Page 16 - ETMOL_107

‫חטאות נעורים‬

‫דרבו של צעיר במאה הקודמת ‪ -‬מהאדיקות‬
‫הקיצונית אל ההשכלה ואל חיבת־ציון‬

‫משה ליליינבלום‬ ‫מאת שולמית לסקוב‬

‫שמה אל לב‪ ,‬כי בעוד עשרים שנה יהיה‬ ‫בעיירות היהודיות‪ ,‬בסביבה דתית‬ ‫לפני ‪ 117‬שנים‪ ,‬ב״‪ ,1876‬התפרסם‬
‫אבי זקן ותש‪-‬כח והיא תישאר אשה‬ ‫מוחלטת‪ .‬אכן‪ ,‬גם אז היו יהודים משכי­‬ ‫הספר ״חטאות נעורים או וידוי הגדול״‬
‫לים וגם מתבוללים אבל אלה היו‬ ‫ומתחת לכותר נכתב‪ :‬״מאת אחד הסופ­‬
‫אומללה בדמי ימיה״‪ .‬דברים אלה היוו‬ ‫רים העברים צלפחד בר חשם התוהה״‪.‬‬
‫את היסוד לדעות שעיצב ליליינבלום‬ ‫חריגים שהתרחקו מן הרחוב היהודי‬ ‫התברר ששם עט זה שווה בגימטריה‬
‫לעצמו במרוצת הזמן על גורל האשה‬ ‫בעוד שליליינבלום חי בתוכו כמעט‬
‫היהודיה‪ ,‬שהמסורת היהודית הועידה‬ ‫ל״משה יהודה פרח חבצלת״ ופרח‬
‫לה חיי עבדות בבית בעלה ואשר מצא‬ ‫מחצית חייו‪.‬‬ ‫חבצלת הוא תרגומו העברי של השם‬
‫את ביטויו בצורה פיוטית בשתי השו­‬
‫רות הראשונות של הפואמה ״קוצו של‬ ‫את אסונו תולה ליליינבלום באביו‬ ‫ליליינבלום‪.‬‬
‫יוד״ ליל״ג‪ ,‬יהודה לייב גורדון‪ ,‬בן זמנו‬ ‫בדברים בוטים‪ :‬״שתי חטאות חטא‬ ‫לא לחינם טרח הסופר‪ ,‬העתיד להיות‬
‫של ליליינבלום‪ :‬״אשה עבריה מי ידע‬ ‫אבא‪ :‬א‪ .‬שלא נתן לי חינוך הגון‪ :‬ב‪.‬‬ ‫אחד הראשונים לרעיון הציוני ולחיבת־‬
‫ציון‪ ,‬לפרסם את סיפור חייו עד לימי‬
‫חייך בחושך באת ובחושך תלכי״‪.‬‬ ‫שהכניסני לחופה בהיותי נער״‪.‬‬ ‫חיבת״ציון בעילום שם‪ .‬כי זהו חיבור‬
‫החמה מסנוורת את עיני ליליינבלום‬ ‫ליליינבלום מאשים גם את עצמו‬ ‫חושפני מר ונועז‪ ,‬ובאותם ימים פרסמו‬
‫עד‪-‬כדי‪-‬כך‪ ,‬שאינו רואה מקום לכל‬ ‫בחטאים אבל אין הוא רואה בהם אלא‬ ‫סופרים יהודים ברוסיה ספרים באותה‬
‫שבח לאמו החורגת שהקריבה את‬ ‫תולדה של חטאי אביו כלפיו‪ .‬חטאיו הם‬ ‫רוח רק בשירה או בספרות בדיונית‬
‫עלומיה גם למענו‪ ,‬כשם שאין בפיו מלה‬ ‫חתירתו להשכלה והתמכרותו ״לשבי‬
‫של הבנה לאביו‪ ,‬שעשה כל מה שיכול‬ ‫אהבה בלא כל דעת וחשבון״‪ ,‬אבל לו‬ ‫אבל לא באוטוביוגרפיה‪.‬‬
‫הקנה לו אביו ידע ראוי ואילו נמנע‬ ‫חשיבותו של ״חטאות נעורים״ הוא‬
‫כדי לקדם את בנו לפי מושגיו הוא‪.‬‬ ‫מלרתמו בעול משפחה בגיל כה צעיר‬ ‫בזה שהודות לעוצמתו ניתן לקורא לא‬
‫מחוץ לתורה ולהלכה לא למד משה‬ ‫רק להבין אלא אף לחוש‪ ,‬איזו מהפכה‬
‫לייב מאומה ואף‪-‬על‪-‬פי שהיה בעיירתו‬ ‫לא היה מגיע לכלל חטא‪.‬‬ ‫כבירה וחיבוטי גוף ונפש היה על צעיר‬
