Page 29 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר
P. 29

‫סקירה היסטורית ‪15‬‬

                                                                          ‫יחסי יהודים‑נכרים בעיר‬

                   ‫ידיעות מפורטות יחסית על קיסריה יש לנו מימיהם של כמה מן הנציבים; פונטיוס פילטוס היה נציב‬
                   ‫יהודה בשנים ‪ ,36‑26‬בזמן שלטונו של טיבריוס קיסר‪ .‬הוא נתפרסם בתור הנציב ששפט את ישו‬
                   ‫בירושלים בעוון מרי במלכות‪ ,‬והוא שגזר דינו לצליבה‪ .‬הוא היה נציב עקשן וקשוח‪ ,‬רודף בצע ואכזר‪.‬‬
                   ‫במקורות מצויות כמה ידיעות נוספות על מעשיו‪ :‬יוסף בן מתתיהו מספר שבראשית כהונתו הוא‬
                   ‫ציווה להכניס לירושלים בלילה ובסתר את נסי הצבא שנשאו ְצלמים — דיוקני חזה (פרוטומות) — של‬
                   ‫הקיסר‪ ,‬בניגוד לנוהג שהיה מקובל עד אז להכניס לעיר נסים בלי צלמים‪ .‬משנודע הדבר פרצה בעיר‬
                   ‫מהומה גדולה‪ .‬רבים מן המוחים יצאו אל פילטוס לקיסריה להפציר בו לכבד את חוקי אבותיהם‬
                   ‫ולהוציא את הצלמים מירושלים‪ .‬הם גם הפגינו ליד ביתו בארמון הנציב במשך חמישה ימים ולילות‪.‬‬
                   ‫ביום השישי הוא זימן אותם אליו בישבו על במה שנבנתה 'באצטדיון הגדול' (מלחמת היהודים ב‪,‬‬
                   ‫ט‪ ,‬ג‑‪ ;172‬קדמוניות היהודים יח‪ ,‬ג‪ ,‬א‑‪ )57‬והורה לחייליו לכתרם בחרבות שלופות‪ .‬משראה שהדבר‬
                   ‫אינו מרתיע את היהודים והם מסרבים להתפזר ואף מוכנים למסור את נפשם‪ ,‬הוא הורה לסלק את‬
                   ‫נסי הצבא נושאי האיקונות מירושלים‪ .‬יום הוצאת נסים אלו — ג' בכסלו — היה ליום חג המצוין‬

                                                                                                   ‫ב'מגילת תענית'‪.‬‬
                   ‫סיפור דומה‪ ,‬שחל כנראה בתקופה מאוחרת יותר‪ ,‬בסמוך לסוף תקופת נציבותו של פילטוס‪,‬‬
                   ‫מובא אצל פילון האלכסנדרוני (המשלחת לגאיוס ‪ :)305‑299‬מגנים מצופי זהב שנשאו כתובות‬
                   ‫לכבוד טיבריוס‪ ,‬ובהן כנראה מטבעות לשון פגאניות‪ ,‬הופקדו בארמון המלך בירושלים‪ ,‬ששימש את‬
                   ‫הנציבים‪ .‬הדבר עורר את מחאתם של היהודים‪ ,‬והם פנו בנידון אל הקיסר‪ .‬בפקודת טיבריוס הוצאו‬
                   ‫המגנים מירושלים והופקדו ב'סבסטיאון' של קיסריה‪ ,‬הלוא הוא המקדש שהקים הורדוס לכבוד‬

                                                                                                         ‫אוגוסטוס‪.‬‬
                   ‫עניין חמור אחר התרחש כ־‪ 30‬שנה אחר כך‪ ,‬בימי הנציב אנטוניוס פליקס (‪ .)60‑52‬בשנת ‪60‑59‬‬
                   ‫פרץ בקיסריה סכסוך בין היוונים‪/‬סורים לבין היהודים בעניין האיזופוליטיאה (‪ :)isopoliteia‬שוויון‬
                   ‫בזכויות האזרח‪ ,‬או אוטונומיה לנהל את חיי הקהילה לפי חוקי דתה ומסורתה‪ ,‬ובהנהגה מוכרת‬
                   ‫אך נבדלת מזו של הפוליס‪ .‬היהודים‪ ,‬שהיו עשירים יותר ואף חזקים מהיוונים‪/‬סורים‪ ,‬חיו פזורים‬
                   ‫בכל חלקי העיר‪ ,‬מעורבים בקרב הנכרים‪ ,‬ולא בשכונה נפרדת‪ .‬טענתם הייתה שלהם הבכורה משום‬
                   ‫שמייסד קיסריה — הלוא הוא המלך הורדוס — היה ממוצא יהודי‪ .‬יריביהם קיבלו זאת‪ ,‬אך השיבו‬

                                       ‫שקודם לכן נקראה קיסריה 'מגדל סטרטון'‪ ,‬ואז לא ישב בה אף לא יהודי אחד‪.‬‬
                   ‫המחלוקת התפתחה לכדי סכסוך אלים שהביא לשפיכות דמים ברחובות העיר ובאגורה‪ .‬פנייה של‬
                   ‫היהודים לנציב פליקס רק החמירה את המצב‪ ,‬ובסופו של דבר משלחות מטעם שני המחנות הגיעו‬
                   ‫לרומא‪ ,‬למשפט הקיסר נירון (‪ .)68‑54‬הקיסר הכריע נגד היהודים‪ ,‬והיוונים‪/‬סורים זכו במשפט‬
                   ‫וקיבלו מהקיסר את השלטון על העיר‪ .‬כך גם נמחק מן הזיכרון הציבורי הקשר של העיר להורדוס‬

                                                          ‫מייסדה‪ .‬קיסריה נודעה כקיסריה סטרטוניס — של סטרטון‪.‬‬
                   ‫מחלוקת זו הובילה כעבור זמן למריבה חמורה עד מאוד‪ ,‬בסוף ימי הנציב גסיוס פלורוס (‪.)66‑64‬‬
                   ‫המחלוקת נסבה על חופש הגישה לאחד מבתי הכנסת של העיר וראשיתּה בשנת ‪ .66‬ליהודי קיסריה‬
                   ‫היה בית כנסת שבסמוך לו הייתה חלקה השייכת ליווני מבני המקום‪ .‬היהודים ביקשו לקנות החלקה‪,‬‬
                   ‫אך הלה סירב ל ֹמכרה ואף ביקש להקים עליה בתי מלאכה‪ ,‬ולהותיר ליהודים אך מעבר צר אל בית‬
                   ‫הכנסת‪ .‬ניסיון אלים למנוע את הבנייה דוכא בידי הנציב פלורוס‪ .‬ביום השבת‪ ,‬עת נאספו היהודים‬
                   ‫בבית הכנסת‪ ,‬העמיד אחד הנכרים קדרה הפוכה בפתח בית הכנסת‪ ,‬וזבח עליה ציפורים‪ ,‬רמז לטיעון‬
                   ‫נגד היהודים שגורשו ממצרים משום שהיו מצורעים ונגועים במחלות קשות אחרות‪ .‬היהודים ראו‬
                   ‫בכך ביזוי תורתם ומעשה שטימא את המקום‪ ,‬והתלקחה התנגשות בין הצעירים משני המחנות‪.‬‬
                   ‫היהודים‪ ,‬בחששם‪ ,‬לקחו את ספר התורה מבית הכנסת ונמלטו עמו אל נרבתא הסמוכה לקיסריה‪.‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34