Page 41 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר

‫סקירה היסטורית ‪27‬‬

‫ב ‪ .‬מינרווה‪/‬אתינה‪ ,‬אלת המלחמה (או אלת העיר רומא — ‪Dea‬‬ ‫איור ‪31‬א‑ד‬
‫‪ Roma‬המוצגת בדמותה)‪ ,‬ניצבת על בסיס רב־צלעות‪,‬‬
‫מזבח קטורת בעל ארבע קרנים שנשא כתובת הקדשה בלטינית‬
‫לבושה בגד ארוך‪ ,‬לראשה מגן עם ניצה גבוהה‪ .‬בימינה רומח‬ ‫מטעם יוליוס מגנוס‪ ,‬קנטוריון של הלגיון ‪ XII‬פולמינטה לאל‬
‫ובשמאלה היה מגן‪.‬‬
‫טורמסגדה (‪ ,)Turmasgade‬המוכר מצפון סוריה‪ .‬גובה ‪ 1.45‬מ'‪,‬‬
‫ג ‪ .‬טיכה מטיפוס אמזונה חשופת שד‪ .‬לראשה כתר חומות‪ ,‬רגלה‬ ‫אבן גיר‪ .‬על ארבעת הצדדים של המזבח מעוצבות נישות בעלות‬
‫הימנית ניצבה על חרטום ספינה‪ .‬לצד רגלה השמאלית —‬ ‫זוג אומנות וקונכית‪ .‬זמנו‪ :‬סוף המאה הראשונה או ראשית המאה‬
‫הגניוס של הנמל‪ .‬בשמאלה רומח ובימינה החזיקה כנראה‬
‫פרוטומה של הקיסר‪.‬‬ ‫השנייה לסה"נ‪.‬‬
‫א‪ .‬עיט פרוש כנפים הניצב על מסד עליו חקוקה כתובת‬
‫ד ‪ .‬ויקטוריה‪/‬ניקי‪ ,‬אלת הניצחון‪ ,‬ניצבת על כדור‪ .‬בימינה כף תמר‬ ‫ההקדשה‪ .‬בטפריו הוא מחזיק בחזיז הברק והוא מוכתר בזר‬
‫ובשמאלה נס שלל (‪ )tropaeum‬שבראשו עיט פרוש כנפיים‪.‬‬ ‫על ידי אלת הניצחון ויקטוריה‪/‬ניקי‪ ,‬האוחזת בשמאלה גם כף‬

‫תמר‪ .‬מעל — שרידי שם האל — ‪.GADE‬‬

‫בסקלום (‪ )sacellum‬שמתחת לבמת המכובדים באצטדיון — מקדשם של האתלטים‪ ,‬הרכבים‪,‬‬
‫הלוחמים בחיות הטרף והגלדיאטורים‪ ,‬התקיים פולחן לקורה‪ ,‬האלה שירדה ועלתה מן השאול מדי‬

‫שישה חודשים‪ ,‬לסירוגין‪.‬‬
‫פולחן נוסף‪ ,‬כנראה אישי ולא ציבורי‪ ,‬עולה מכתובת תשלום נדר ביוונית ליופיטר דוליכנוס‪,‬‬
‫האל של דוליכי שבקומגיני‪ ,‬אסיה הקטנה‪ .‬גם הוא היה פופולרי בקרב החיילים‪ ,‬בעיקר במערב‪.‬‬
‫המקדיש היה כנראה איש צבא שהשתקע בקיסריה‪ .‬נמצאו גם כתובות הקדשה ל'אדון הגדול'‬
‫(‪ ,)Megas Despotes‬והכוונה כנראה לאל סורי ראשי מסוג הדד או בעל שמין‪ .‬אלוהות סורית‬
‫נוספת שלה הוקדש מזבח על ידי קנטוריון במחצית הראשונה של המאה השנייה היא טורמסגדה‬
‫(‪( )Turmasgade‬איורים ‪31‬א‑ד)‪ .‬יש בכל אלה כדי ללמד על הנוכחות היתרה של הצבא הרומי‬
‫בעיר ועל אופייה הקוסמופוליטי‪ .‬גביע הלובר‪ ,‬שנוצר בקיסריה בשנים ‪ 350‑340‬מצביע על תקפותם‬
‫של הפולחנות הפגאניים בעיר שנים רבות אחרי שהפכה הנצרות לדת המדינה בהנהגתו של הקיסר‬

‫קונסטנטינוס בשנת ‪.324‬‬
‫אשר לנצרות‪ ,‬בשנת ‪ 190‬לערך‪ ,‬התקיימה בקיסריה 'ועידת הקווטרודקימה' בראשות בישוף העיר‬
‫תיאופילוס‪ ,‬שבה נידון מועד חג הפסחא‪ .‬היו ִּכתות נוצריות שגרסו‪ ,‬בדומה ליהודים‪ ,‬שהחג מתחיל‬
‫בי"ד בניסן בערב‪ ,‬העשוי לחול בכל יום בשבוע‪ ,‬ולא בערב שבת‪ ,‬כפי שנתקבע בעולם הנוצרי אחר‬
‫כך‪ ,‬וכפי שנוהגים הנוצרים בימינו‪ .‬עד אז אין כמעט ידיעות על הקהילה הנוצרית של קיסריה‪ .‬כינוס‬
‫הוועידה שם מלמד שכבר אז נודעה לקיסריה חשיבות בתור מרכז נוצרי בולט ומשמעותי‪ .‬למן‬
‫ראשית הנצרות ועד כהונתו של אבסביוס (‪ ,)339‑315/16‬ידועים שמותיהם של עשרה בישופים‬
‫בלבד של העיר‪ .‬רדיפות דת קצרות היו בימי הקיסרים דקיוס (‪ )251‑249‬וולריאנוס (‪.)260‑253‬‬
‫בשנים ‪ 311‑303‬סבלה הקהילה הנוצרית בקיסריה‪ ,‬כבמקומות אחרים באימפריה‪ ,‬מרדיפות דת שגזרו‬
‫דיוקלטיאנוס ושותפיו לשלטון‪ .‬סיפורם מובא בחיבורו של אבסביוס על המרטירים של פלסטינה‪.‬‬

‫לאחריהן כבר הוכרה הנצרות כדת מותרת‪.‬‬

‫קיסריה הביזנטית‬

‫בתקופה זו הגיעה קיסריה לשיא התפשטותה והשתרעה על שטח של ‪ 1,115‬דונם‪ .‬עד המאה‬
‫החמישית התפתחה העיר והתפשטה מעבר לתוואי החומה ההרודיאנית בלי שהייתה לה חומה‬
‫חיצונית — ראיה לתנאי ביטחון שפירים למדי‪ .‬חומת המגדלים של העיר הביזנטית‪ ,‬שנבנתה במאה‬
‫החמישית‪ ,‬סגרה על שטח הגדול פי שלושה מן השטח התחום בחומה ההרודיאנית‪ .‬השער המזרחי‬