Page 22 - ETMOL_107
P. 22
כשנודעה לשלטונות התכונה במצפה ,לא ראתה ההנהגה את עצמה כבולה עוד דפנה ,והיה הראשון בין ״מצודות
אוסישקיך ,שכיבדו בכינוין זה את
הטילו על מפקד הצבא בטבריה למנוע בנכונות העקרונית לדון בה ,אלא נשיא הקרן־הקיימת ,בהגיעו לגבורות.
למחרת עלה על הקרקע הקיבוץ דן
יציאה משם .אלא שיוסף רוכל )אבי -החליטה להיאבק לשלמות הארץ,
בקרבת דפנה.
דר( ,איש ה״הגנה״ שפיקד על המבצע ,ולפחות לפרוץ מ״תחום המושב״ של בעליה לדפנה ולדן השלים דור חדש
של חלוצים את שהחלו בוני מטולה,
הורה להקדים את העליות על הקרקע תקנות הקרקע ,כדי למנוע חלוקה כפר״גלעדי ותל״חי .כל מעשהו של
אליהו גולומב בעליה זו נתון בסימן
והשיירות ממצפה הספיקו לצאת לפני חונקת .לימים אמר בן-גוריון שמאז הלקחים החיים שנשא עמו מימי תל״חי:
נכון היה להיאבק על התיישבות באתרי
שהגיע המשמר הבריטי .מפקדו המאוכ הספר״הלבן מנוהלת ההתיישבות במג מקורות הירדן ,מוכן היה לעלות על
הקרקע אף ללא אישור מן הנציבות ,אך
זב של המשמר שמע עתה על העליה מה ״להקשות עד כמה שאפשר לגזור עמד על ביצוע תכליתי ודחה לחץ מבפ
נים ואף מקרב ההנהגה למעשי הפגנה:
השלישית על הקרקע :הוא אץ את הארץ ,לקרוע אותה או לחלק אותה נכונותו של גולומב למאבק היתה
כרוכה בגמישות מעשית :להימנע
לשדמות-דבורה ,ובהגיעו לשם מצא את -אם אחרים ירצו בכך״ .לאור מגמה זו מפעולה נמהרת ,לשאת״ולתת ולהיעזר
בפיקוד כדי להשיג ויתור מהנציב.
העולים כשהם מסיימים את מילוי החצץ פעל בהקמת היישובים החדשים בשני ראיה תכליתית בהירה וידיעת העיקר
בחומת העץ .הוא הורה להפסיק את כיוונים. שעליו נאבקים היתה דרושה בייחוד
כשפורסם הספר״הלבן וכאשר הקדיר
בניית היישוב ,אך בהדרכת יוסף רוכל • למתוח ״רצועת-רוחב״ שניה ,כדוג
צל המלחמה את שמי אירופה.
שנמצא במקום השיבו המתיישבים מת העמקים ,מהשפלה לירושלים
ב״ 17במאי 1939פורסם הספר־הלבן
בסירוב ,בטענם כי הם יושבים על ולהרי יהודה ,כדי לשים לאל את שגזר על הגבלת העליה ועל רכישת
הקרקעות ,במטרה המוצהרת להגביל
אדמתם כחוק .הצבא הציב מקלעים ,ביתור הארץ בנוסח פיל. את מספר היהודים בארץ לעולם לשליש
מתושביה לכל היותר ,ולסגור את
ומולם ניצבו חברים ליד אשנבי הירי • ,״להדרים״ מבאר-טוביה )ב״גבול״ היישוב העברי במה שכינו מנהיגי
הציונים ״גטו טריטוריאלי״ או ״תחום
בעוד רובם ממשיכים בהרכבת הצרי פיל( אל מרחבי הנגב.
מושב״.
פים .המפקד נרתע מפתיחת-אש והתק בפרוץ מלחמת-העולם בספטמבר אנשי ההתיישבות וההגנה שאפו
להגיב על הספר־הלבן מייד ובהיקף
שר אל הממונים עליו .העימות נמשך 1939נמשכה עדיין התנופה של התייש נרחב .שבוע ימים לאחר פרסומו של
הספר״הלבן ,בערב חג השבועות23 ,
שעות מספר ,עד שנאלץ השלטון להש בות המרי ,ובסוף אוקטובר עלה במאי ,הועלו בלילה אחד על הקרקע
שבע נקודות״יישוב ,לפי ה״תרגולת״
הקיבוץ עמיר על אדמות חיאם אל-וליד לים עם העובדה שנקבעה. שפותחה לקראת עליית הפתע של דפנה
ודן .אחת מהן עלתה מדרום לעתלית
נקודת היישוב שדמות-דבורה השלי )מקום להבות-הבשן כיום( ,באזור נגוע ונשאה את השם הסמלי מעפילים )כיום
נוה״ים( .ארבעה יישובים עלו בגליל,
מה את החוליה האחרונה שחסרה עד קדחת ,הסמוך לביצות החולה .המוסדות אחד באצבע״הגליל ושלושה בגליל
כה ,אחרי חידוש שרונה ,בשרשרת המיישבים רצו להקדים פעולה להדברת התחתון.
