Page 7 - etmol 76
P. 7
הסופר יעקב אלעזר אומר כי חצר גני כביתו של מאיר גני .כן הראה לנו את פלל ב״מנין״ תפילת ״מנחה״ בחנויותי
החזיקה מעמד גם אחרי מאורעות ,1929 המקום שמואל כהן -מוותיקי ירושלים הם של אלישך ,פיזנטי ,לוי וכן בבית
וזאת בזכות ידידיו באזור ובזכות היותו -יליד העיר ינינה שביוון .שמואל כהן הכנסת של סניור מאיר גני .קריאת
נתין יווני .גם אחרי שנפטר מאיר גני היה מתפלל בילדותו בבית-הכנסת של ה״שמע״ של ״ערבית״ שנשמעה ממקו
המשיכו בני משפחתו לגור בחצר .רק גני .לאביו ,היתה חנות ברחוב הנוצ מות אלה התמזגה עם צילצולי פעמוני
במאורעות 1939-1936עזבו חלק ניכר רים ,שמקומה היה מול המעבר לאזור הכנסיות ועם קריאת השקיעה של
מבני המשפחה את האיזור ועברו לגור ״כנסיית-הקבר״ .הוא מספר ,כי מדי יום ה״מואזין״ המוסלמי מהמגדל הקרוב״.
ביומו ,כשהעוזר שלהם בחנות היה פותח ותיקי ירושלים מספרים ,כי לבית-
מחוץ לעיר. את העסק בבוקר ורואה את הכנסיה, הכנסת של סיניור גני היו באים להת
היה אומר את הפסוק :״חטאתי נגדי פלל בשבתות תיירים יהודים שהתאכ
בית״הכנסת נסגר סנו במלון היהודי הסמוך של ירחמיאל
תמיד״ שבספר ״תהילים״. אמדורסקי .מלון זה עמד ברחבת
הסופר יעקב יהושע בספרו ״ילדות השופט מ .מדין מירושלים ,סיפר לנו ״מגדל-דוד״ ,משמאל ,לפני הכניסה לר
בירושלים הישנה״ מספר ,כי לתושבי כי גם לסבו -עזרא מאיר -היתה חנות חוב דוד )כיום נמצא בבית זה -מלון
שכונת ימין-משה באיזור הנוצרי בעיר באיזור זה .כילד היה מבקר בחנות סבו. ״פטרה״( .מלון אמדורסקי התקיים במ
העתיקה ,היו בתי-עסק ב״בשוק אל קום זה משנת 1900ועד שנת . 1927לא
בטרק״ וב״שוק אל ג׳דיד״ )השוק לדבריו ,הילדים היהודים שהיו באים רחוק ממלון ״אמדורסקי״ ברחוב דוד
החדש -המוריסטן( .הוא מספר כי בימי לסביבה ,היו מפחדים מאותו ציור )רחוב ה״בטרק״( היה קיים עד - 1914
שבת ומועד היה ״שוק הבטרק״ והרחו שמעל כנסיית יוחנן המטביל ,המראה הבנק המפורסם ״בנק ולירו״ של חיים
בות הסמוכים לו ריקים מאדם שכן
החנויות כולן היו סגורות .כנגד זה - את ראשו הכרות על הצלחת. אהרון ולירו.
לדבריו -היה רואה מספר יהודים, כפי שנמסר ,הפכה חצרו של מאיר
תושבי העיר העתיקה ,בעיקר יוצאי גני ,למקום אכסניה ראשון לעולי יוון היכן היה הבית?
יוון ,שהיו עוברים את השוק ופניהם שבאו לחיות בירושלים ,חלקם בהש
מועדות לבית-הכנסת של מאיר גני היכן היה ביתו של סיניור גני?
