Page 12 - ETMOL_107

‫והתמנה גם לשופט בעיר‪ .‬ארבע״עשרה‬ ‫משפחתו של הולצמן בירושלים‬ ‫הפומלות הגדולות קרא הולצמן בשם‬
‫שנים שהו ההולצמנים באוסטרליה‬ ‫״גולית״ ואת הקטנות ‪ -‬״ננם״‪ .‬הבננות‬
‫ובשנת ‪ 1925‬חזרו לארץ‪ ,‬כשהולצמן‬ ‫במכרות לא נמצא זהב רב והעבודה‬
‫שלא ידע לאות‪ ,‬מביא עמו זנים חדשים‬ ‫היתה קשה‪ .‬הולצמן התאכזב מהזהב‬ ‫היו מזן ״קוונדיש״‪.‬‬
‫של עצים‪ ,‬ביניהם פיטנגו‪ ,‬פיג׳ואה‪,‬‬ ‫ועבר עם משפחתו לעיר פרת‪ .‬שם החל‬
‫לעסוק בעסקי ביטוח‪ .‬בפרת הקים‬
‫אננס‪ ,‬אפרסמון ולימון‪ ,‬אגוזי פקאן‪,‬‬ ‫אגודה ציונית‪ ,‬נכנס לעסקי ציבור‬
‫אבוקדו‪ ,‬גויאבה‪ ,‬מנגו ואחרים‪ .‬מהם‬
‫שלא נראו עד אז בארץ‪ .‬כן הביא זני‬
‫דשאים שונים‪ ,‬ואחד מהם‪ ,‬״באפלו״‪,‬‬
‫הוא שתל בקדמת בית״הכנסת הגדול‬

‫בתל״אביב שנבנה באותם ימים‪.‬‬

‫הוא עשה פרסומת רבה לפרות‬
‫שהביא ותיאר ב״בוסתנאי״‪ ,‬עתונם של‬
‫איכרי הארץ‪ ,‬את הפרי ״טאנג׳לו״‪:‬‬
‫״הטאנג׳לו הוא זן חדש של פרי ההדר‬
‫שפותח על״ידי תחנת״נסיונות בארצות״‬
‫הברית‪ .‬הוא תוצאה של הכלאה בין‬
‫הטאנג׳רין‪ ,‬סוג מנדרינה‪ ,‬ובין הפומ״‬
‫לו‪ ...‬הפרי ממזג בתכונותיו את תכונות‬
‫הוריו‪ ,‬את ריחו וטעמו של הטאנג׳רין‬

‫ומרירותה של האשכולית״‪ .‬הולצמן‬
‫ביקש את רשותו של ״המשורר‬

‫החביב״‪ ,‬כפי שהוא מודיע‪ ,‬ביאליק‪,‬‬
‫לקרוא לפרי על שמו והוא הסכים‪.‬‬
‫מעתה נקרא הפרי בשם ״טאנג׳לו‬

‫ביאליק״‪.‬‬

‫הולצמן השאיר רושם רב על רואיו‪,‬‬
‫בעל נימוסים היה כג׳נטלמן אנגלי‪,‬‬
‫לבוש היטב לפי כל כללי האופנה החדי­‬
‫שה ביותר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬היה מביא‬
‫ממסעותיו המרובים את הבגדים‬

