Page 69 - הליכה לקיסריה להעלאה לאתר
P. 69
סקירה היסטורית 55
אלו הם ביצורי העיר ששרידיהם המרשימים גלויים כיום על פני השטח .הבנייה נשלמה באפריל
או במאי .1252בפארם ובאיכות בנייתם הותירו הביצורים את רישומם גם על בני התקופה
(איורים 63א‑ב).
הכיבוש הממלוכי וחורבן קיסריה הצלבנית
בינתיים תפסו הממלוכים את השלטון במצרים ,בארץ ישראל ובסוריה .בשנת 1260הם הביסו
בפיקודו של ביבארס ,לימים סולטאן ,את המונגולים בקרב עין ג'אלות ,בסמוך למעיין חרוד של ימינו.
רק לאחר מכן הם התפנו לצאת נגד הצלבנים .התקפותיהם הראשונות על אזור קיסריה ועתלית,
שהוחזקו בידי הצלבנים ,החלו רק ב־ .1264ההתקפה הסופית ,בהנהגתו של ביבארס ,החלה ב־28
בפברואר 1265עם שחר .מספר התוקפים היה גדול ממספר המגינים והחומות היו ארוכות למדי
ולכן התקשו להגן עליהן ביעילות .החיילים הממלוכים מיהרו להסתער על החומות במקומות רבים
בעזרת סולמות מאולתרים מרתמות סוסים ולא המתינו לסתימת החפירים ולהגעת מגדלי המצור אל
קו החומה .התוקפים הצליחו לחדור לעיר ולפתוח שעריה מבפנים .החומות נכבשו ודגלי הסולטאן
הונפו עליהן .המגינים נסוגו אל מצודת הנמל .ביבארס קבע מפקדתו ליד הקתדרלה ,בראש הגבעה
המשקיפה על מצודת הנמל ,ומשם ניהל את ההתקפה.
אבן פראת ,תיאור ההתקפה של ביבארס על מצודת קיסריה ()1265
ביברס פקד להעמיד מכונות מול מצודה זו ,שנקראה 'בירב' .לא היה בכל שטח החוף מקום מבוצר
היפה יותר מבחינת מבנהו ,מוגן יותר או גבוה יותר .כוחו בא לו מכך ,שהמלך לואי ,אחרי צאתו
ממצרים ,ציווה לעשות עמודים וסומכות מאבן צור .נוסף על כך הקיף אותו הים מכל צד והיה נכנס
לתוך חפיריו .המכונות הלמו לשווא בחומות .הסולטאן ירה חצים ממרומי הכנסייה נגד המצודה ,או
היה רוכב על סוסו ומתקדם לתוך גלי הים תוך לחימה מתמדת .הוא פקד לבנות מכונות נעות ,וציווה
להביא ממבצר עג'לון חצים כדי לחלקם במחנה .כל אמיר של מאה קיבל ארבעת אלפים חצים.
ביברס נתן בגדי כבוד לאמירים מרובים ולחיילים שהיו מועסקים במכונות ,ולא פסק מללחוץ במרץ
את המקום עד אשר נמסר לו על ידי הפרנקים [ ]...המוסלמים נכנסו לתוכו מעל החומות ,שרפו את
השערים וחדרו למצודה מלמעלה ומלמטה (פראוור ,הצלבנים ,ב ,עמ' .)452
המצודה הייתה מופרדת מן העיר בחפיר מלא מי ים ברוחב של כ־ 20מ' (איור .)64עמודים שהונחו
שתי וערב ביסודותיה מנעו מן הממלוכים מלחתור תחתיה ולקעקע את חומותיה ואת מגדליה.
מקץ מצור של שבוע החל משא ומתן לכניעה ,אך בסופו של דבר העדיפו המגינים לא להיכנע ,אלא
לסגת על ספינותיהם לעכו (ראשית מרץ .)1265ביבארס ,נאמן למדיניות שהאיובים החלו בה לפניו,
להחריב את ביצורי הצלבנים ומאחזיהם לאורך החוף ,הורה להחריב עד היסוד את חומות העיר
ולסתום את החפיר ואת הנמל .המלאכה ארכה כשבועיים ,וביבארס היה שותף להשחתה .העיר
עצמה ,שעברה לשלטון מוסלמי ,לא הוחרבה ותושביה לא הומתו .חורבן העיר נשלם ב־ 1291בידיו
של הסולטאן אלאשרף חליל ,שציווה להחריב בשיטתיות כל מצודה צלבנית לאורך החוף .מצב ההרס
המוחלט ניכר בתיאוריהם של אבו אלפדאא ( ,)1321לודולף סודהיים ( 1350בערך) ויוהנס פולונר
( 1421בערך).
