Page 4 - etmol 76
P. 4

‫עד בואו לסרגוסה לא התייחדה העיר במאומה מבחינתנו‪,‬‬                ‫ברברים )ב״‪ ,(1013‬ורוב יהודיה עזבוה‪ ,‬היא ירדה מגדולתה‬
‫ורק בואו אליה‪ ,‬זמן מה לאחר בואם של ״גולי קורדובה״‬               ‫ולא שבה אליה עוד‪ .‬כיום אתה נוכח כי העיר השכילה‬
‫אחרים )כגון הבלשן יונה אבן ג׳נאח‪ ,‬המשורר יוסף אבן‬               ‫לשמר בקירבה קורטוב מניחוחות העבר היהודי שלה )בצד‬
‫חסדאי בעל ״שירה יתומה״‪ ,‬והבלשן ופרשן המקרא משה‬                  ‫העבר המוסלמי(‪ ,‬באמצעות טיפוח ״שכונת היהודים״ שבה‪,‬‬
‫אבן ג׳יקטילה ועוד(‪ ,‬העלה את קרנה באחת והוציא את‬                 ‫שם ניתן להתרפק על בית כנסת קטן ועתיק‪ ,‬שבסמוך לו‪,‬‬
‫שמה בעולם היהודי כולו‪ .‬אבל מבחינתו של המשורר הצעיר‬              ‫בכיכר קטנה‪ ,‬ניצבת אנדרטת ברונזה של הרמב״ם‪ ,‬ובקי'‬
‫המיותם‪ ,‬האישיות החשובה ביותר בעיר היתה השר הנדיב‬                ‫רבת מקום מתנוססת טבלת שיש שעליה חרוט שמו של‬
‫יקותיאל אבן חסאן‪ ,‬שנטלו תחת חסותו‪ ,‬טיפחו ועודדו‬                 ‫השני בגדולי המשוררים שלנו שחיו בעיר זו ‪ -‬יהודה הלוי‪.‬‬
‫בהבחינו בכשרונותיו הבלתי מצויים‪ .‬והנער גבירול‪ ,‬גמל‬              ‫אבל חייב אתה לאמץ את כל כוח דמיונך כדי לראות ולשמוע‬
‫לו בהמון שירי תהילה מרשימים )״קומי הללי דודך בחורך‬              ‫את הדי החיים ששקקו בסימטאות צרות ומפותלות אלה‬
‫יקותיאל‪ ,‬נשיא שרים ורוזנים ‪ /‬מאור עולם‪ ,‬יסוד א מי‬               ‫בתקופת הזוהר ההיא‪ .‬וכמובן שאין למצוא כאן שום זכר‬
‫מכוניו‪ / ...‬אשר כל רוזנים אליו מיחלים ולדברו מקוים כל‬           ‫למשפחת אבן גבירול‪ ,‬שלא ידוע עליה ועל שורשיה מאומה‪,‬‬
‫סגנים״(‪ .‬ובמספר קינות מרעידות־לב‪ ,‬שחיבר עליו בהרצ־‬              ‫והנצר היחיד שלה ‪ -‬שלמה‪ ,‬נולד כעשור לאחר שהוריו‬
‫וזו)״היה יקותיאל כזית רענן או כארזים בלבנון פרו ‪ /‬היה‬           ‫עזבו את העיר הכבושה‪ ,‬והגיעו למלגה‪ ,‬אליה מדרימה אני‬
‫יקותיאל כמלך בגדוד‪ ,‬אל אהלו המחנות צפרו״(‪ '.‬עם מותו‬
‫של יקותיאל נותר שוב עזוב ובודד‪ ,‬כשבינו לבין בני עירו‬                                                ‫לאחר הביקור בקורדובה‪.‬‬
‫)כ״‪ 1200‬יהודים חיו אז בעיר( גבהו מחיצות של עויינות‬
‫וניכור‪ .‬הם לא סלחו לו את לשונו״קלשונו השנונה ואת‬                                ‫אנדרטה בלב העיר‬
‫התנשאותו)ואת הכרזתו‪ :‬אני ״ארום ואתנשא עלי כל מתי‬
‫דורי ועל כל הזמנים!״( והוא בז ולעג לכולם‪ .‬ובהיותו כבן‬           ‫מלגה היא כיום עיר חוף וקיט מודרנית והומה‪ ,‬עליזה‬
‫‪ 25‬הקרע בינו לבינם לא ניתן עוד לתיקון‪ ,‬והוא נאלץ לעזוב‬          ‫וססגונית‪ .‬היא לא הוציאה מקירבה אישיות יהודית חשובה‪,‬‬
‫את העיר מתוך רוגז ומרירות רבה‪ ,‬ושם פעמיו לגרנדה‪ ,‬אל‬             ‫למעט אבן גבירול והיא השכילה להנציח את גדול בניה‬
