Page 18 - ETMOL_107
P. 18

‫מטבע הדברים ביקש ליליינבלום‬           ‫ולכן‪ ,‬כשם שאשתו חוששת שלא תוכל‬          ‫חלק מן הכסף המעט שהשתכר היה‬
‫בכל תהיותיו פתרון לקיומו כיהודי‬       ‫לחבור אליו כרופא‪ ,‬אינה יכולה לחבור‬      ‫שולח לאשתו מתרך ביטחון‪ ,‬כי בבית‬
‫וכאשר נואש מן הדת ופנה ללימודים‬                                               ‫הוריה טוב מצבה משהיה לו עקרה‬
‫כלליים נתפש לדעה‪ ,‬שרבים מן המש­‬            ‫אליו גם עתה‪ ,‬כאשר הנו מה שהנו‪.‬‬     ‫לאודיסה‪ ,‬שיוקר החיים בה היה גבוה‬
‫כילים היהודים החזיקו בה‪ ,‬כי השגת‬      ‫״חטאות נעורים״ מסתיים בשלב שבו‬          ‫בהרבה‪ .‬בכך הקהה‪ ,‬אולי‪ ,‬את נקיפות‬
                                      ‫עדיין עמד ליליינבלום בכפירתו בדת‪,‬‬       ‫מצפונו‪ .‬עם זאת קיווה‪ ,‬כי אשה אדוקה‬
‫שוויון זכויות ליהודים‪ ,‬ובעיקר ‪-‬‬       ‫שם כל מעייניו בלימודים הכלליים והיה‬     ‫כמוה תעדיף להתגרש מכופר כבעלה‪,‬‬
‫ביטול תחום המושב ברוסיה ‪ -‬תשחר‪-‬‬       ‫אובד ותועה דרך‪ .‬הוא סיים את כתיבת‬       ‫על פני החיים בצוותא אתו‪ .‬אבל היא‬
‫רם מן המצוקה הכלכלית ומן התכונות‬      ‫הספר ב״‪ 1873‬אבל רק כעבור שלוש‬           ‫לא הניחה לו ויום אחד הופיעה אצלו עם‬
‫היהודיות הדוחות שהמצוקה גרמה להן‪.‬‬     ‫שנים הצליח למצוא מו׳׳ל‪ ,‬שכן כמעט‬        ‫ילדיה‪ ,‬מכאן ואילך לא נפרדו עוד‪ ,‬ולא‬
‫אלא שבאו ה׳׳סופות בנגב״‪ ,‬הפרעות‬       ‫לא נמצא מי שיסתכן בפרסום חיבור‬
‫של ‪ ,1882-1881‬וטפחו על פניהם של‬                                                      ‫מצא עוז בנפשו לתבוע ממנה גט‪.‬‬
‫רוב המאמינים בשוויון ובליליינבלום‬         ‫חריג כזה‪ ,‬אפילו יופיע בעילום שם‪.‬‬
‫חלה תמורה קיצונית‪ .‬עתה פנה עורף‬                                               ‫מכל מקום‪ ,‬ב״חטאות נעורים״ אין‬
                                                 ‫אומלל בארץ‬                   ‫זכר לרגשות אשמה מצדו של המחבר‬
‫לכל דעותיו הקודמות והגיע למסקנה‬                                               ‫על יחסו לאשתו‪ .‬להיפך‪ ,‬כל אימת‬
‫שהפתרון לעניין היהודי הוא תחיה‬        ‫הספר מסתיים כך‪ :‬״ומי אתה?״‬              ‫שהוא דן בעניין מתעורר בו מחדש‬
                                      ‫ישאלני הקורא בפעם האחרונה ‪ -‬״אמ­‬        ‫הזעם על עוול הנישואין שעוללו לו‪.‬‬
                  ‫לאומית בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬  ‫לל בארץ״‪ .‬יש לשתי המלים האחרונות‬        ‫הוא גם מסיק מן הפרט על הכלל במכתב‬
‫מכאן ואילך הקדיש את כל חייו למט­‬      ‫משמעות כפולה‪ :‬מכאן ‪ -‬ראשי תיבות‬         ‫לאשתו‪ ,‬המובא ב״חטאות נעורים״‪,‬‬
‫רה זו‪ ,‬נמנה עם הוגי הדעות של חובבי‪-‬‬   ‫של ״אני משה לייב ליליינבלום בין אבי‬     ‫בתשובה על החשש שהביעה‪ ,‬שאם‬
‫ציון והיה מעמודי התווך באותו אירגון‪,‬‬  ‫רבי צבי״ ומכאן ‪ -‬תוכן הדברים כפשו­‬      ‫ישלים בעלה את לימודיו עד שיהיה‬
‫מבשר הציונות‪ .‬לא כאן המקום להיכנס‬     ‫טם‪ .‬אבל אם לא זכה ליליינבלום עד‬         ‫לרב או לרופא וכל כיוצא בהם‪ ,‬יקטן‬
‫לפרטי פעלו של ליליינבלום במסגרת‬       ‫סוף ימיו לאושר משפחתי‪ ,‬הרי מבחינה‬       ‫ערכה בעיניו ואז ״אהבתנו תשבת חס‬
‫החובבים‪ .‬נביא לסיום רק את דברי‬        ‫רעיונית וציבורית חל שיפור עצום‬          ‫ושלום״ והם יעמדו לפני פרידה שאינה‬
‫החתימה לספרו ״דרך לעבור גולים״‬        ‫בחייו שהביאהו לסיפוק מלא‪ .‬על כך‬
‫שמהם עולה מה חולל בו העניין הלאו­‬     ‫הוא מספר בשני המשכים ל׳׳חטאות‬                             ‫רוצה בה‪ .‬וזו תשובתו‪:‬‬
‫מי‪ :‬״האמנתי כי עולמי חשך בעדי לנצח‬    ‫נעורים״‪ :‬״דרך תשובה״ ו׳׳דרך לעבור‬       ‫״אדם מישראל הירא וחרד צריך‬
‫והנני אמלל בארץ‪ ...‬אך לא לעולם‬        ‫גולים״‪ .‬שמות הספרים מרמזים על‬           ‫לישא אשה בשביל שלושה דברים‪:‬‬
‫חושך ותחת הימים שאין חפץ בהם באו‬                                              ‫לצאת ידי חובתו כנגד התאוה הטבעית‪,‬‬
‫לי ימים טובים מהם‪ ...‬ימי מפעל בעבו­‬                           ‫הפדות שזכה לה‪.‬‬  ‫להוליד בנים שזוהי הנחמה היותר‬
‫דה לטובת רעיון רם ונישא‪ ,‬ימים שיש‬                                             ‫גדולה אצל בני ישראל וכדי שתהיה לו‬
