Page 17 - ETMOL_107
P. 17
ומלאו אותו ארס המזיק ...ובני מעיו
של אבי ששו בהבן היחיד שלו ,העתיד
להיות גדול בישראל״ .גם את הלשון
הרוסית ,לשון המדינה ,לא לימדוהו
והוא סיגל לעצמו הכרת אותיותיה וגם
אותיות פולניות בכל מיני תחבולות .גם
הכשרה מקצועית כלשהי לא ניתנה לו
לצורך פרנסה והדבר קוממו כדי כך
שלימים יטען ,כי מוטב למנוע מן הנער
כל לימוד הלכתי ובמקום זה להקנות לו
משלח יד.
אירוסין ונישואין
לאהובתו בשיר שנקרא ״מנחה מוגשת פרנסה ולא גואל וקרוב וגם אילו נמצאו ״קומה חתן! למה תשכב?״ -קרא
למחמל נפשי F.N.״. לו אלה לא היה יכול להתמסר ללימודים אליו אביו בוקר אחד בהיותו בן שלוש*
עשרה .״לך להתפלל כי המחותנת
ליליינבלום יצא לאודיסה ,אבל כשמשפחתו ,אשה ושלושה ילדים ,עמו. באה״ .זו היתה הבשורה על אירוסיו
ציפיותיו לתמורה שיזכה בה בעיר הוא גם לא רצה באשתו לידו.
הגדולה נכזבו כליל .הוא היה בודד לנערה צעירה ממנו בשנתיים ,כלומר
בעיר החדשה ובקושי הצליח להשתכר הריחוק בינו לבין אשתו גדל כאשר לילדה בת אחת־עשרה .״מזל טוב לך,
פרוטות בעיסוקים מזדמנים .ניסיונותיו התאהב בצעירה משכילה שהבינה הקורא״ -הוא כותב ־ ״העתיד להיות
לרוחו ובוודאי חיפש מקלט מחיי הבית גדול בישראל נעשה חתן״ .החתן הפך
במשך ארבע שנים ללמוד כדי שיוכל המחניקים אצל אותה אשה .הקשר לבעל כעבור שלוש שנים בהיותו בן
לעבור בחינות בגרות נופצו אל סלע שש־עשרה ,כשלאשתו טרם מלאו
המציאות .על אוניברסיטה לא היה גם ביניהם התחיל בפגישות מזדמנות ארבע־עשרה שנה .וכך נרתם בעול
מה לדבר .אבל חרף הדיכאון העמוק שבהן עיינו בצוותא בספרים ״אסורים״ משפחה וילדים ופירנסם בדוחק גדול
והוא גם הסיח לפניה את מצוקתו .לפני
שפקדו ,בדידותו ודלותו ,הצליח לרכוש שעזב לאודיסה לא העז לגלות לה את ובקשיים עצומים.
ידיעות מעמיקות ונרחבות בהגות מלוא אהבתו ,כי לא היה בטוח בטיב בהעדר משלח יד אחר פנה למלמדות
המערבית ואף השתלט על הלשון ואפילו פתח מעין ישיבה ,ועם זאת,
הרוסית עד-כדי פירסום מאמרים רגשותיה אליו .אחר-כך ,כשעקר נאלץ לחלק את חייו עם אשה שלא
בעיתונות בלשון זו .מעט מעט קנה לו לאודיסה ,החלו השניים בחליפת מכת אהבה ושבאדיקותה הקיצונית לא היתה
שם ודעתו החלה נשמעת .עתה גם בא בים שנמשכה עשרים שנה .בשלבים
לכלל כפירה גמורה ,וגרס כי האדם מאוחרים של תכתובת זו תהתה פייגה מסוגלת להבין לרוחו.
נבאחוביץ ,זה שם אהובתו של ליליינב- בתוך כך העמיקו ספקותיו באשר
חייב לנהוג לפי מידת ההיגיון ולא לפי לום ,ושאלה אם לא ייתכן שיינשאו. לדבקות העיוורת בדת על כל הספיחים
רחשי הלב. אבל הוא דחה אפשרות זו ,כי ניסיונו והאמונות התפלות הכרוכות בה .מתוך
״חטאות נעורים״ מצטייר ליליינבלום
כאדם עשוי ללא חת שאינו מוכן להש
לים עם אורח חייו הנעדר כל סיפוק
ושמחה ,הדבק באמת בכל מאודו
ומבקש לתקן את חייו .הוא החל בכתי
בה כדי להחדיר מעט דעת שמחוץ
להלכה ,עדיין לא פרץ את כל הגדרות
אבל בסביבה הקנאית שחי בתוכה
נחשב כבר עתה לכופר גדול ,ומעתה
החלו להצר את צעדיו ,מנעו מאנשים
להעסיקו כמורה או מלמד ולא נרתעו
מלנסות ולגייסו על כורחו לצבא הרוסי,
אימת רוב הצעירים היהודים.
הרדיפות נגדו גברו וכמה משכילים
ממכריו עודדוהו לצאת לאודיסה ,העיר
הגדולה והנאורה ,כדי למצוא שם את
מקומו .הם גם סייעו לו בתמיכה כספית
זעומה .ליליינבלום קיווה להכין את
עצמו שם לבחינות-בגרות חיצוניות
ולהמשיך אחר-כך באוניברסיטה .בשלב
זה לא מצא עוד טעם בהלבי הרוח
המשכיליים ובספרות המשכילית ,כי לא
ראה בהם אלא הגיגים רומנטיים מופר
כים שאין בהם להורות ליהודי כיצד
יחיה כפרט ואיד ישתלב בסביבתו.
17
