Page 107 - גנזי קדם ז
P. 107

‫בין תלמוד לקיצור‪ :‬מגילת גניזה לבבלי ביצה ‪105‬‬

‫‪] .20‬משום דמיחוי כבונה בי ת שמאי סברי יש בניי! בכלי ם ויש סתירה[ ב כ לי ם ו בי ת‬

‫ה ל ל ]סברי אי![ בנין וג' ואי! סתירה בכלי ם עו ל א אי קל ע‬

‫[שרגא אי תיבי ה רב יהודה‬  ‫‪] .21‬לבי רב יהוד׳ קם שמעיה ווקפיה[ לי ה לש]‬

                                              ‫לעולא הנות]ן[‬

‫‪] .22‬שמ! בנר חייב משום מבעיר והמסתפק מ[ מנ ה חי י ב מ שו ם מ כ ב ה ]אמ׳ ליה‬

‫אנ א[ ל א]ו אדעתאי‪ 102‬אמ׳ רב יהודה קינבא שרי בעא מיניה אבא בר מרת מאביי‬

‫מהו לכבות את הנר ביום טוב מפני דבר אחר אמ׳ לו איפשר בבית אחר אם אי!‬

‫לו אלא בית אחד מאי איפשר לע שות לו מחיצה ואם אי! לו לע שות מחיצה מאי‬

‫איפשר לכסות עליו כלי ואם אי! לו כלי לכסות עליו מאי אמ׳ ליה אסור אי תי בי ה‬

‫אי! מכבי! את הבקעת ב שביל שיחוס עליה ואם ב שביל שלא יתעש! הבית ואם‬

‫בשביל שלא תתעש! הקדרה מותר אמ׳ ליה ההיא ר׳ יהודה היא כי קא אמינא לך‬

‫רבנ! בעא מיניה אביי מר׳ אבא מהו לכבות את הדליקה ביום טוב היכא דאיכא‬

‫סכנת נפשות לא קא מיבעיא לי דאפי׳ בשבת נמי שרי אלא כי קא מיבעיא לי היכא‬

‫דליכא סכנת נפשות משום איבוד ממו! מאי אמ׳ ליה אסור אי תי בי ה אי! מכבי! את‬

‫הבקעת בשביל שיחוס עליה ואם בשביל שלא תתעש! הבית ושלא תתעש! הקדירה‬

‫מותר אמ׳ ליה ר׳ יהודה היא אנא כי קא אמינא לך רבנ!‬

                                                                       ‫ג‪ 2‬ע״א‬
                                              ‫כב ע״א‪ - 43 ,‬כב ע״ב‪28 ,‬‬

                         ‫]בעא מיניה[ ר ב א שי מ]אמימר מהו למיכחל עינא ביומא[‬                  ‫‪.1‬‬
‫]טב[ עצל ]‪ [..‬ריר] א דיצה דמא ודמעתא וקידחא ותחילת אוכלה דאפי׳ בשבת‬                           ‫‪.2‬‬

                                                                                         ‫נמי‬  ‫‪.3‬‬
    ‫]ש[רי כי ק א מי ב עי א לי סו ף או כל א פצו חי עינ א מ אי א מ' לי ה א סי ר‬                 ‫‪.4‬‬
‫] אי תי[ בי ה ]אי! מ כ[ בין א ת ה ב ק ע ת ב י ו ם טו ב ו שני לי ה כ ד שנין ‪ :‬א מ י מ ר‬
                                                                                              ‫‪.5‬‬
                                                                                      ‫שרא‬
‫]למיכחל[ ע]י[נ]א[ מגוי ב שב ת אי כ א ד א מ רי א מי מ ר גו פי ה כ ח ל עיני ה‬

                                                                             ‫מגוי בש]בת[‬

‫‪ 102‬השלמה זו אינה מייצגת דילוג אלא את הקרחה עד תחילתו של הקטע הבא‪.‬‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112