Page 33 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר
P. 33

‫סקירה היסטורית ‪19‬‬

                                                                           ‫בשבחו של רבי אבהו‬

                         ‫רבי אבהו כשהיה בא מן הישיבה לבית הקיסר‪ ,‬היו יוצאות האמהות של בית הקיסר לקראתו‬
                         ‫ומשוררות לו כך‪' :‬גדול עמו ודבר אומתו‪ ,‬נר המאיר‪ ,‬ברוך בואך לשלום' (בבלי‪ ,‬כתובות יז ע"א‪ ,‬תרגום‬

                                                                                                            ‫מתוך ספר היישוב)‪.‬‬

                                                                                          ‫פטירתו‬

                         ‫כשנחה נפשו של רבי אבהו [קרי — כשנפטר ומת] הורידו עמודי קיסרי דמעות (בבלי‪ ,‬מועד קטן כה‬
                                                                                                ‫ע"ב‪ ,‬תרגום מתוך ספר היישוב)‪.‬‬

                                                                    ‫יוונית הייתה שפה רווחת בקרב היהודים‪ ,‬גם בתפילות בבתי הכנסת‪	:‬‬

                                                   ‫קריאת שמע ביוונית בבית הכנסת בקיסריה‬

                         ‫רבי לוי בר חיתה הלך לקיסרין‪ ,‬שמע קולם קוראים שמע יוונית‪ .‬רצה לעכבם‪ .‬שמע רבי יוסי והקפיד‪,‬‬
                         ‫אמר‪ :‬כך אומר אני‪ ,‬מי שאינו יודע לקרוא אשורית‪ ,‬לא יקראנה כל עיקר? אלא יוצא בכל לשון שהוא‬

                                                                 ‫יודע (ירושלמי‪ ,‬סוטה ז ב‪ ,‬כא ע"ב‪ ,‬תרגום מתוך ספר היישוב)‪.‬‬

                                              ‫השפע בעיר משתקף במקראה הבאה‪ ,‬המדברת על שפע מיני מאפה שהיו בעיר‪:‬‬

                         ‫א"ר אלעזר בר' יוסי בשם ר' חיננה בר אבהו מעשה באשה אחת בקיסרין שהוליכה את בנה אצל‬
                         ‫הנחתום ללמדו אומנות‪ ,‬אמר לה ימתין אצלי חמש שנים ואלמדו חמש מאות מינין בחטה (איכה רבה‬

                                           ‫[בובר] פרשה ג‪ ,‬ד"ה [יז] ומקבילה גם בקהלת רבה [וילנא] פרשה א‪ ,‬ד"ה ב ד"א)‪.‬‬

                                      ‫במקביל‪ ,‬הלכה והתבססה גם הקהילה הנוצרית בעיר‪ ,‬שנתפרסמה בספרייתה ובאקדמיה שלה‬
                                      ‫בהנהגת אוריגנס ולאחריו פמפילוס‪ .‬אוריגנס (‪ 254‑185‬בערך) היה מורה באקדמיה של אלכסנדריה‬
                                      ‫מ־‪ 202‬בקירוב‪ .‬בשנת ‪ 231/2‬החרים אותו הפטריארך‪ ,‬והוא מצא מקלט בקיסריה‪ ,‬שם המשיך לשמש‬
                                      ‫מורה וסופר פורה ביותר‪ .‬הוא הניח היסודות להתפתחותה של התאולוגיה הנוצרית המאוחרת יותר‬
                                      ‫הן באשר לשילוש הקדוש והן באשר לטבע של ישו‪ .‬רדיפות הדת בראשית המאה הרביעית פגעו‬
                                      ‫בקהילה זו‪ ,‬אך הפיכתה של הנצרות לדת המדינה הרומית מיד לאחר מכן הבטיחה לה התאוששות‬
                                      ‫מהירה ופריחה‪ .‬הקהילה הפגאנית קיימה גם היא פעילות אינטלקטואלית סביב בית הספר לרטוריקה‬
                                      ‫ולמשפט שהיה בעיר ושימר את התרבות ההלניסטית‪ .‬כשליש מאזרחי העיר היו שומרונים ששירתו‬

                                                                                   ‫גם במנהלו של המושל‪ ,‬אך ידיעותינו עליהם מועטות‪.‬‬
                                      ‫ראשי האוכלוסייה היוונית־סורית של העיר ודאי השתלבו יפה ב ִמנהל הפרובינקיאלי והמוניציפלי‬
                                      ‫החדש‪ .‬שפת ה ִמנהל בפרובינקיה כולה הייתה הלטינית‪ ,‬וזו הייתה גם שפתה של העילית החברתית‬
                                      ‫בעיר‪ .‬אספסיאנוס פטר את בני קיסריה ממס הגולגולת (‪ )tributum capitis‬וטיטוס החיל את‬
                                       ‫הפטור גם על מס הקרקע (‪ .)tributum soli‬הפטור ממס הקרקע חל על כל הטריטוריום של העיר‪.‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38