אשר שכן בדירתו ברחוב הבטרק .הוא פעת סיניור גני. בהכנסנו לרחוב הנוצרים המוביל
מציין כי בית כנסת זה החזיק מעמד עד צפונה ל״ויה דלרוזה״ ,הרי לאחר צעי
שנת .1936משהחל הישוב היהודי הודות ליחסיו הטובים עם אנשי דה של כ 10-צעדים נגיע בצד ימין
להתדלדל ,נוהג היה מאיר גני ״לשכור״ העדה היוונית היה גני משיג לסוחרי לשער המוביל לחצר ,בה עומדת כנסיה
מתפללים כדי שלא תופסק התפילה הסביבה הנחות בשכר-הדירה .כן היה יוונית עתיקה ,הנקראת על-שם ״יוחנן
בבית-הכנסת .אולם מאוחר יותר נסגר מצליח לקשור קשרים עסקיים בין המטביל״ )בית מספר .(113מעל לשער
בית-הכנסת ורהיטיו הועברו לאחד הסוחרים היהודים ואנשי העדה היוונית. החצר תלויה תמונה המראה ראש כרות
גני היה ״מתרים״ מדי פעם את הסוח של אדם שפניו עוטים זקן והוא מונח על
המחסנים בשכונת ״המרכז המסחרי״. צלחת ,ראשו של יוחנן המטביל .הער
יעקב יהושע מוסר מפי רוזה די רים למטרות ״צדקה וחסד״. בים קוראים לכנסיה זו ״דיר רום״
מארש ,בתו של מאיר גני ,כי אביה היה שלוש בנותיו של סיניור גני נישאו דהיינו מנזר הרומאים )היוונים( .זוהי
יהודי עליז ושמח .״מעולם לא ראיתיו לגברים ממשפחות שאקו ,מארש,
עצוב ,אומרת היא ,וזאת חרף האסונות ומצא ,מסוחרי ירושלים .ברבות הימים כנסית ״מקטוע אל ראם״.
שירדו עליו .פעם אחת ראיתיו ונפשו מול כנסיה זו עומד עד היום בית
עגומה עליו .זה היה ביום שנאלץ להע מסר סיניור גני את ניהול עסקיו לידי תלת-קומתי הנושא מספר ,94הוא
ביר את ספרי התורה של בית-הכנסת חתניו והוא עצמו נמשך לעסקנות ציבו הבית בו גרה בזמנו משפחות סיניור גני
שבביתו למרכז המסחרי .צר היה לו רית .הוא היה בין גבאיה המכובדים של
לעזוב את בית-הכנסת שבו התפללו עדת הספרדים בירושלים בעיקר ופה היה בית-הכנסת שלו.
גדולי הרבנים ואף חזנים ששמם יצא, בענייני ה״חברא-קדישא״ של עדה זו. באחד הסיורים ,בסימטאות העיר
הסופר יהודה בורלא בספרו ״בקדושה העתיקה שהיה לנו עם המנוח עו״ד
לאחר מכן לתהילה״. או באהבה״ תאר את גני כדמות מאירה אברהם מיכאלי הוא זיהה את הבית
לדברי הסופר יעקב אלעזר חששו בני וקורנת ,ומסופר כי רבני ירושלים ביק
משפחת גני מה יעשה עם ירושת בית- הרובע הנוצרי בעיר העתיקה
הכנסת .ספרי התורה הועברו אמנם שו ממנו עצה ותושיה.
לשכונת מרכז-מסחרי ,אך לא נחה
דעתם אלא אם ידעו היטב מה יעשה על חצר מאיר גני - ,כמו על יתר
בחדר בו היה קיים בית-הכנסת .לבסוף החצרות היהודים באיזור ,עברו מאור
נמצא דייר לדירת גני ברחוב הנוצרים, עות הדמים בשנים 1921 ,1920ו.1929-
אשר הבטיח במעמד באי-כוח הכמורה,
כי החדר ששימש כבית-כנסת לא ישמש
כחדר-מטות ...ואז נחה דעתם של משפ
חת גני .ואמנם לאחר מלחמת ששת-
הימים הוברר ,כי הדייר קיים את
הבטחתו.
לדברי שמואל כהן ,מיוצאי העיר
ינינה ,מצויים כיום ספרי-התורה מבית-
הכנסת של מאיר גני בבית-הכנסת ״על
המשמר״ בבניין בית-היתומים הספרדי
שברחוב יפו .לדבריו ,מצויין על הפרו
כות של ספרי״התורה כי הם הובאו
מבית הכנסת של סיניור גני.