Page 135 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר

‫סקירה ארכאולוגית ‪121‬‬ ‫המונחות כראשים‪ ,‬ללא חומר מלכד‪ .‬מידות האבנים אחידות‪ 1.8 :‬מ' אורך × ‪ 0.7‬מ' רוחב ו־‪ 0.6‬מ'‬
‫עובי‪ .‬הן מונחות על מצע של אבני גוויל קטנות וחלוקים בשלוש שורות מקבילות‪ ,‬ויוצרות קיר בעובי‬
‫איור ‪153‬‬ ‫של יותר מ־‪ 5‬מ'‪ .‬בדרום (שטח ‪ )E‬נשתמרו יפה שלושה קטעים כאלה‪ .‬זהו 'שובר הגלים' (פרוקומיה‬
‫מפולת אבני גזית מראש‬ ‫‪ /‬פרוקומטיה) הנזכר בתיאוריו של יוסף בן מתתיהו‪ .‬מעבר לו‪ ,‬כלפי הנמל‪ ,‬נערם חול מוסע על ידי‬
‫הגלים‪ ,‬כך שנתהוותה רצועת מים רדודה שבלמה את עצמת הגלים וזרמי הים העשויים להכות‬
‫שובר הגלים הצפוני‬ ‫במזח ולהתחתר תחתיו‪ .‬בכך גם נמנעה התהוותו של רסס מים מלוחים הנלווה לגלים המכים‪ ,‬שיש‬
‫בו כדי להזיק למטענים ולמתקני הנמל‪ .‬הרוחב הכולל של המזח עם שובר הגלים — כ־‪ 80‑70‬מ' —‬
‫צ‬ ‫קרוב למדי למידה של ‪ 200‬רגל שבה נוקב יוסף בן מתתיהו‪ .‬שובר גלים שכזה לא נמצא מעבר למזח‬
‫המערבי‪ .‬כאן לא היה בו צורך מאחר שכיוונו מקביל יותר לתנועת הגלים ולכן התנפצות הגלים עליו‬
‫‪ 5 0‬מ'‬ ‫הייתה בעוצמה פחותה‪ ,‬אך המזח עצמו היה עבה יותר מן המזח הדרומי‪ .‬כיום שקועים כל אלה כדי‬

‫‪ 7‑5‬מ' בעומק הים ויוצרים עם שובר הגלים מעין סוללה שרוחבה ‪ 180‑30‬מ'‪.‬‬
‫אורך המזח הצפוני כ־‪ 120‬מ'‪ ,‬וגם הוא מתחיל משרטון של סלעי חוף הבולטים כ־‪ 200‬מ' לתוך‬
‫הים‪ ,‬מצפון למזח העמודים הצלבני המצוי בתוך הנמל של ימינו‪ .‬הלאה משם היה מזח בנוי באורך של‬
‫כ־‪ 200‬מ' נוספים‪ .‬רוחבו — ‪ 60‑40‬מ'‪ ,‬ובקצה המערבי כ־‪ 70‬מ'‪ .‬הוא נבנה משתי סוללות בטכניקה‬
‫דומה לזו של הקו החיצוני של המזח הקשות‪ ,‬באופן שנוצרו שלושה תאים שמידותיהם כ־‪ 60 × 30‬מ'‪.‬‬
‫קצהו המערבי (שטח ‪ )G‬נבנה באמצעות התבניות מן הסוג השני — ללא הרצפה‪ .‬פניו החיצוניות‬

‫דופנו באבני גזית של כורכר‪ ,‬במידות של ‪ 7‑5 × 1.2 × 1.2‬מ'‪ ,‬המצויות‬
‫כיום בעומק של כ־‪ 10‬מ' מתחת לפני הים‪ .‬בקצה העליון של כמה‬
‫מהן נחצבה מעין ניסגה עם שוליים ושקערורית עגולה (איור ‪.)153‬‬
‫בפניה הארוכות של כל אבן נחקקו בקו השולים שתי מגרעות ששימשו‬
‫לחיבורן זו לזו בחיבורי ברזל שהודקו למקומם בעופרת יצוקה‪ .‬אלו‬
‫כנראה שרידי המגדל שמתאר יוסף בן מתתיהו שניצב לדבריו משמאל‬

‫לכניסה לפתח הנמל‪.‬‬
‫רוחב פתח הנמל היה ‪ 8‑7‬מ' ואולי אף יותר‪ .‬מצדו השני של הפתח‪,‬‬
‫'מימינם של הנכנסים'‪ ,‬נמצאו שני גושים זקופים יצוקים שניצבו על‬
‫קרקעית הים ושדופנו באבניגזית אדירות מידות‪ .‬תעלת יסוד בראשו של אחד הגושים מלמדת שהוא נשא‬
‫מבנה־על שלא נשתמר‪ .‬היה זה אולי מסד לפסלים הנזכרים בתיאוריו של יוסף בן מתתיהו‪.‬‬
‫מגדל דרוסוס — ה'דרוסיאון'‪ ,‬ניצב כנראה על גבי 'מצודת הנמל' — שרטון כורכר הבולט כאי מעל‬
‫פני הים‪ ,‬שחובר ליבשה‪ .‬יש הסבורים שהוא שימש מגדלור‪ ,‬אף שהדבר לא נאמר בתיאורו של יוסף‬
‫בן מתתיהו‪ .‬ממערב ל'מצודת הנמל' עדיין מבצבץ מתחת למזח המודרני קטע רציף רומי השייך לנמל‬
‫החיצון‪ .‬הנמל אוזכר ותואר הן על מטבעות רומיים והן על דיסקיות עופרת ואסימונים (איור ‪154‬א‑ג)‪.‬‬

‫מצב הנמל בשנת ‪ 500‬לסה"נ בערך‪:‬‬

‫מאחר שנמלה של העיר הקרויה על שמו של קיסר הידרדר למצב גרוע במרוצת הזמן‪ ,‬היה פרוץ לכל תלאות הים‬
‫ולמעשה לא היה ראוי עוד להיות מסווג כנמל‪ ,‬אלא שימר את יוקרת עברו בשמו בלבד — לא פסחה תשומת ליבך‬
‫<הקיסר אנסטסיוס (‪ >)518‑491‬על כל הצרכים ועל הקינה המתמדת על הספינות אשר תכופות‪ ,‬בנסיונן להמלט‬
‫מזעפו של הים‪ ,‬היו נטרפות בנמל עצמו‪ .‬הממתינים למטענם בחוף סבלו סבל רב בראותם את צורכיהם הדחופים‬
‫נהרסים לנגד עיניהם‪ ,‬בעוד ידם קצרה מהושיע‪ .‬אבל הודות לרצונך הטוב שבה העיר לשגשג וקולטת כלי שיט‬
‫באומץ רב‪ ,‬ויש בה עתה כדי למלא את כל צרכיה (פרוקופיוס מעזה‪ ,‬בשבח הקיסר אנסטסיוס ‪ , 19‬תרגום א' רבן)‪.‬‬