בין ראש״פנה לאילת״השחר עלה
יישובים רצופה ,פרט לכפר-כמא היתושים ,ולהושיב עד בוא האביב רק קיבוץ לחדש את מחנים .במושבה
הוותיקה מצפה ,ליד טבריה ,נתכנסו
הצ׳רקסי ,שנמשכה מבקעת יבנאל עד שומרים על האדמות הנרכשות .אלא אנשיהם של שני יישובים ויצאו להקים
את הזורעים ואת שרשים בבקעת יבנאל
כפר-תבור ,ונתנה ליישוב העברי דרך שגבר השיקול הביטחוני לתפוס את )במרוצת הזמן התאחדו חברי שני האר
גונים ,ושרשים נמחקה מרשימות
לעמק-הירדן .במרוצת הזמן היתה דרך האזור הקרוב לגבול ולמרגלות הגולן היישובים ומהמפות( .העולים על הקר
קע שיצאו ממצפה הפתיעו את כוחות
זו לכביש שבמלחמת העצמאות היה זמן בכוח חזק יותר ,ולעלות על הקרקע הביטחון ,אולם התפתח עימות בנקודה
השלישית שבגליל התחתון ,שדמות-
רב ציר-התנועה היחיד לבקעת כנרות בנוסח חומה-ומגדל .היה זה אחד המקו דבורה) ,כדי להסתיר את ההכנות
המזורזות נקבע בסיס היציאה ביבנאל,
מות האחרונים שבהם המשיכו להעמיד ולגליל העליון המזרחי. ולא בכפר-תבור הסמוכה לאתר(.
חומה-ומגדל אחרי דיכוי המרד .לאחר במעלה מהכנרת ,בדרך לגליל ,טרם
הושגה רציפות יישובית ,שכן נותר
זמן אילצה הקדחת להעתיק את עמיר מרחב ריק מיישוב יהודי בין גנוסר
לאתר אחר. לראש-פנה .בסוף מאי החלו לבדוק
אפשרויות רכישה באזור חקוק־ג׳יב-
זהו סיפור ההתיישבות בגליל יוסוף )חוקוק-עמיעד( .שנתיים לפני
שמטרתו היתה לסכל אפשרות של כן ,בספטמבר ,1937התיישב גרעין
הוצאתו מתחום המדינה היהודית. הכשרה בחצר הזיכיון שלחוף החולה
היישובים שקמו בו סיפקו אחר-כך, ובמרוצת השנה החל לעסוק בדיג
במלחמת-השחרור ,את האפשרות של
כיבוש האזור כולו .באותן שלוש שנות בימה .זוהי ראשית הקיבוץ ״חולתה״.
מהומות ומרי שעוררו הערבים קמו 60
יישובים נוסף ל 160-היישובים היהו מאז עליית הקיבוץ אילון על הקרקע
דים שהיו עד אז בארץ ,התבססה שאפה הקרן-הקיימת להוסיף יישוב
ההתיישבות בגליל ,נשלחו שלוחות שלישי בגליל המערבי ,והחלה בגישו
לעמק הירדן ,לעמק בית-שאן ,לרמת- שים לקנות מאדמות מסעוב )היא
מצובה( .בעת הלבטים הכלכליים
מנשה ולשרון הדרומי. והמשפטיים נודע משקל להמלצת
בשנים הראשונות למלחמת העולם
עלו מעט יישובים על האדמה ,אולם ה״הגנה״ על האתר .באמצע יוני איש
הקרן-הקיימת ,למרות החוקים הדרקו רה הנהלת הסוכנות את הרכישה בצל
ניים של ממשלת המנדט ,הצליחה תקנות הקרקע הצפויות ,אף אם השל
לקנות ולרכז אדמות רבות ,בעיקר
בנגב .עם תום המלחמה ואחריה עבר טונות יסכלו את עליית היישוב.
חוד-החנית של ההתיישבות לדרום העליה על הקרקע של שבעת היישו
בים ב 23-במאי שיקפה את עוצמת
ולנגב .בשטח אדמה שהוא כמחציתה
של הארץ ,קמו יישובים יהודיים רבים המרי נגד הספר-הלבן ,וכבר במעשה
דחוף זה צוינה המגמה היישובית החד
שהתפרסו במרחבי הנגב והיו בין
הגורמים החשובים לצירופו למדינה שה -הקמת יישובים בחוף הים כדי
שאפשר יהיה להוריד סמוך להם מעפי
היהודית ,משזו קמה ב.1948- לים .במרוצת הזמן גובשו מגמות יישו
לעיון נוסף :התיישבות בשנות מאבק - ביות מרחיקות-לכת יותר .מכיוון
א .אורן ,בהוצאת יד בן צבי. שבריטניה גנזה את תוכנית החלוקה,
22