Page 43 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר
P. 43

‫סקירה היסטורית ‪29‬‬                    ‫גם עתה הייתה זו עיר ימית משגשגת‪ ,‬בעלת אוכלוסייה הטרוגנית ואופי קוסמופוליטי‪ .‬הנמל‪,‬‬
                                     ‫שרציפיו החלו לשקוע כבר בסוף המאה הראשונה לסה"נ‪ ,‬עד כי הסוחרים הביטו בשברון לב על‬
                            ‫איור ‪33‬‬  ‫הספינות הנשברות עליהם‪ ,‬עבר שיפוץ מקיף בידי הקיסר אנסטסיוס (‪ ,)517‑491‬ועל כך זכה לדברי‬
            ‫ארמון המושל הביזנטי‬      ‫שבח והלל מן הרטור פרוקופיוס מעזה‪ .‬סחרּה הבין־לאומי ניכר בממצא הארכאולוגי; מצביע על כך‬
       ‫ובתי האמידים שמדרום לו‪.‬‬       ‫במיוחד המגוון העשיר של כלי החרס‪ .‬אך שני גורמים הביאו לירידה במעמדה ה ִמנהלי והדתי של‬
        ‫תצלום אוויר‪ ,‬מבט למערב‬       ‫קיסריה כבירה היחידה של הארץ‪ .‬במהלך המאה הרביעית (קודם לשנת ‪ )409‬חולקה הפרובינקיה‬
                                     ‫יודיאה פלסטינה לשני חלקים‪ ,‬ולאחר מכן — לשלוש פרובינקיות קטנות יותר‪ .‬קיסריה נותרה הבירה‬
                                     ‫של פלסטינה הראשונה בלבד‪ .‬תמורה חלה גם במעמדה הדתי כאשר בוועידת הכנסייה בחלקדון‪,‬‬
                                     ‫שהתקיימה בשנת ‪ ,453‬הוכרה ירושלים כפטריארכיה החמישית של הכנסייה (בצדן של רומא‪,‬‬
                                     ‫אלכסנדריה‪ ,‬אנטיוכיה וקונסטנטינופוליס)‪ ,‬והמטרופוליטס של קיסריה הפך להיות כפוף לפטריארך‬
                                     ‫ירושלים‪ .‬עוינות הייתה בין הבישופויות הללו עוד קודם לכן‪ ,‬כשבישוף קיסריה טען לבכורה בהיות‬
                                     ‫עירו הבירה ה ִמנהלית של הארץ‪ ,‬ואילו בישוף ירושלים טען לבכורה משום היות עירו 'אם הכנסיות‬
                                     ‫כולן'‪ .‬פגעו בעיר ובעורפה החקלאי גם שלוש מרידות של השומרונים בשנים ‪ 529/30 ,484‬ו־‪.555‬‬
                                     ‫פגע נוסף הייתה המגפה של שנת ‪ ,541/2‬שפשטה באימפריה כולה‪ .‬יש המציינים גם צונמי ש ִהּכה‬

                                                                         ‫בקיסריה ב־‪ ,551‬אך השפעתו על העיר בכללותה אינה ברורה‪.‬‬
                                     ‫לדּוקס (‪ ,)dux‬המפקד הצבאי הראשי של הפרובינקיה (ולימים מפקד שלוש הפרובינקיות של‬
                                     ‫פלסטינה) למין הרפורמות של דיוקלטיאנוס‪ ,‬היה גם ארמון בקיסריה‪ ,‬מן הסתם על מקום הארמון‬
                                     ‫של המושל הרומי שנפגע מגלי הים ושטחו הצטמצם‪ .‬ודאי תרם לצמצום השטח גם עיסוקו של‬
                                     ‫הדוקס שעיקרו היה בגבולות הפרובינקיה — בנגב‪ ,‬ולא בקיסריה‪ .‬בצד הארמון‪ ,‬על מקום התאטרון‬
                                     ‫הרומי שחדל לפעול כנראה כבר במאה החמישית‪ ,‬הוקמה מצודה מוקפת חומות עם מגדלים מעוגלים‪.‬‬

                                                                                       ‫מצודה זו שימשה כקסרקטין לצבא שחנה בעיר‪.‬‬
                                     ‫	 המושל האזרחי‪ ,‬המופקד על הפיננסים‪ ,‬על ה ִמנהל ועל המשפט של הפרובינקיה‪ ,‬כבר לא היה בן‬
                                     ‫המעמד הסנטורי; האלמנט הלטיני ב ִמנהל פינה מקומו לפקידות בת המזרח‪ ,‬הדוברת יוונית‪ .‬הכתובות‬
                                     ‫מתקופה זו כולן ביוונית או בשפות ובכתבים השמיים המקומיים‪ :‬עברי‪ ,‬ארמי ושומרוני‪ .‬תוארו של‬
                                     ‫המושל האזרחי היה פראסס (‪ )praeses‬או הגמון (‪ ,)hegemon‬והוא התגורר בארמון ששימש בעבר‬
                                     ‫את הפרוקורטור הפיננסי (איורים ‪ .)35 ,34 ,33‬השטח של קריית שלטון זו הורחב ומספר הנדרשים‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48