                                                                              ‫עקרת״בית )כלומר‪ :‬שפחה(‪ ,‬לגדל את‬
          ‫בהם תקווה לתשועת ישראל״‪.‬‬                                            ‫בניו‪ ,‬להכין לו מאכל ולכבס בגדיו וכד‪.‬‬
                                                                              ‫לא אחת שמעתי מפי אנשים פחותים‬
                                                                              ‫כדברים האלה‪ :‬אדם מישראל צריך‬
                                                                              ‫שיהיו לו שלושה דברים‪ :‬בית״כסא‪,‬‬
                                                                              ‫עביט של שופבין ואשה‪ .‬המשל הזה‬
                                                                              ‫יעיד כמה פחותה היא האשה בעיני‬
                                                                              ‫נבזים ושפלים כאלה״‪ .‬ואם תשאל‬
                                                                              ‫אשתו לשם מה יתחתן החילוני אם לא‬
                                                                              ‫למען אותן מטרות‪ ,‬הוא עונה כי לאדם‬
                                                                              ‫דרוש בביתו ״חבר עם מי לדבר דבר‪,‬‬
                                                                              ‫לא כמו שאני יושב עתה בשעה הראשו­‬
                                                                              ‫נה אחרי חצות הלילה וסביבי ארבעה‬
                                                                              ‫כתלים מתים‪ ,‬שני כסאות‪ ,‬שולחן‬
                                                                              ‫ומיטה‪ ...‬צריך אדם שיהיה לו שותף‬
                                                                              ‫שיחיה עמו בשותפות ושיחלוק עמו את‬
                                                                              ‫חייו‪ ,‬את מטרתו‪ ,‬את רעיונותיו ואת‬
                                                                              ‫רגשותיו‪ ...‬הואיל וטבעה הטבע שהגבר‬
                                                                              ‫והאשה יכולים להתחבר בידידות יחדיו‬
                                                                              ‫יותר ממה שיכולים שני אנשים או שתי‬
                                                                              ‫נשים‪ ,‬לפיכך אדם נושא אשה‪ ,‬כלומר‪:‬‬
                                                                              ‫לוקח הוא לו שותף שיחלוק עמו את‬
                                                                              ‫חייו‪ ,‬לא שתהיה לו משרתת או עביט‬
                                                                              ‫של שופכין‪ ...‬וזהו שאמרה תורה‪:‬‬
                                                                              ‫׳אעשה לו עזר כנגדו׳״‪ .‬יתר״על‪-‬כן‪,‬‬
                                                                              ‫צריכה האשה ״שתדע ערך עצמה‪,‬‬
                                                                              ‫שיהיו לה ראש‪ ,‬לב ופה‪ ...‬ראש לא‬
                                                                              ‫להניח עליו פאה נכריה וסמרטוטים״‪.‬‬
                                                                              ‫אחרת שני בני הזוג אומללים‪.‬‬
                                                                              ‫וליליינבלום מוסיף‪ :‬״רעיונות‪ ,‬רגשות‬
                                                                              ‫ונקיות הדעת יש לי כמו לאיזה רופא״‬

                                                                              ‫‪18‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23