Page 32 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר

‫‪ 18‬הליכה לקיסריה‪ :‬מבט היסטורי וארכאולוגי‬

‫אב‬

‫משנת ‪ ,77/8‬החקוקה על לוח כורכר שנמצאה על חוף הים בסמוך‪ ,‬מתייחסת כנראה לחנוכתה‬ ‫איור ‪19‬א‑ב‬
‫באותה שנה של קריית שלטון זו‪ ,‬שנבנתה במימון אימפריאלי‪ .‬אף שרק שבר קטן שלה נמצא בפועל‪,‬‬ ‫א ‪ .‬שבר כתובת הייסוד של‬
‫די בו כדי להשלימה (איורים ‪19‬א‑ב)‪ .‬לימים‪ ,‬כשבעקבות הרפורמות של דיוקלטיאנוס נמסר הפיקוד‬ ‫קריית המושל הפיננסי‬
‫על הצבא בכל פרובינקיה או מקבץ של פרובינקיות לקצין בדרגת דוקס (‪ ,)dux‬ופעילותו הועתקה‬
‫סמוך יותר לגבולותיה‪ ,‬נשאר ה ִמנהל האזרחי ועמו גם ענייני הפיננסים בידי מושל הפרובינקיה‬ ‫הרומי‬
‫(תוארו באותה עת ‪ ,)praeses‬ותפקיד הפרוקורטור הפיננסי בוטל‪ .‬מאז הפך ארמון הפרוקורטור‬ ‫ב‪ .‬שחזור כתובת הייסוד‬
‫הפיננסי הרומי בקיסריה להיות ארמונו של מושל הפרובינקיה פלסטינה‪ ,‬וככזה הוא שימש במהלך‬
‫של קריית המושל‬
‫כל התקופה הרומית מאוחרת‪/‬ביזנטית‪.‬‬ ‫הפיננסי הרומי (שנת‬
‫הפיכת העיר לקולוניה הייתה בחזקת שינוי הסטטוס של הפוליס שייסד הורדוס ולא ייסוד עיר‬
‫חדשה כמושבה של חיילים משוחררים‪ .‬שפת ה ִמנהל הייתה ללטינית ולתושבי העיר נוספו חיילים‬ ‫‪ 77/8‬לסה"נ)‬
‫ופקידים האמונים על החוק וה ִמנהל הרומי‪ ,‬ששירתו במנהלו של המושל‪ .‬אזרחיה של קולוניה זכו‬
‫באזרחות רומית‪ ,‬ולפיכך נדרשה הכנת רשימה חדשה של אזרחים (‪ ,)coloni‬חדשים וותיקים כאחד‪,‬‬
‫והוגדר הטריטוריום — הוא התחום הכפרי הכפוף לה‪ .‬אם נותרו בעיר יהודים בתום המרד‪ ,‬מספרם‬
‫היה ודאי זעום ביותר לאחר ההרג הכבד שנעשה בהם כבר במאורעות שהובילו למרד; אחרים ברחו‬

‫למחוז נרבתא הסמוך‪ .‬אדמותיהם של יהודים נתפסו והוחכרו על ידי הקיסר‪.‬‬
‫חורבן ירושלים מחד גיסא ופריחתה של קיסריה מאידך גיסא‪ ,‬הם ברקע המקראות המובאות‬

‫להלן‪:‬‬

‫קיסריה במקורות חז"ל‬

‫קסרי וירושלים‪ .‬אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן — אל תאמן‪ ,‬ישבו שתיהן — אל תאמן; חרבה קסרי‬
‫וישבה ירושלים‪ ,‬חרבה ירושלים וישבה קסרי — תאמן [‪ ]...‬אם מליאה זו חרבה זו‪ ,‬אם מליאה זו חרבה‬

‫זו (מגילה ו‪ ,‬א)‪.‬‬

‫'בת אדום' (איכה ד‪ ,‬כא) — זו קסרין (איכה רבתי ד‪ ,‬כא)‪.‬‬

‫ידיעותינו על תקופה חדשה זו‪ ,‬שבראשיתה כמעט שלא נותרו יהודים בקיסריה‪ ,‬מועטות והן‬
‫שאובות בעיקר מן הכתובות וממידע כללי על דרך התנהלותה של קולוניה‪ .‬גם במקורות חז"ל‬
‫פזורות ידיעות מעניינות‪ ,‬הן באשר לימי אדריאנוס והן מהמאה השלישית ואילך‪ ,‬עם התחדשותה‬
‫והתבססותה של הקהילה היהודית בעיר בהנהגתם של רבי הושעיה ורבי אבהו (נפטר ב־‪ .)309‬רבי‬
‫אבהו היה יושב‪ ,‬דן ומלמד בבית הכנסת שבגינו פרץ המרד הגדול (כנישתא מרדתא)‪ .‬הוא היה בקי‬

‫גם במקרא וגם במשנה (קוהלת רבא ז‪ ,‬יח)‪.‬‬