Page 29 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר
P. 29
סקירה היסטורית 15
יחסי יהודים‑נכרים בעיר
ידיעות מפורטות יחסית על קיסריה יש לנו מימיהם של כמה מן הנציבים; פונטיוס פילטוס היה נציב
יהודה בשנים ,36‑26בזמן שלטונו של טיבריוס קיסר .הוא נתפרסם בתור הנציב ששפט את ישו
בירושלים בעוון מרי במלכות ,והוא שגזר דינו לצליבה .הוא היה נציב עקשן וקשוח ,רודף בצע ואכזר.
במקורות מצויות כמה ידיעות נוספות על מעשיו :יוסף בן מתתיהו מספר שבראשית כהונתו הוא
ציווה להכניס לירושלים בלילה ובסתר את נסי הצבא שנשאו ְצלמים — דיוקני חזה (פרוטומות) — של
הקיסר ,בניגוד לנוהג שהיה מקובל עד אז להכניס לעיר נסים בלי צלמים .משנודע הדבר פרצה בעיר
מהומה גדולה .רבים מן המוחים יצאו אל פילטוס לקיסריה להפציר בו לכבד את חוקי אבותיהם
ולהוציא את הצלמים מירושלים .הם גם הפגינו ליד ביתו בארמון הנציב במשך חמישה ימים ולילות.
ביום השישי הוא זימן אותם אליו בישבו על במה שנבנתה 'באצטדיון הגדול' (מלחמת היהודים ב,
ט ,ג‑ ;172קדמוניות היהודים יח ,ג ,א‑ )57והורה לחייליו לכתרם בחרבות שלופות .משראה שהדבר
אינו מרתיע את היהודים והם מסרבים להתפזר ואף מוכנים למסור את נפשם ,הוא הורה לסלק את
נסי הצבא נושאי האיקונות מירושלים .יום הוצאת נסים אלו — ג' בכסלו — היה ליום חג המצוין
ב'מגילת תענית'.
סיפור דומה ,שחל כנראה בתקופה מאוחרת יותר ,בסמוך לסוף תקופת נציבותו של פילטוס,
מובא אצל פילון האלכסנדרוני (המשלחת לגאיוס :)305‑299מגנים מצופי זהב שנשאו כתובות
לכבוד טיבריוס ,ובהן כנראה מטבעות לשון פגאניות ,הופקדו בארמון המלך בירושלים ,ששימש את
הנציבים .הדבר עורר את מחאתם של היהודים ,והם פנו בנידון אל הקיסר .בפקודת טיבריוס הוצאו
המגנים מירושלים והופקדו ב'סבסטיאון' של קיסריה ,הלוא הוא המקדש שהקים הורדוס לכבוד
אוגוסטוס.
עניין חמור אחר התרחש כ־ 30שנה אחר כך ,בימי הנציב אנטוניוס פליקס ( .)60‑52בשנת 60‑59
פרץ בקיסריה סכסוך בין היוונים/סורים לבין היהודים בעניין האיזופוליטיאה ( :)isopoliteiaשוויון
בזכויות האזרח ,או אוטונומיה לנהל את חיי הקהילה לפי חוקי דתה ומסורתה ,ובהנהגה מוכרת
אך נבדלת מזו של הפוליס .היהודים ,שהיו עשירים יותר ואף חזקים מהיוונים/סורים ,חיו פזורים
בכל חלקי העיר ,מעורבים בקרב הנכרים ,ולא בשכונה נפרדת .טענתם הייתה שלהם הבכורה משום
שמייסד קיסריה — הלוא הוא המלך הורדוס — היה ממוצא יהודי .יריביהם קיבלו זאת ,אך השיבו
שקודם לכן נקראה קיסריה 'מגדל סטרטון' ,ואז לא ישב בה אף לא יהודי אחד.
המחלוקת התפתחה לכדי סכסוך אלים שהביא לשפיכות דמים ברחובות העיר ובאגורה .פנייה של
היהודים לנציב פליקס רק החמירה את המצב ,ובסופו של דבר משלחות מטעם שני המחנות הגיעו
לרומא ,למשפט הקיסר נירון ( .)68‑54הקיסר הכריע נגד היהודים ,והיוונים/סורים זכו במשפט
וקיבלו מהקיסר את השלטון על העיר .כך גם נמחק מן הזיכרון הציבורי הקשר של העיר להורדוס
מייסדה .קיסריה נודעה כקיסריה סטרטוניס — של סטרטון.
מחלוקת זו הובילה כעבור זמן למריבה חמורה עד מאוד ,בסוף ימי הנציב גסיוס פלורוס (.)66‑64
המחלוקת נסבה על חופש הגישה לאחד מבתי הכנסת של העיר וראשיתּה בשנת .66ליהודי קיסריה
היה בית כנסת שבסמוך לו הייתה חלקה השייכת ליווני מבני המקום .היהודים ביקשו לקנות החלקה,
אך הלה סירב ל ֹמכרה ואף ביקש להקים עליה בתי מלאכה ,ולהותיר ליהודים אך מעבר צר אל בית
הכנסת .ניסיון אלים למנוע את הבנייה דוכא בידי הנציב פלורוס .ביום השבת ,עת נאספו היהודים
בבית הכנסת ,העמיד אחד הנכרים קדרה הפוכה בפתח בית הכנסת ,וזבח עליה ציפורים ,רמז לטיעון
נגד היהודים שגורשו ממצרים משום שהיו מצורעים ונגועים במחלות קשות אחרות .היהודים ראו
בכך ביזוי תורתם ומעשה שטימא את המקום ,והתלקחה התנגשות בין הצעירים משני המחנות.
היהודים ,בחששם ,לקחו את ספר התורה מבית הכנסת ונמלטו עמו אל נרבתא הסמוכה לקיסריה.