‫בית הידיד של הוריו ‪ -‬השר והחצרן היהודי המפורסם‬                  ‫היהודים‪ .‬בשנת ‪ ,1970‬שלפי חישוב מוטעה מלאו בה ‪900‬‬
                                                                ‫שנה לפטירת שלמה אבן גבירול‪ ,‬הקימה העיר אנדרטת‬
                                                ‫שמואל הנגיד‪.‬‬    ‫ברונזה של דמותו לזכרו‪ ,‬וציינה את המאורע ב״חגיגות‬
‫אנו חוזרים ומדרימים בעקבותיו בדרך הארוכה לאנדלו״‬                ‫יובל״ וימי עיון ביצירותיו‪ ,‬שבהם השתתפו מלומדים‬
‫סיה‪ ,‬אל גרנדה שלמרגלות הסיירה נוואדה‪ ,‬שהיתה אז‬
‫הבירה התוססת פעילות‪ ,‬תככים ומלחמות לרוב‪ ,‬שאותן‬                                                                 ‫מרחבי־העולם‪.‬‬
                                                                ‫עמדתי למרגלות האנדרטה ‪ -‬המצויה בלב ככר זעירה‬
         ‫ניהל שמואל‪ ,‬״הוזיר״ ושר הצבא של מלך גרנדה‪.‬‬             ‫ושקטה‪ ,‬לא הרחק מהחוף הסואן ‪ -‬והתבוננתי בדמות הדקה‬
                                                                ‫והגבוהה המתימרת מעלי‪ ,‬עטופה בגלימת הברונזה היקרה‪,‬‬
                 ‫חיים בעיר רימון‬                                ‫וזקן קצר ומטופח מעטר את פניה האצילים־מהורהרים‪ .‬אני‬
                                                                ‫יודעת היטב שאין בינה לבין המשורר האומלל ולא כלום‪.‬‬
‫״עיר רימון״ כונתה בפי היהודים‪ ,‬והערבים כינוה ״גרא‪-‬‬              ‫אבן גבירול‪ ,‬כמשתמע משיריו‪ ,‬קטן״קומה ורע־מראה היה‪,‬‬
‫נטת אל יהוד״ ושני השרים היהודים ‪ -‬שמואל הנגיד ויהוסף‬            ‫דל ואביון וחולה‪ ,‬שמחלת עור קשה שלקה בה מנעוריו‬
‫בנו ויורשו‪ ,‬ש״שלטו״ בה למעלה משלוש עשרה שנים‪,‬‬                   ‫נתנה בו אותותיה )הוא תיאר את מחלתו ויסוריו בשירים‬
‫מצדיקים כינוי זה‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שנמצא חוקר יהודי גרמני‬           ‫רבים‪ ,‬בין השאר‪ :‬״והנה החולי בילה בשרי והכאיב לב‬
‫)פ‪ .‬ברגבור( שטען כי שכיית‪-‬חמדה של ספרד בכלל ושל‬                 ‫והבהיל רעיונים ‪ /‬ואתגולל בצירים על יצועי כמתגולל עלי‬
‫גרנדה בפרט ‪ -‬ארמון האלהמברה ‪ -‬נבנה לא על׳ידי אחר‬                ‫קוצים וצינים ‪ /‬ויגעתי באנחתי ואידי ונלאיתי נשוא תוגות‬
‫אלא בידי יהוסף הנגיד‪ ,‬וזאת בהתבססו בעיקר על שיר של‬              ‫ואונים״(‪ .‬גם אין לשער' שאיש צעיר ובעל יסורים שנפטר‬
‫אבן גבירול ״לכה רעי״‪ ,‬המתאר‪ ,‬למרבה ההפתעה‪ ,‬ארמון‬                ‫בדמי״ימיו טיפח זקן הדור זה‪ .‬ובכל״זאת אני חשה האצלה‬
‫בעל מבנה ארכיטקטוני ופרטים שונים‪ ,‬הדומים להפליא‬                 ‫הקורנת מפסל הברונזה‪ ,‬ותחושת נוכחותו הפיסית והרו­‬
‫לאלה של ארמון האלהמברה הנוכחי!‪ ...‬דעתו של ברגבור‬                ‫חנית של המשורר תמשיך ללוותני במסעי ובדרכי‪ ,‬מכאן‬
‫לא נתקבלה‪ ,‬בעיקר משום שאבן גבירול נפטר לפני שיהו־‬               ‫לסרגוסה הרחוקה בצפון‪ ,‬שאליה נלקח המשורר בילדותו‪,‬‬
