Page 2 - etmol 76

‫העורר‪ :‬שלמה שבא‬ ‫^ עעתתווןו ללתתוללדדותת ארר^ץז יששרראאל ועעםם יששר‪K‬אל‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרום״ שלמה סימונסין‪,‬‬
‫ד״ר שלמה נצר‪ ,‬פרום׳ יוסף גורני‬
‫המערכת‪ :‬המכון לחקר התפוצות‪ ,‬בנין קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫המעצב‪ :‬אדר דריאן‬
‫ההפקה‪ :‬הוצאת מלוא בע״מ‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ - 23078 .‬תל־אביב ‪ ,61230‬טלפון ו‪ 56‬ו‪20‬־‪03‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס חדקל בע״מ ‪ -‬תל־אביב‬
‫מנוי לשנה ‪ 20 -‬ש״ח‬
‫גליון בודד ‪ 4 -‬ש״׳ח‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

‫התוכן‬ ‫לצייר ביידיש‬

‫בימים אלו נערכת במוזיאון תל־אביב תערוכת אקווארלים‬ ‫בימים אלו נערכת במוזיאון תל־אביב תערוכה של כששים אקווארלים‬
‫ורישומים נדירים של שאגאל‪ .‬בשער ‪ -‬ציור של שאגאל‬ ‫ורישומים של שאגאל‪ ,‬מאוספו של אספן משווייץ‪ ,‬שכמחציתם צויירו בין‬
‫ובעמוד זה רשימה על שאגאל ״המצייר ביידיש״ • ד״ר שרה‬ ‫השנים ‪ 1909‬ו־‪920‬ו‪ ,‬בשעה שהאיש הצעיר מויסבסק החל זה עתה לצייר‪,‬‬
‫כ״ץ יצאה למסע בספרד בעקבות המשורר שלמה אבן גבירול‪,‬‬ ‫ביקר בפאריז‪ ,‬וחזר לרוסיה‪ .‬חלקם של הציורים הם מעין מתווים והכנות‬
‫המשורר העברי בן המאה ה־‪ .11‬ליד ולנסיה גילתה אבן‬ ‫לציורי־שמן גדולים ומפורסמים שלו‬
‫שהוזכרה בספרים ישנים ואולי היא מצבתו של המשורר‪ .‬אבן‬ ‫הנמצאים במוזיאונים חשובים בעולם‬
‫גבירול פירסם שיר המתאר את ארמונו של שמואל הנגיד‪,‬‬ ‫ומפורסמים באלבומי ציור רבים‪.‬‬
‫האקווארלים והרישומים שאינם גדו­‬
‫מצבתו של אבן גבירול ?‬ ‫לים במיוחד המוצגים במוזיאון התל‪-‬‬
‫משורר ושר יהודי חשוב בספרד של אז‪ .‬יש הסבורים כי זהו‬ ‫אביבי הם נדירים ומוצגים לעתים רחו­‬
‫תיאור של ארמון האלהמברה העומד עד היום בגרנדה‪ ,‬ואולי‬ ‫קות בפומבי‪ ,‬וייחודם ־ שבהם אנו‬
‫השיר הוא הוכחה כי שמואל הנגיד בנה ארמון זה )עמודים‬ ‫רואים את ״מטבחו״ של האמן ודרך‬
‫‪ (5-3‬י סניור גני מיוון ~ מספר שבתי זכריה בעמוד ‪ - 6‬היה‬
‫היהודי הראשון שה שתקע בזמן החדש ברובע הנוצרי בירוש­‬ ‫עבודתו‪.‬‬
‫לים העתיקה • לפני ארבעים שנה נרצחו חמישה נערים‬ ‫ציוריו אלו של שאגאל‪ ,‬כמו עשרות‬
‫ונערות חברי לח״י על־ידי שוטרים אנגלים‪ .‬ד״ר אילנה קדמי‬ ‫ציורי‪-‬שמן‪ ,‬אקווארלים ורישומים שלו‬
‫מוסרת על שני שירים וסיפור אחד הקשורים למאורע זה‬ ‫מראשית המאה‪ ,‬מוכיחים כי בעצם‬
‫)עמוד ‪ • (8‬על דרך מיוחדת במינה לערוך מסע ספורט בשנות‬ ‫שאגאל הוא ״צייר ביידיש״ ־ עולמו‬
‫השלושים כותב יורם רז) ב ע מוד ‪ • (9‬הרב יוסף דוב סולוביי‪-‬‬ ‫הוא עולמם של הסופרים היהודים‬
‫צ׳יק הוא אחד מגדולי הרבנים של הדור החי בארצות־הברית‪,‬‬ ‫שפירסמו אותו זמן את סיפוריהם שמרכזם חיי היהודים ברוסיה‪ ,‬כמו‬