‫המודרניים ביותר‪ .‬בתו אהובה‪ ,‬החיה‬
‫כיום בשכונת צהלה בתל״אביב‪ ,‬מספרת‬

‫כי היה בעל קסם רב וכושר דיבור‬
‫ושכנוע‪ .‬את חוסר ההשכלה שלו השלים‬

‫מה חידש הולצמן?‬ ‫זני פרי חדשים‬

‫קרוב ל‪ 10‬ף ימיו העלה הולצמן על הכתב‬ ‫ושוב גבר יצר הנדודים על הולצמן‬
‫רשימה של החידושים החקלאיים שהנהיג‬ ‫והוא הפליג עם אשתו ובנו בשנת ‪1911‬‬
‫ליבשת חדשה ‪ -‬לאוסטרליה‪ ,‬ששם חיו‬
‫• נטעתי פרדס של תפוחי״זהב ברחובות בשטח של ‪ 50‬דונם באדמה המשובחת ביותר בישראל‪.‬‬ ‫אחיו‪ .‬תחילה הקים במערב היבשת‪,‬‬
‫• הרכבתי ‪ 1,200‬עצי לימון חמוץ‪.‬‬ ‫בעיר ג׳רלדטון‪ ,‬בית״מלאכה לקונפק‪-‬‬
‫ציה‪ ,‬והרוויח יפה‪ ,‬אבל לא איש כמוהו‬
‫• נסעתי לסודן במסע שלקח יותר מ״‪ 3‬חודשים‪ ,‬באוניה‪ ,‬בסירה וברכבת וברכיבה על גמל‪.‬‬ ‫ישקע בחייטות‪ .‬ברחבי אוסטרליה יצאו‬
‫צדנו ‪ 11‬אפרוחים של בנות״יענה ואחרי הרבה טילטולים הבאתי אותם לארץ־ישראל‪.‬‬ ‫הנוודים לחפש אחר זהב והולצמן הצט­‬
‫רף אליהם‪ .‬הולצמן קיבל זיכיון לחפש‬
‫• הבאתי מאוסטרליה את הממטרה הראשונה ולפיה עשיתי הרבה ממטרות בארץ־ישראל‪ .‬בית־‬ ‫זהב באזור בוגארדי ואת המכרות‬
‫החרושת מכר אותן לכל דיכפין בלי שום רווח בשבילי‪ .‬מאז השביחו את השיטות‪ ,‬אבל השיטה‬ ‫שפתח שם קרא בשם ״הר ציון״ ו״הת‪-‬‬
‫קוה״‪ .‬כאן עברו עליו הרפתקאות רבות‬
‫האוריגנלית ״זרועות״ היא‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הכי טובה‪.‬‬ ‫וכאן נולדו לו גם בת ובן‪ .‬המקום היה‬
‫• הבאתי ‪ 15‬זנים של עשב למדשאות ליפות את ארצנו‪ 2 .‬מהם הצליחו אחרי עמל של ‪ 5‬שנים‪.‬‬ ‫שומם‪ ,‬הבית הקרוב ביותר אל ביתם‬
‫• הבאתי זרעים של ״רובארבער״ במשך מספר שנים ולא הצליחו עד שלבסוף זכיתי בהצלחה‬ ‫היה במרחק של ארבעה קילומטרים‬
‫והאקלים היה חם מאוד‪ .‬הולצמן פיתח‬
‫מלאה ועכשיו הארץ מלאה מזה‪.‬‬ ‫ליד הבית משק חקלאי כדי שלא יהיה‬
‫• הבאתי מסחטות לתפוחי־זהב‪ ,‬חשמליות וגם פשוטות‪ .‬נגד דעתה של הנהלת ״פרדס״ דאז‪,‬‬ ‫תלוי בתוצרת מרחוק והאספקה האחרת‬
‫הובאה מהעיר פעם בחודש‪ .‬ילדי‬
‫וחילקתי אותן בין הקיוסקים‪.‬‬ ‫הכורים למדו בבית‪-‬ספר אזורי שכולו‬
‫• סידרתי שיטת השקיה בצינורות ניידות כדי להשקות כל ‪ 5‬עצים לחוד‪.‬‬ ‫היה בעצם חדר אחד‪ .‬בבית דיברו‬
‫• הייתי הראשון לעודד העמדת כוורות דבורים ליד המטע וזה הגדיל את היבול‪.‬‬
‫• שיכללתי את שיטת הרכבות התמך בחושחשים ע״י הכנסת ״מסמרים״ למקום ההרכבה כדי‬ ‫עברית‪.‬‬

‫להבטיח שזה יודבק‪.‬‬

‫‪12‬‬