‫סף עלה לשלטון אבל דומה שהרעיון אפשרי גם אפשרי‬                   ‫כשטראומת העקירה מעיר הולדתו נכרכה עד מהרה בזו של‬
‫לגבי שמואל‪-‬האב‪) .‬ויהוסף רק הוסיף והשלים את ארמון‬
‫אביו(‪ .‬הפגישה בין השנים היתה חמה ואבן גבירול כותב‬                                                                ‫פטירת הוריו‪.‬‬
‫שירי תהילה לנגיד‪ :‬״נשיא עמו‪ ,‬נגיד אומו‪ ,‬נסיכו‪ ,‬והגואל‪,‬‬
‫אשר בו אל סמכו ‪ /‬והנזר והעזר והעוז והמעוז למגדל כל‬                                  ‫חסות השר‬

                                                        ‫נסכו״‪.‬‬  ‫סרגוסה כיום‪ ,‬כמו בעבר‪ ,‬עיר תעשיה ומסחר משגשת‬
‫י ״ האם בארמון זה על כריו וערוגותיו מרהיבי העין‪ ,‬ולקול‬          ‫מאוד על גדול נהר האברו‪ ,‬משובצת בהרבה כנסיות וקפלות‬
‫קילוחי המים במזרקותיו‪ ,‬ערך שמואל הנגיד את משתאות‬                ‫ופסלים‪ ,‬ובקתדרלה חשובה וגם בארמון מפואר מהתקופה‬
‫היין שלו‪ ,‬ובאחד משיריו הוא מתאר בפרוטרוט את קרואי‬               ‫המוסלמית‪ ,‬אבל אין בה שריד לימי אבן גבירול במקום‪.‬‬
‫המשתה שלו המאבדים את עשתונותיהם ביין‪ ,‬ומארחם‬                    ‫השכונה היהודית בעיר‪ ,‬שהשתרעה בעת ההיא על כרבע‬
‫עומד ומלגלג עליהם‪ ,‬ועוד מתרברב בעליונותו על כולם?‬               ‫משטחה‪ ,‬נמחתה כליל‪ ,‬ורק מזכרת קטנה ומפתיעה אתה‬
‫האם בשיר זה )״התדע את פעלי״( הצליח לקומם כנגדו את‬               ‫מוצא בה‪ ,‬שמו של יהודי עשיר בשם ספורטה )שנתן כסף‬
‫שני ״משוררי החצר״ שלו‪ ,‬יצחק אבן כלפון ושלמה אבן‬                 ‫רב לאחד ממלכי העיר( עודו מתנוסס בקרן רחוב אחד קצר‬
‫גבירול‪ ,‬עד שנעורה מחלוקת קשה בין השלושה‪ ,‬שגרמה‬
‫ל״פרידה רבה״? מכל מקום‪ ,‬נראה שגבירול שוב הגדיש את‬                                                                       ‫וחסום‪.‬‬
‫הסאה‪ ,‬ונאלץ לעזוב גם את גרנדה כפי שעזב את סרגוסה‬                ‫בעמדי שם בלב העיר )השלישית בגודלה בספרד(‪ ,‬אני‬
‫מתוך סערה גדולה‪ ,‬והפעם גם בפרץ של קללות נמרצות‪,‬‬                 ‫מבקשת לעצור את גלגל־הזמן ולהשיבו אחורה‪ ,‬ולנסות‬
‫שהנציחן בשירו ״מה לך יחידה״ שחובר בצאתו מאנדלו­‬                 ‫להעלות באוב את שנות השלושים והארבעים של המאה‬
‫סיה‪ ,‬כדברי הכתובת לשיר‪ :‬״מה לך אןמה בוגדה‪ ,‬תתהלכי‬               ‫הי״א‪ :‬הלוא כאן גדל אז הילד המוכשר ממלגה‪ ,‬וכאן קיבל‬
‫ותסובבי ‪ /‬נפשי ביפיך מאסה ‪ -‬לשויא עלי ת עג בי'‪ /‬אל‬              ‫את חינוכו המקיף והמעמיק כל כך וכאן ספג לראשונה את‬
‫תיתני‪ ,‬כי מחרת תקחי אעזר תתנךבי״‪ .‬אבן גבירול שנואש‬              ‫אווירת הנזירות והמסתורין‪ ,‬וכאן התקדש לחיי הרוח‬

                                                                                                                      ‫והחכמה‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9