‫דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬הוגה דעות ותלמיד־חכם שרבים שומעים‬ ‫שלום‪-‬עליכם‪ ,‬י‪.‬ל‪ .‬פרץ‪ ,‬ביאליק ואחרים‪ .‬ואמנם באותה תקופה אייר שאגאל‬
‫לו‪ .‬בתוך כתבי ההגות שלו מתגלים פתאום תיאורים מימי‬ ‫גם ספריהם של סופרים אלו ואת זכרונותיו‪ ,‬שנכתבו יידיש ונושאם חיי ילד‬
‫ילדותו נוגעים ללב‪ ,‬כמו אלו המתפרסמים בעמוד ‪ • 12‬על‬
‫העתון הרפואי הראשון שיצא לאור בארץ כותב דוד מלמד‬ ‫יהודי ומשפחתו בעיירה יהודית‪.‬‬
‫בעמוד ‪ • 14‬צבי צמרת‪ ,‬מנהל יד בן־צבי‪ ,‬חזר מרוסיה והביא‬ ‫עד סוף ימיו היתה היידיש שפת‪-‬האם ושפת‪-‬הלב של שאגאל‪ .‬בציוריו‬
‫צילום ישן וסיפור קצר על טרומפלדור )עמוד ‪ • (16‬הסופר‬ ‫וברישומיו מאז משולבים גם כיתובים רבים ביידיש ולעתים בעברית‪ .‬עולמו‬
‫אהוד בן‪-‬עזר‪ ,‬נכדו של יהודה ראב‪ ,‬שחרש את החריש הראשון‬ ‫אז‪ ,‬כעולמם של הילדים היהודים אז‪ ,‬הכיל גם את סביבתו‪ ,‬את הצד הרוסי‪,‬‬
‫בפתח־תקוה‪ ,‬מציין )בעמוד ‪ (17‬כי רוב מייסדי פתח־תקוה‬ ‫״הגויי״‪ ,‬את בעלי‪-‬החי ונופי העיירה‪ .‬אלו מופיעים בספרות היהודית מאז‬
‫באו מהונגריה וחלקם היו חקלאים שם‪ .‬בימים הקרובים עומד‬ ‫ובציורי שאגאל‪ .‬הסופרים שכלי‪-‬ביטויים היה יידיש או עברית הגיעו בעיקר‬
‫לצאת מחדש בהוצאת הספריה־הציונית ספרו של הסב יהודה‬ ‫ליהודים ולמעט לא‪-‬יהודים‪ ,‬אם תורגמו‪ .‬ציוריו של שאגאל היו מובנים לכל‬
‫ראב ‪ -‬״התלם הראשון״ עם הקדמה של אהוד בן־עזר •‬ ‫רואיהם‪ ,‬לא היו צריכים ״תרגום״‪ ,‬נתפרסמו בעולם ושאגאל נהיה אחד‬
‫האדריכל א‪ .‬ארליק הוא גם חוקר הארכיטקטורה הישראלית‪.‬‬ ‫הציירים החשובים של המאה‪ .‬אולם בראש ובראשונה ציוריו הגם חלק מן‬
‫בעמוד ‪ 19‬הוא מספר על בונה הטכניון אלכסנדר במולד ועל‬ ‫היצירה היהודית בסוף המאה הקודמת והמאה שלגו‪ ,‬חלק מהרנסנס היהודי‬
‫סגנונו המיוחד • פופ׳ ברוך מבורך כותב על חוקר גרמני‪ ,‬אחד‬ ‫שפרץ שערים אל מחוזות ״לא יהודיים״ עד אז ‪ -‬ספרות וציור וקנה לו מקום‬
‫הראשונים שראה ביהודים בזמנו קבוצה לאומית )עמוד ‪• (21‬‬
‫המשורר היהודי־גרמני היינריך הייינה היה גאה באחד מקרוביו‪,‬‬ ‫נכבד ביניהם‪.‬‬
‫שמעון דה־גלדרן‪ ,‬נווד‪ ,‬הרפתקן‪ ,‬מקובל וקצת קזנובה שביקר‬
‫גם בארץ‪ .‬כתבה של אברהם ב‪ .‬ריבלין בעמוד ‪ • 22‬ובעמוד‬ ‫שלמה שביט ז״ל‬
‫האחרון ‪ -‬רישומים של הצייר נחמיה שטנצל על הווי הארץ‬
‫ד״ר שלמה שביט שנפטר בראשית השגה‪ ,‬היה חבר מערכת עח‪-‬מול מאז יסוד‬
‫בשנות העשרים‪.‬‬ ‫כתב‪-‬העת‪ .‬עצתו וחכמתו ליוו אותנו כל הזמן‪.‬‬

‫ד״ר שלמה שביט היה מרכז הצוות לתכניות הלימודים בהיסטוריה במשרד‬
‫החינוך והתרבות‪ .‬הוא עמד בראש צוותים שחיברו ספרי לימוד בהיסטוריה‬
‫והוא עצמו חיבר ספרי לימוד המקובלים מאוד בבתי‪-‬הספר‪ .‬חלקו היה רב‬
‫בעיצוב הוראת ההיסטוריה הישראלית והכללית בבתי‪-‬הספר בארץ‪ .‬יהי זכרו‬

‫ברוך‪.‬‬