‫בית ספר תיכון שגם כמה יהודים למדו‬ ‫ליליינבלום נולד בעיירה קיידן‬ ‫יהודי לעבור באותם ימים כדי לנער את‬
‫בו‪ ,‬הרי ״אבי חשב לשגעון להביא את‬ ‫בשנת ‪ 1843‬לצבי‪ ,‬חבתן עני שאפילו‬ ‫עצמו מכבלי החיים המסורתיים ולהב­‬
‫בנו יחידו‪ ,‬שעתיד להיות גדול בישר­‬ ‫שם משפחה לא היה לו‪ .‬את השם‬ ‫קיע לו דרך שאינה תואמת את ההוויה‬
‫אל״ למין מוסד כזה אשר הנלמד בו‬ ‫ליליינבלום אימץ לו משה לייב כשהיה‬
‫״תלמיד חכם יכול ללמדם בבית‪-‬כסא‬ ‫בן עשרים וחמש‪ .‬אביו תלה בו תקוות‬ ‫החרדית‪.‬‬
‫בלי כל עמל״‪ .‬אבל בכל זאת‪ ,‬נפלו‬ ‫כי ״אהיה גדול בתורה ויראת חטא״‬ ‫ליליינבלום עצמו טורח לספר באוטו­‬
‫לידיו של ליליינבלום פיוטים וספרות‬ ‫וכשהיה בן ארבע‪ ,‬כמנהג היהודי אז‪,‬‬ ‫ביוגרפיה מה הסיבות שגרמו לו לכות­‬
‫יפה‪ ,‬לפי שעה כשרים למהדרין‪ ,‬והוא‬ ‫לקחו לחדר‪ .‬הילד גילה כישרונות‬ ‫בה‪ :‬״אנוכי כתבתי את ספרי זה בשביל‬
‫עצמו החל לכתוב שירים‪ ,‬אף הם‬ ‫גדולים‪ ,‬עד‪-‬כדי‪-‬כך שבגיל שבע היה‬ ‫עצמי ובשביל אחרים‪ .‬בשביל עצמי ‪-‬‬
‫כשרים למהדרין‪ .‬משהו מלימודי חול‬ ‫״בקי בתורה ובנביאים ראשונים כמעט‬ ‫להקל מעלי משא לבי בהספדי זה‪ ,‬שא­‬
‫הקנו לו בכל זאת‪ :‬מעט חשבון וגיאוגר­‬ ‫בעל‪-‬פה ובקי בכל פירוש רש״י שעל‬ ‫ני עושה על חיי שכלו בריק ובהבל‪:‬‬
‫פיה משולבת בסיפורים מופלאים על‬ ‫התורה״‪ .‬וכך הלך מחיל אל חיל עד‬ ‫בשביל אחרים ‪ -‬להראות לקוראים את‬
‫הסמבטיון‪ ,‬עשרת‪-‬השבטים ודברים‬ ‫שבהיותו בן עשר הגיע לבקיאות גדולה‬ ‫כל שגגותי וחטאות נעורי‪ ,‬כדי שיזהרו‬
‫כיוצא בהם‪ .‬את שנות ילדותו מסכם‬ ‫ועצמאית בתלמוד‪ ,‬והוריו ומכריו ניבאו‬ ‫הם מהן על ידי תורת הניסיון שימצאו‬
‫ליליינבלום כך‪ :‬״בהיותי בן ארבע‬ ‫לו ״שאהיה גדול בישראל״‪) .‬נבואה‬
‫שנים ושלושה חודשים‪ ,‬בטרם התפתחו‬ ‫שליליינבלום חוזר ומביאה בספרו‬ ‫בספרי זה״‪.‬‬
‫כוחותי הרכים‪ ,‬כבר נתנו עלי עול‬ ‫פעמים רבות מתוך אירוניה מרה(‪ .‬בתוך‬ ‫אגב קריאת הספר מתברר עד מהרה‬
‫תורה‪ .‬לא נתנו לי להתענג על ימי‬ ‫כך נפטרה אמו ואחותה‪ ,‬״בתולה בת‬ ‫כי אותם ״חטאות נעורים״ אינם פרי‬
‫הילדות הנעימים‪ :‬לא חיזקו את כוחותי‬ ‫שש‪-‬עשרה שנה״‪ ,‬שהקריבה את חייה‬ ‫משובתו של הסופר אלא תולדה של‬
‫על ידי הדרור ומשחקי ילדים‪ ...‬ותחת‬ ‫למען ״לא תשתרר אם חורגת על בנה‬ ‫הדרך שבה גידלו אביו ואילו האב לא‬
‫זה הלעיטו את מוחי בהבלים נוראים‬ ‫יחידה של אחותה המתה״‪ ,‬נישאה לאב‪,‬‬ ‫הביא כלל בחשבון אפשרות אחרת‪ ,‬כי‬
‫שהיה בן ארבעים באותו הזמן ״ולא‬ ‫לא היה עולה על הדעת לסטות מן‬
‫המקובל באותה תקופה‪ ,‬בתחום המושב‪,‬‬

‫‪16‬‬