכה של‬
‫רבן האורך הכולל של רציפיו — הם מקומות העגינה ומקומות המשנה לעגינה בתיאורו של יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ ,‬היה כ־‪ 1,200‬מ' ואולי אף יותר‪ .‬היה בהם כדי לאפשר עגינה ופריקה של עשרות רבות של‬
‫אניות בה בעת‪ ,‬כמו גם לתת להן מעגן חורף מוגן מסערות‪ .‬יוסף בן מתתיהו תיאר אותו כנמל של מי‬
‫מנוחות‪ ,‬בהיותו מוגן בשובר גלים ובמזחים רחבים‪ .‬מאחר שהכיוון השכיח של הרוחות והגלים הוא‬
‫מכיוון דרום־מערב‪ ,‬פתח הנמל פונה צפונה‪ .‬הנמל היה תחום מדרום וממערב במזח שמתארו מעט‬
‫קשּות‪ ,‬שאורכו הכולל כ־‪ 600‬מ' (כולל חצי האי ומצודת הנמל הסוגרים על הנמל התיכון)‪ ,‬ורוחבו‬
‫‪ 60‑40‬מ'‪ .‬בתוך הים מעבר לו‪ ,‬בעיקר בדרום‪ ,‬נמצא שובר גלים שקוע‪ .‬בצפון היה הנמל תחום במזח‬
‫ישר שאורכו כ־‪ 200‬מ' ורוחבו כ־‪ 60‑40‬מ'‪ .‬מזחים אלו שקועים כיום בעומק של כ־‪ 7‑6‬מ' מתחת‬

                                                                                       ‫לפני הים‪.‬‬
‫הנמל הפנימי‪ ,‬שהיה חצוב בתוך היבשה‪ ,‬כלל את הנמל המוכל‪ ,‬הסגור‪ ,‬של מגדל סטרטון‪ ,‬שהיה‬
‫תחום במערב בחומת ים שבקצה המגדל העגול‪ ,‬המצוי כ־‪ 20‬מ' מקו החוף של ימינו (שרידיו מצויים‬
‫מתחת לפני הים)‪ .‬אורכה של ברכת הנמל המקורית‪ ,‬מצפון לדרום‪ ,‬היה כ־‪ 250‬מ'‪ .‬פסי מתכת המשולבים‬
‫בריצוף המודרני שמדרום לחומה הצלבנית מציינים את תוואי הקצה הדרומי שלו‪ .‬הקצה הצפוני היה‬
‫מצוי בתחומי מגרש החנייה הסמוך למסעדת הצלבנים‪.‬‬
‫בין המגדל העגול ל'מצודת הנמל' הייתה רצועת ים ברוחב‬
‫של ‪ 30‑20‬מ'‪ ,‬שקשרה בינו לבין הנמל התיכון‪ .‬קטעים‬
‫מן המזחים שלו נחשפו במזרח‪ ,‬בצפון ובדרום־מזרח‪.‬‬
‫קירותיו של המזח הפנימי לא היו סלע חצוב כי עם יציקה‬
‫ברוחב מקסימלי של ‪ 10‬מ' של בטון ימי שהכיל אפר‬
‫וולקני מאיטליה (פוצולנה)‪ .‬מעל ראש הקיר היצוק הונחו‬
‫בשיטת ראשים ‪ 3‑2‬נדבכים של אבני גזית מאורכות‪ ,‬כך‬
‫שראש המזח התנשא כדי ‪ 1.5‬מ' מעל פני הים‪ .‬במרחק‬
‫של כ־‪ 6‬מ' משולי המזח הותקנה תעלת שטיפה מטויחת‪,‬‬
‫שאפשרה למי ים לחדור מדרום ולהבטיח זרימה שוטפת‬
‫של מי ים לכיוון פתח הנמל‪ .‬לאורך המזח שרדו באתרן מספר אבני קשירה עם חור מפולש (איור ‪.)150‬‬
‫הנמל התיכון‪ ,‬התחום מדרום בחצי אי ומצפון בשרטון‪ ,‬והנמל החיצון‪ ,‬היו נמלים עמוקים שאפשרו‬
‫עגינתן של ספינות משא גדולות שקודם לכן נאלצו לעגון במרחק מן החוף ולפרוק מטענן לסירות‬
‫ולדוברות מטען‪ .‬ספינות המשא נקשרו לרציפים ולרציפי משנה דוגמת אלו שנתגלו בשטח ‪ L‬שבנמל‬
‫התיכון ובשטח ‪ F‬שבנמל החיצון‪ ,‬שם נמצא ריצוף רציף שמידותיו ‪ 12 × 4‬מ' בעומק של ‪ 4.9‬מ'‬
‫מתחת לפני הים‪ .‬כאן היה המעבר מברכת הנמל התיכון לזו החיצונית‪ .‬רציפים אלה היו בנויים אבני‬

                                                               ‫גזית המונחות בשיטה של ראשים‪.‬‬
‫שתי תעלות שטיפה ברוחב ‪ 1.2‬מ' שסף פתחן מוגבה ושאת כניסת המים אליהן ניתן היה לווסת‬
‫באמצעות תריזי עץ שנקבעו בחריצים חצובים‪ ,‬נפתחו מדרום אל ברכת הנמל התיכונה — ששטחה‬
‫חופף בערך לשטח הנמל של ימינו‪ .‬תנועת הזרם החופי לאורך החוף היא מדרום לצפון‪ .‬הזרימה‬
‫הקבועה של מים בתעלות הבטיחה תנועת מים רצופה כלפי חוץ‪ ,‬ובכך נמנעה סתימת הנמל בחול‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137