Page 27 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר
P. 27

‫סקירה היסטורית ‪13‬‬

                                                           ‫ביקור אגריפא ביהודה (‪ 15‬לפסה"נ)‬

                         ‫הורדוס לא חשך (ממנו) שום תענוג וקיבל אותו בערים שייסד מקרוב‪ ,‬ובשעה שהראהו את בנייניו‬
                         ‫השפיע עליו ועל ידידיו כל מיני הנאות של מאכל ומותרות בסבאסטי ובקיסריה‪ ,‬סביב הנמל שנבנה‬
                         ‫על ידו ובמבצרים שבנה בהוצאות רבות — באלכסנדריון‪ ,‬בהרודיון ובהורקניה (קדמוניות היהודים טז‪,‬‬

                                                                                                    ‫ב‪ ,‬א — ‪ ,13‬תרגום א' שליט)‪.‬‬

                                      ‫יוסף בן מתתיהו מציין שהעיר הייתה מבוצרת‪ .‬בצפון השתמר קטע שאורכו כ־‪ 120‬מ' מן החומה‪.‬‬
                                      ‫היא החלה בזוג המגדלים ההלניסטיים העגולים‪ ,‬שביניהם היה שער‪ ,‬הקיפה את העיר במתאר של‬
                                      ‫חצי גורן‪ ,‬והסתיימה בדרום כך שהתאטרון נמצא מבית לחומה (אורכו של ציר האורך צפון‑דרום‬
                                      ‫‪ 1,300‬מ' לערך‪ ,‬ואורכו של ציר הרוחב מערב‑מזרח כ־‪ 500‬מ')‪ .‬מבפנים לחומה נמשך רחוב לכל‬
                                      ‫אורכה‪ ,‬הוא 'רחוב חומה'‪ .‬שרידיו נמצאו בצפון‪ ,‬מדרום למגדלים העגולים‪ .‬בפינת הצפונית־מזרחית‬
                                      ‫של החומה‪ ,‬ממזרח למגדלים העגולים‪ ,‬נשתמרו יסודותיו של מגדל פינתי בעל חמש צלעות‪ .‬ממנו‬
                                      ‫והלאה נוטה החומה לדרום בזווית של ‪ .40°‬בדרום נחשף קטע שאורכו כ־‪ 60‬מ'‪ .‬כאן משולב בחומה‬
                                      ‫מגדל עגול מלא ולא טבעתי‪ ,‬שכעבור זמן הוסב למגדל מלבני‪ .‬בצמוד למגדל זה לא היה שער‪ .‬פנימה‬
                                      ‫לקו החומה היה רחוב או רחבה מרוצפת כורכר מהודק‪ .‬ערב מלחמת החורבן צומצם מעט השטח‬

                                                                                                             ‫שהקיפה החומה באזור זה‪.‬‬
                                      ‫חנוכת העיר ההרודיאנית הייתה כנראה בספטמבר‪ ,‬בשנה התשיעית לפסה"נ‪ ,‬וכללה פסטיבל‬
                                      ‫לכבוד אוגוסטוס‪ ,‬שעל שמו נקראו העיר והנמל‪ .‬המשחקים‪ ,‬שנודעו כ'איזאקטיון' (דהיינו‪ ,‬משחקים‬
                                      ‫נוסח אקטיום) של קיסריה‪ ,‬נחוגו כל ארבע שנים להנצחת ניצחונו של אוגוסטוס בקרב אקטיום‬
                                      ‫בספטמבר שנת ‪ 31‬לפסה"נ‪ .‬הם המשיכו להתקיים אף במאה השלישית‪ .‬הורדוס היה מנוסה בארגון‬
                                      ‫משחקים שכאלה עוד מעת שארגן כדוגמתם בירושלים בשנת ‪ 28‬לפסה"נ‪ .‬בשנת ‪ 12‬לפסה"נ הוא גם‬

                                                                                               ‫חנך את התחרויות באולימפיאדה ה־‪.192‬‬

                                                                      ‫תיאור חגיגות חנוכת העיר‬

                         ‫ובכן‪ ,‬מיד עם חנוכת (העיר) היו חגיגות גדולות והכנות מופלגות בהוצאות‪ .‬שכן‪ ,‬הכריז על התחרות‬
                         ‫במוסיקי ובמשחקים גימניקיים‪ ,‬והכין המון רב של לוחמי ביניים וחיות ומירוץ סוסים (‪hippon‬‬
                         ‫‪ )dromos‬ואת המשובחים שבחפצים [שהיו] ברומי ובמקומות אחרים‪ .‬גם את ההתחרות הזאת‬
                         ‫הקדיש לקיסר והתקין לחוג אותה לתקופת חמש שנים‪ .‬וקיסר שלח לו משלו את כל הכלים‬
                         ‫(הנחוצים) לכגון אלה‪ ,‬כדי להוסיף קישוט על נדיבותו (של הורדוס)‪ .‬ויוליה אשת קיסר אף היא שלחה‬
                         ‫(חפצים) רבים מן היקרים ביותר שהיו שם (ברומי)‪ ,‬באופן שערך כל הדברים ביחד הגיע לסך של‬
                         ‫לא פחות מ־‪ 500‬כיכר‪ .‬וכשהתכנסו בעיר המון רב לראות (במחזות) והמשלחות ששיגרו העמים‬
                         ‫בגלל הטובות שזכו להן‪ ,‬קיבל (הורדוס) את פני כולם באכסניות ובשולחנות ובחגיגות שאינן פוסקות‪:‬‬
                         ‫בימים היו לו להמון העובר בסך תענוגות המחזות‪ ,‬ובלילות — ההילולות והתפארת השייכת לכך‪ ,‬עד‬
                         ‫כדי כך שנדיבות לבו נתפרסמה (ברבים)‪ .‬שכן השתדל בכל מה שעשה לעלות על מפעלי הראווה‬
                         ‫שבוצעו כבר קודם‪ .‬ומספרים שקיסר עצמו ואגריפס היו אומרים לעתים תכופות‪( ,‬שתחום) שלטונו‬
                         ‫של הורדוס קטן מנדיבות הרוח הטבועה בו‪ ,‬שכן ראוי הוא שתהיה לו המלכות על כל סוריה ועל‬

                                                                  ‫מצרים (קדמוניות היהודים טז‪ ,‬ה‪ ,141‑136 ,‬תרגום א' שליט)‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32