Page 132 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר
P. 132
118הליכה לקיסריה :מבט היסטורי וארכאולוגי
רבן ,שהיה מנהל שותף גם במשלחת המשותפת .המחקר התת־ימי נמשך גם כיום .סחף חופי חושף איור 150
לעין עוד ועוד שרידים תת־ימיים שבעבר היו קבורים תחת החול. מזח הנמל הפנימי ואבן
קשירה עם חור מפולש
הנמל ההלניסטי הקטן שקדם לזה ההרודיאני נבנה אל תוך היבשה ,כנראה בשפכו של נחל קדום,
מזמנים פרהיסטוריים (איור ,9לעיל ,עמ' .)6הממצא הארכאולוגי שהתגלה בסקר ובחפירות התת־
ימיות תואם במפתיע את תיאורו של יוסף בן מתתיהו .הנמל ההרודיאני ,על חלקיו :הפנימי ,התיכון
והחיצוני ,חדר כדי כ־ 400מ' לתוך הים .שטחו הכולל היה יותר מ־ 200דונם ,ועל פי הערכה של
רבן האורך הכולל של רציפיו — הם מקומות העגינה ומקומות המשנה לעגינה בתיאורו של יוסף בן
מתתיהו ,היה כ־ 1,200מ' ואולי אף יותר .היה בהם כדי לאפשר עגינה ופריקה של עשרות רבות של
אניות בה בעת ,כמו גם לתת להן מעגן חורף מוגן מסערות .יוסף בן מתתיהו תיאר אותו כנמל של מי
מנוחות ,בהיותו מוגן בשובר גלים ובמזחים רחבים .מאחר שהכיוון השכיח של הרוחות והגלים הוא
מכיוון דרום־מערב ,פתח הנמל פונה צפונה .הנמל היה תחום מדרום וממערב במזח שמתארו מעט
קשּות ,שאורכו הכולל כ־ 600מ' (כולל חצי האי ומצודת הנמל הסוגרים על הנמל התיכון) ,ורוחבו
60‑40מ' .בתוך הים מעבר לו ,בעיקר בדרום ,נמצא שובר גלים שקוע .בצפון היה הנמל תחום במזח
ישר שאורכו כ־ 200מ' ורוחבו כ־ 60‑40מ' .מזחים אלו שקועים כיום בעומק של כ־ 7‑6מ' מתחת
לפני הים.
הנמל הפנימי ,שהיה חצוב בתוך היבשה ,כלל את הנמל המוכל ,הסגור ,של מגדל סטרטון ,שהיה
תחום במערב בחומת ים שבקצה המגדל העגול ,המצוי כ־ 20מ' מקו החוף של ימינו (שרידיו מצויים
מתחת לפני הים) .אורכה של ברכת הנמל המקורית ,מצפון לדרום ,היה כ־ 250מ' .פסי מתכת המשולבים
בריצוף המודרני שמדרום לחומה הצלבנית מציינים את תוואי הקצה הדרומי שלו .הקצה הצפוני היה
מצוי בתחומי מגרש החנייה הסמוך למסעדת הצלבנים.
בין המגדל העגול ל'מצודת הנמל' הייתה רצועת ים ברוחב
של 30‑20מ' ,שקשרה בינו לבין הנמל התיכון .קטעים
מן המזחים שלו נחשפו במזרח ,בצפון ובדרום־מזרח.
קירותיו של המזח הפנימי לא היו סלע חצוב כי עם יציקה
ברוחב מקסימלי של 10מ' של בטון ימי שהכיל אפר
וולקני מאיטליה (פוצולנה) .מעל ראש הקיר היצוק הונחו
בשיטת ראשים 3‑2נדבכים של אבני גזית מאורכות ,כך
שראש המזח התנשא כדי 1.5מ' מעל פני הים .במרחק
של כ־ 6מ' משולי המזח הותקנה תעלת שטיפה מטויחת,
שאפשרה למי ים לחדור מדרום ולהבטיח זרימה שוטפת
של מי ים לכיוון פתח הנמל .לאורך המזח שרדו באתרן מספר אבני קשירה עם חור מפולש (איור .)150
הנמל התיכון ,התחום מדרום בחצי אי ומצפון בשרטון ,והנמל החיצון ,היו נמלים עמוקים שאפשרו
עגינתן של ספינות משא גדולות שקודם לכן נאלצו לעגון במרחק מן החוף ולפרוק מטענן לסירות
ולדוברות מטען .ספינות המשא נקשרו לרציפים ולרציפי משנה דוגמת אלו שנתגלו בשטח Lשבנמל
התיכון ובשטח Fשבנמל החיצון ,שם נמצא ריצוף רציף שמידותיו 12 × 4מ' בעומק של 4.9מ'
מתחת לפני הים .כאן היה המעבר מברכת הנמל התיכון לזו החיצונית .רציפים אלה היו בנויים אבני
גזית המונחות בשיטה של ראשים.
שתי תעלות שטיפה ברוחב 1.2מ' שסף פתחן מוגבה ושאת כניסת המים אליהן ניתן היה לווסת
באמצעות תריזי עץ שנקבעו בחריצים חצובים ,נפתחו מדרום אל ברכת הנמל התיכונה — ששטחה
חופף בערך לשטח הנמל של ימינו .תנועת הזרם החופי לאורך החוף היא מדרום לצפון .הזרימה
הקבועה של מים בתעלות הבטיחה תנועת מים רצופה כלפי חוץ ,ובכך נמנעה סתימת הנמל בחול